שאמאניזם על קצה המזלג

המונרכים של האימפריה הרוסית, מנהיגי ברה"מ לשעבר, וגם האליטות של רוסיה בת זמננו שותפים לתפיסה שמאפיינת חברות ארכאיות, ולפיה יכול אדם להשפיע על המציאות הפוליטית ועל יריביו הגיאופוליטיים באמצעות לחשים וטקסים. לפי פרשנים רבים וכן לפי מומחים לרוסיה המודרנית, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושר ההגנה שלו סרגיי שויגו מאמינים בישויות ובכוחות על-טבעיים, בעיקר בשאמאנים המשמשים להם כמתווכים עם העולם שמחוץ לגבולות התודעה האנושית הרציונלית. מי שעוקבים שנים רבות אחר הקרמלין טוענים כי פוטין וכמה ממקורביו מנסים להשתלט על שדים באמצעות לחשים וטקסים ולכופף אותם לרצונם.

בספרו, "אשרי המאמין: מאגיה, מיסטיקה ואמונות חובקות עולם", טוען אבשלום מזרחי, כי השאמאניזם היה מקובל כבר בתרבויות עתיקות, שהעולם המערבי מכנה אותן "תרבויות פרימיטיביות". הפילוסוף הידוע וחוקר הדתות הרוסי, יבגני טורצ'ינוב, שעסק רבות בתופעת השאמאניזם, מסביר כי במרכזה של התופעה עומד הטקס. מטרת הטקס היא שינוי זמני של מבנה הממשי, הרחבת החלק החולי (הסקולרי) של הממשי והכפפתו לחלק הקדוש לשם פתרון בעיות סוציאליות. חשיבות מיוחדת ניתנת לתנועה בטקס השאמאני, היא למעשה מסמלת את שחרור הלחצים אשר נוצרים במוחו של השאמאן.

טורצ'ינוב טוען שעד לא מזמן היה השאמאניזים נחלת רבים, וכי שליש מאוכלוסיית צ'וקוטקה ביצעו פרקטיקות שאמאניסטיות. גם שאמאניזם משפחתי צר אפיין את האזור עד לא מזמן. אך עם התחדדות הבעיות החברתיות בעידן הנוכחי חל שינוי, והשאמאנים מתמחים יותר ויותר בבעיות ספציפיות. חלק מהם ממשיכים להשתמש בחומרים פסיכדליים ולהפיק קולות מיוחדים בזמן שהם מתקשרים עם רוחות.

אלכסנדר דוגין, בספרו שעוסק בין היתר בתופעת השאמאניזם, מתאר מקרים שבהם השאמאנים איבדו הכרה במהלך הטקס. דוגין מציין כי הטקס השאמאני מלווה בריקוד, והשאמאן מכניס את עצמו למצב אקסטטי של טרנס פסיכוטכני. במהלך הטקס השאמאן מתעלה מעל ההכרה ומגיע אל הרבדים העליונים של התודעה על מנת לראות את הסיטואציה מלמעלה.

לדברי שלומית שרביט-ברזילי, התרגום לעברית המוצלח ביותר למילה "שאמאן" הוא "בעל שם". לדבריה, רבי ישראל בן אליעזר, שנחשב לאבי תנועת החסידות, היה שאמאן ולכן נקרא בעל שם, ומכיוון שהיה נעלה במיומנותו דבק בו הכינוי "בעל שם טוב", עוד היא מוסיפה שרבים טועים וחושבים שזה היה שמו, אולם זה היה מקצועו (אתר Ynet).

ישנם טקסים שבהם השאמאנים שורפים בעלי חיים, והתוצרים הסמליים של שריפתם משמשים לניצחון, לכיבוש וחיזוק השלטון, לרפואה, לגירוש שדים והגנה מפניהם, להגנה מפני השונאים, לביטול ההשבעות שלהם, ולפריון בעסקים. עשן השריפה אמור לעלות לשמיים ולהזעיק את הנשמות של האבות הקדומים יחד עם נשמות המתים.

בפברואר 2019 שרפו השאמאנים האנגוריים שבאיקוטסק חמישה גמלים בריאים למען חיזוקו של פוטין. במקרה זה מדובר בהיבט אחד בלבד של שימוש בכוחות העל-טבעיים – ההיבט הפוליטי, כלומר שריפת הגמלים הציעה לפוטין ולמקורביו הטבה של מצבו הפוליטי.

ארתור ציביקוב, סגנו של השאמאן הראשי של הפדרציה הרוסית טוען בסרטון של ערוץ דוז'ד שמדובר במשימה פוליטית-מדינית, ושלא ניתן להגיע לתוצאה רצויה באמצעות הקרבת כבשים. לדברי ציביקוב, זה חייב להיות בעל חיים גדול. במקרים של משבר פוליטי, רעב, מלחמה או מגפה יש להשתמש בגמלים. ציביקוב מוסיף, כי לאחר שריפת הגמלים, עבר גל אנרגטי עצום על כדור הארץ כולו, ובעקבות הגל הזה "המסכות הוסרו" והיחסים החברתיים עלו לממד חדש – הבנה והדדיות. אחרי הטקס, טוען ציביקוב, רוסיה אמורה "לקום מהברכיים" במהרה. השאמאנים מצהירים כי טקס עוצמתי כזה בוצע לאחרונה לפני כ-300 שנים ומשמעותו לאנושות עצומה.

בפרק הבא בסדרת מאמרים זו אעסוק בשאמאן אלכסנדר גבישב ובמשימתו לסלק את ה"שד" פוטין מהקרמלין.