"המוות המוזר של אירופה" (1)

על התהליכים שעוברים על בריטניה ועל אירופה כולה
תמונה של דגני
ד"ר יצחק דגני

דאגלס מאריי הוא עיתונאי-חוקר בריטי, וכיום משמש גם כעורך של השבועון הנחשב ביותר בבריטניה (The Spectator). השבועון נוסד ב-1828 ובמשך 193 שנות הופעתו נכתבו בו מאמרים שעסקו בדרך כלל בפוליטיקה הבריטית הפנימית כמו גם בענייני האימפריה שעליה נאמר שהשמש לא שקעה בה לעולם. השבועון נוסד בשלהי התקופה הג'ורג'יאנית בעת מלכותו של ג'ורג' ה-4, כ-9 שנים לפני עלייתה למלוכה של המלכה ויקטוריה ב-1837. תקופת מלוכתה נמשכה 64 שנים עד שהלכה לעולמה ב-1901.

בתקופה הוויקטוריאנית בריטניה הייתה בשיאה מכל הבחינות. המהפכה תעשייתית הובילה את התפתחות התעשייה בעיקר במערב והפכה את בריטניה למעצמה הגמונית בהיקף עולמי. הצי הבריטי שלט באוקיינוסים. האימפריה התרחבה והתפתחה. סחר העבדים הטרנס- אטלנטי היה בשיאו. הון עתק הצטבר באיים הבריטיים וכיו"ב. במילים אחרות, הכתבות שהתפרסמו ב-The Spectator מתארות את בריטניה משיא גדולתה ועד היום, ומראות כיצד הפכה בהדרגתיות בחמשת העשורים האחרונים, למדינה שעל פי תחזיתו של מאריי גולשת לאבדון. אך לא זו בלבד, בריטניה מהווה כיום אינדיקטור לתהליכים בלתי הפיכים שעוברים על אירופה כולה.

ב-22 באוקטובר 2017 פרסמתי באתר זה מאמר שכותרתו "נקמת הקולוניות". באותם החודש והשנה, במסגרת "ליל המדענים" באוניברסיטת בר-אילן, נשאתי הרצאה בנושא: "התמוטטות הסדר הפוליטי באפריקה והשפעתו על מדינות אירופה" (זמינה במרשתת). הדברים נכתבו ונאמרו בהתייחסות לתקופה שלפני הקטסטרופה בסוריה והצפת אירופה בפליטים סורים. עסקתי לא מעט בנושאים הללו, על כן כאשר נפל לידיי ספרו של מאריי הנ"ל (הוצאת שיבולת, 2019) קראתיו בשקיקה והתברר לי שהמתרחש בחלק ממדינות מערב וצפון אירופה לאחרונה הינו הרבה יותר חמור לעומת מה ששיערתי בזמנו. להתרחשויות הללו יש חשיבות יוצאת מהכלל לעתידה של מדינת ישראל. הבנת העניין, בעיקר בקרב מנהיגי המדינה, היא קריטית ומחייבת היערכות מתאימה בתחומים רבים.

עיון בספרו של מאריי מביא בפני הקוראים עובדות למכביר על האופן שבו השפיעו רעיונות חסרי בסיס, פחדנות מפני התיוג גזענות, פוליטיקה תבוסתנית ושנאה עצמית על מנהיגים באירופה, והובילו לנקיטת מדיניות הגירה אל תוך אירופה המאיימת על המשך קיומה של הציביליזציה האירופית בטווח הרחוק. להרחבת הידע ראוי ומומלץ לעיין בספרו של הפרופסור סמואל הנטינגטון "התנגשות הציביליזציות" (הוצאת שלם, 2003).

ספרו של מאריי מסביר בהרחבה, תוך הבאת דוגמאות, את הסיבות לכישלון מונומנטאלי של חזון הרב-תרבותיות שעמד בבסיס גיבוש הקהילייה האירופית ופתיחת שעריה להגירה מארצות העולם השלישי. רעיונות אלו החלו להתגלגל באירופה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה וריסוק תיאוריית הגזענות שאפיינה את המשטר הנאצי שאיים להשתלט על אירופה.

החל מראשית שנות השישים של המאה הקודמת החלו המשטרים הקולוניאליים שהוקמו ונשלטו בידי מעצמות אירופיות בעולם השלישי להתפרק. באירופה עצמה התחוללו שינויים חברתיים בעלי משמעות אנושית רבה. מחד גיסא במדינות מערב וצפון אירופה התפתחו חברות אזרחיות דמוקרטיות שהעניקו לתושביהן שירותי רווחה, חינוך, בריאות וכיו"ב בממדים שלא היו מוכרים קודם לכן בהיסטוריה האנושית. מאידך גיסא רמת החיים והחופש החברתי והמיני החלו להשפיע על המבנה המשפחתי במדינות הללו שכלל פחיתה מדהימה בילודה. כתוצאה מהתפתחויות אלו החלה האוכלוסייה המקורית, "הלבנה", במערב אירופה להצטמצם, הגיל הממוצע של האוכלוסייה הזו החל לעלות ונוצר צורך בעובדים צעירים למלא את כל מקומות העבודה בכלכלה האירופית שהלכה והתפתחה בקצב מהיר. הפתרון שנמצא היה עידוד ההגירה מארצות שבעבר התנהלו תחת משטרים קולוניאליים אל מדינות שקודם לכן שעבדו אותן. ידיעת השפות האירופיות והמיומנויות המקצועיות שילידי הקולוניות רכשו סייעו למהגרים החדשים להיקלט באירופה.

תהליך ההגירה הלך והתעצם עד שכיום עשרות מיליונים מילידי ארצות העולם השלישי ובני משפחותיהם, שכבר נולדו באירופה, מאכלסים בעיקר את הערים הגדולות במערב וצפון אירופה וגורמים לקשיים הולכים ומתגברים לשלטונות ולתושבים המקוריים של המדינות הללו. שינויים אלו יוצרים מוקדי שנאה רב-ממדית בארצות אירופה וגישות שליליות ביחס של המדינות הללו ליהודים בכלל ולמדינת ישראל בפרט.

אחת התוצאות החמורות של גלי ההגירה אל תוך אירופה היא הפגיעה הקשה בביטחון הפנים בערי מערב וצפון אירופה. בנוסף על ההתדרדרות התרבותית בכלל, הולכת ומתעצמת הסכנה לנשים "לא מוסלמיות". שוודיה, למשל, מדינה מתוקנת ובעלת עוצמה כלכלית, שלא השתתפה במלחמת העולם השנייה, ושמקנה לתושביה רמת חיים גבוהה מאוד מכל הבחינות, לא הייתה מדינה קולוניאלית והייתה אחת המדינות הבטוחות בעולם, הפכה לבירת האונס העולמית. כיצד זה קרה, מה היקף הפגיעה בחברה האזרחית בארצות מערב אירופה, מהם אחוזי המוסלמים במדינות האלה וכיצד הם גדלים – על כך בפרק השני.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. ההגירה היא הטעות הגדולה של אירופה שכנראה לא ניתן לתקן

  2. דעתי כדעתך ואכן הרבינו לעסוק בכך בשנתיים האחרונות
    יש להניח ש מנהיגי אירופה כבר מזהים את הקטסטרופה שהנחיתו במו יידיהם על התרבות והעתיד של אירופה, וחלקם אף מנסים לבלום את המגמה כפי שדנמרק עושה, ומדינות מזרח אירופה המנוסות באסונות ההתחככות עם תרבות האיסלם עושות חרף ההתעמתות עם האיחוד האירופאי המשותף. הפוליטיקל-קורקטנס מהחשש שמה ידבק בהם רבב "גזענות" מצד החוגים הליברלים פרוגרסיבים שאוחזים היום בהגמוניה על השיח החברתי באירופה- עומד להם למכשול
    מצפה לחלק השני ..

  3. בפיסקה הראשונה כתוב כי המלכה ויקטוריה עלתה לשלטון ב-1937 ושלטה 64 שנים עד 1901. אני משערת שהכוונה ל-1837. אני חושבת שכדאי לתקן את הכתוב. אני מבקשת לא לפרסם תגובה זאת. היא נועדה רק לתקון טעות

  4. אירופה לא מתה. חלק גדול מהארצות בה פורחות לעומתנו

    1. למר חיים בריקמן
      תודה על תשומת לבך והערתך.
      אולם המאמר אינו עוסק בהשוואת אירופה עם ישראל וגם לא עם פריחה כלשהי.
      אנא שים לב – המאמר עוסק בתהליכי האיסלאמיזציה שעוברים על אירופה.

    1. למתמצת עלום השם –
      כל הכבוד על הדיאגנוזה. אין עליך. אתה הגדול מכולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך