שיחות בעלמא

שיחות הגרעין עלו על שרטון
תמונה של סטיב
סטיב בלחסן

בסוף חודש נובמבר התקיימו בווינה שיחות הגרעין בין המעצמות לבין איראן. רבים תלו תקווה בהישגי השיחות הללו. המשלחת האיראנית מנתה 40 חברים רמי דרג של המשטר, ומולם נציגי האיחוד האירופי, ארה"ב ושאר המעצמות, אשר קיוו כי המשטר האיראני יהיה מוכן לפשרות, אולם לא כך היה. המשלחת האיראנית הגיעה מצוידת בדרישות רבות, בראש ובראשונה הסרת הסנקציות הכלכליות.

במשא ומתן ההתנהלות היא של תן וקח, כל צד מגיע עם דרישות רבות מתוך הבנה שבסופו של דבר ייאלץ להתפשר על חלקן. במקרה דנן, בברכתו של המנהיג העליון, איראן הגיעה עם רף דרישות גבוה מהמצופה ואף הקשיחה את עמדותיה בעת המשא ומתן בכוונה לאפס ויתורים, בהנחה כי ידה על העליונה. ניתן להבין מדבריהם של משתתפי השיחות הנוכחיות, שהמשלחת האיראנית גילתה מיומנות ואיתנות בניהול השיחות מבלי להניד עפעף, וכי שאפה להשיג הסכם שלום חדש אשר יטיב עם איראן, אך לא פחות מזה יביא להסרת הסנקציות החונקות אותה.

לצד כישלון סבב השיחות, מהדהדים דבריו של ראש המוסד ברנע "כי איראן לא תהיה לעולם גרעינית".

הרשתות החברתיות באיראן גועשות כבר זמן רב, וכפי שכבר ציינתי בעבר, כמעט כל שבוע פורצות הפגנות ומחאות זעם של האזרחים. כך גם במהלך השיחות בווינה התקיימה מחאת המורים המבקשים לקבל את משכורתם. המצב באיראן בכי רע, בתי הספר פשטו רגל, והדבר הביא את הילדים להתקבץ בכל מיני מקומות על מנת ללמוד. אומנם, בראש חוצות המשטר מציג את איראן כמדינה דמוקרטית, אך המציאות שונה לחלוטין. השלטון אשר הביא את בני עמו למצב של רעב, בוחר להשתיק את האינטרנט בכל פעם שעולה חשש להתארגנויות. לכן, רוב המחאות שעליהן אנו שומעים, הן מחאות ספורדיות של אנשים המתקוממים וזועקים מדם ליבם, כגון מחאת הלחם והדלק, שעליה כתבתי במאמר "מחאה חברתית". בתחילת חודש דצמבר, בסמוך לאתר בנתנז', נשמעו הדי פיצוץ, כאשר מתקפת רחפנים פגעה בסמוך למתקן. דובר המשמרות הזדרז לטעון "כי זהו ניסוי מערכת האוויר האיראנית". תושבי שלושת הכפרים הסובבים את המתקן פונו מבתיהם ולא הורשו לחזור, תקשורת האינטרנט ותחנת הכוח האזורית הופסקו, וכל זה מחשש להדלפות על הנעשה באמת באותה מתקפה.

לעיתים קרובות אני נשאל, מדוע אנשים לא מתקוממים ומפילים את השלטון?

ראשית, יש להבין את מרקם החיים האיראני. באיראן יש מספר קבוצות אתניות, חלקן מובילות וחלקן מיעוט, ואין ביניהן אחדות. שנית, 20% מאוכלוסייה יעשו הכול כדי להישאר בשלטון, ויהי מה, בכל מחיר ובכל תנאי. שלישית, העם האיראני מפחד מתוצאות הפיכה שלטונית חדשה. הרי כזכור, שלטון השאה באיראן הופל מפני שקבוצות רבות התאגדו כנגד הרודנות, הליבראליות והמודרניזציה שהשאה ביקש להנחיל לבני עמו. לאחר המהפכה קם משטר האייתוללות השולט למעלה מארבעה עשורים תוך דיכוי האוכלוסייה ביד חזקה ועשיית שפטים ללא פשרות בעם האיראני.

לסיכום, לפני חודשים אחדים הערכתי כי סבב השיחות יהיה לשווא משום שאיראן בצורה בשאיפותיה הגרעיניות. האפיק הדיפלומטי חשוב, אך אל לנו לזנוח את ההכנה והערוץ הצבאיים. לדעתי, המשטר האיראני מזהה את ההססנות, ולכן מרשה לעצמו לנהל משא ומתן באופן זה. מובטחני, כי כאשר יראה את נחישות המעצמות להגברת הסנקציות, לצד מהלכים צבאים, יחזרו האיראנים לשולחן המשא ומתן באופן שונה וריאלי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. למה כולם חותרים לכוחנות ולעימותים צבאיים. לשני הצדדים כדאי להתבטא ולהתנהג במתינות.

  2. 1. האירנים הם סוחרים ממולחים ונושאים ונותנים טובים יותר מהצד השני. הם הגיעו למשא ומתן מתוך עמדה ברורה מה הם השגי המינימום שהם רוצים להשיג ולא חשוב להם כמה סיבובים והפסקות יהיו. בסוף, ייחתם הסכם, אם הוא יענה על תנאי המינימום שלהם.
    2. ממש לא כדאי שנבנה על הפלת המשטר מבפנים. הסיכוי שזה יקרה, כמעט לא קיים.
    3. אם אנחנו מאיימים, כדאי שהאיום הזה יהיה מתואם עם ארה"ב, כדי לשרת את העמדה שלהם במשא ומתן ע"י הפעלת לחץ. האיום של ראש המוסד, שהזכרת, היה מטופש, כיוון שברור לכל שאין מאחוריו יכולת לעמוד בהבטחה (בצורה עצמאית) ולכן טוב היה אם לא היה נאמר.

    1. סליחה – אבל אינך מדייק 3 פעמים –
      1. המשטר האיראני הוא פנטי, מושחת, רצחני ומאחז עיניים. לא מתדיינים ולא סוחרים.
      2. הכתובת של האייטולות כבר על הקיר. גם על משטר השאח והסוואק אמרו כך.
      3. לא ברור לכל שאין לישראל יכולת לעמוד בהבטחה. ההפך הוא הנכון.

  3. לאיראנים יש בעיה עקרית בתוך המדינה. ככה גם לישראל. ואפילו בארה"ב זה קרוב לכך. לכן לא בעית הגרעין לגופה תכתיב את כיוון הפתרון

  4. נתנו כעת לאירנים פסק זמן של שבועיים שחייבים להגיע להסכם ואם לא מאיימים שיפסיקו בכלל את המשא ומתן

  5. אתה צודק. זה יוצר מצב מלחיץ. אבל אסור להירתע. אין ברירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך