חייבים להרכיב קואליציה

לקראת הבחירות הקרבות בגרמניה
תמונה של בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

ב-26 בחודש ספטמבר תתקיימנה בגרמניה בחירות כלליות. הבחירות הן ל-Bundestag, בית הנבחרים, שבו צריך לזכות בהצבעת אמון הקנצלר (ראש הממשלה) הבא של גרמניה. אנגלה מרקל הודיעה לפני שנה שאיננה רוצה להמשיך בתפקיד והיא איננה מועמדת מטעם מפלגתה.

הן לבחירות בגרמניה והן לאישיותו של ראש ממשלתה יש חשיבות רבה לא רק לגרמניה, אלא גם לשותפות באיחוד האירופי ולמדינות ברחבי העולם. לגרמניה, הודות לגודלה, לכלכלתה האיתנה ולתעשיית היצוא המשגשגת שלה, יש מעמד מוביל באיחוד האירופי, וגם בפוליטיקה הבינלאומית.

עבור ישראל, האישיות של קנצלר גרמניה חשובה מאוד. אנגלה מרקל הייתה ידידה מצוינת, ותמכה בישראל בנושאים רבים. ספק אם בן אדם אחר שייבחר לתפקיד ייתן לישראל אותו יחס ואותה תמיכה.

שיטת הבחירות לבית הנבחרים – ה-Bundestag – מסובכת. היא גם אזורית וגם יחסית. בגלל קוצר היריעה לא אכנס כאן לפרטי השיטה. הסבר קצר אפשר למצוא בחוברת צנומה שהוכנה על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת: "שיטת בחירה מעורבת אזורית וארצית", תשס"ה 2005 . בסופו של דבר כל מפלגה מקבלת ייצוג בבית הנבחרים יחסית למספר הקולות שקיבלה בקלפי. אבל האיוש הפרסונלי של החברים המייצגים נותן העדפה למועמדים שקיבלו הרבה קולות באזור הבחירות שלהם.

בגרמניה נהוג אחוז חסימה גבוה – 5%. תכליתו למנוע ממפלגות קיצוניות להיכנס לבית הנבחרים.

במערכת הבחירות הנוכחית בגרמניה משתתפות שש מפלגות:

המפלגה הנוצרית דמוקרטית (Christian Democratic Union – CDU) ובעלת בריתה הבווארית(Christian Social union – CSU) – במקום אנגלה מרקל, המועמד הוא Armin Laschet שהוא ראש הממשלה של "המדינה-פרובינציה" North Rhine Westphalia. אוכלוסייתה היא הגדולה ביותר מבין 16 "המדינות-פרובינציות" המרכיבות את המדינה הפדרלית גרמניה. אבל במערכת הבחירות עד כה לא הציגה המפלגה הסברים משכנעים למדיניות שאימצה אנגלה מרקל בשנים האחרונות במגוון נושאים, כמו כניסתם של מהגרים מאפריקה ומהמזרח התיכון, ולא הציגה הצעות מושכות למדיניות בחמש השנים הקרובות (על חומרתה של בעיית המהגרים המוסלמים ראו מאמרו של יצחק דגני "משבר הדמוקרטיות במערב" (יוני 2019) בכותרת).

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (Social Democrats – SPD) – מועמד המפלגה הוא Olaf Scholz, המכהן כשר האוצר בממשלה האחרונה של אנגלה מרקל. שולץ הוא אדם מעשי, פוליטיקאי בעל ותק וניסיון פוליטי רב, בקי בפרטים של הנושאים (תקציבים וכדומה) שעסק בהם. לזכותו מספר פעולות למניעת מיתון ולחידוש הצמיחה הכלכלית, שהיו חריגות מן המדיניות הכלכלית המסורתית בגרמניה: הובלת אישור של תקציב נוסף בסך 130 מיליארד אירו, שמומן על ידי הנפקת אגרות חוב של ממשלת גרמניה (כלומר על ידי גירעון בתקציב), שנועד למימון הוצאות הקשורות למגפת Covid 19 ולמניעת מיתון כלכלי וגידול באבטלה (ראו מאמר שלי "האם יש מהפך במדיניות הכלכלית בגרמניה" (יוני 2020)), וכן הובלה והגעה להסכם באיחוד האירופי להנפקת אגרות חוב של האיחוד בסך 750 מיליארד אירו (קרוב ל-900 מיליארד). כמו כן היה פעיל במשא ומתן בקבוצת המדינות G-20, שהביא להסכמה להנהגת שיעור מינימלי של מס חברות. בזמן מערכת הבחירות הציג שולץ כוונות ורעיונות להגדלת השימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים (שמש, רוח וכדומה) ולצמצום השימוש בדלקים מינרליים (נפט וגז), וכן לטפח את היתרון שיש לגרמניה בייצוא של מוצרי תעשייה.

מפלגת "הירוקים" – בראשותה המועמדת Annalena Baerbock. לירוקים אין כנראה סיכוי ריאלי להגיע למעמד שיאפשר להם לקבוע את הרכב הממשלה. "הירוקים" סובלים כבר מספר שנים מירידה בפופולריות, כנראה בעקבות סכסוכים בין בכירים במפלגה ומעורבותם בשערוריות כלכליות.

במערכת הבחירות הנוכחית, הגברת Baerbock סובלת מהתנהלות רשלנית: שגיאות שנחשפו בקורות החיים שלה כפי שהצהירה עליהם, ואי דיווח על תשלום בסך 25,000 אירו. כמו כן מפלגת הירוקים תפסיד את הקולות שהייתה עשויה לקבל במדינת חבל הסאאר, מכיוון שהרשות המפקחת על הבחירות במדינה זו פסלה את מפלגת הירוקים והיא תהיה מנועה מלהשתתף בבחירות בגלל "אי-סדרים" בהתנהלות של המועמדים "הירוקים" במדינה. אומנם למשך זמן מה בחודש אוגוסט נרשמה עלייה במצבה של מפלגת הירוקים בסקרים, אבל כעת היא שוב בירידה.

מפלגת הליברלים הדמוקרטים החופשיים – מפלגת מרכז מתונה שירדה מגדולתה, היא צפויה להגיע ל-10% עד 12% מהקולות ועשויה להיות שותפה נוחה לקואליציית מרכז-שמאל.

מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (Alternative Germany) – מפלגת ימין קיצונית ופופוליסטית, שירשה מהניאו-נאצים בוחרים, עמדות אנטישמיות גזעניות נגד המהגרים מאפריקה ומהמזרח התיכון, רטוריקה ודמגוגיה. המפלגה צפויה לקבל 10% עד 11% מן הקולות.

מפלגת השמאל הקיצוני Der Linke – עיקר בוחריה הם מבוגרים, תושבי ויוצאי מזרח גרמניה שמתגעגעים ליציבות ולביטחון האישי שהיה להם בזמן השלטון הקומוניסטי, וכן צעירים תמימים שמאמינים לרטוריקה הקומוניסטית שמבטיחה שוויון כלכלי וחברתי ומתעלמים מן העריצות של המשטר הדיקטטורי של הקומוניזם ששלט במזרח גרמניה ובברית המועצות.

להלן אציג תחזיות לתוצאות הבחירות ("אילו הבחירות היו מתקיימות היום") של שש המפלגות העיקריות. התחזיות מתבססות על שלושה סקרים שנערכו בשבוע האחרון של חודש אוגוסט: האחד מאתר חדשות גרמני ושניים שפורסמו בכתבי עת אנגליים:The Economist  ו-New Statesman.

 

המפלגה לפי אתר חדשות גרמני  לפי New Statesman לפי The Economist
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית SPD  

23.2%

 

27%

 

24%

האיחוד הנוצרי דמוקרטי CDU  

22.4%

 

20%

 

21%

הירוקים 17.6% 10.5% 17%
הדמוקרטים החופשיים

Free Democrats

12.1% 13% 12%
אלטרנטיבה לגרמניה 10.8%   11%
 מפלגת השמאל

Der Linke

6.7%   7%

 

לאור תוצאות הסקרים תיתכנה כמה קואליציות אפשריות. בשיטת הבחירות הנהוגה בגרמניה ובפיצול החברתי והפוליטי אף מפלגה לא תוכל לשלוט לבדה. יהיה הכרחי להרכיב קואליציה. מן הנתונים הללו עולה כי אם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית תצליח להגיע להסכם עם הירוקים ועם הדמוקרטים החופשיים היא תוכל להקים קואליציה. לנוצרים הדמוקרטים (CDU) יהיה יותר קשה אם ימשיכו להימנע מכל שיתוף פעולה עם מפלגת הימין הקיצונית "אלטרנטיבה לגרמניה". אבל כדאי להמתין ולא לעסוק בספקולציות על פי סקרים, שכידוע מסוכן להסתמך עליהם, כפי שכתבתי כאן לפני חמש שנים במאמר שכותרתו: "מדבר סקר תרחק" (דצמבר 2016).

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. אוי ואבוי אם השמאל הקיצוני או הימין הקיצוני יכנסו לממשלה

  2. מרקל אהבה את ישראל. ביבי פגע בה. נקווה רק שהיורש של מרקל לא ינקום.

  3. גרמניה היא מדינה מאוד מאוד חשובה לנו, לאירופה, ולעולם. לכן חשוב מאוד מי יבחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך