התמונות המחרידות ויוצאות הדופן של אנשים נושרים ממטוסים ממריאים בקאבול בירת אפגניסטן זעזעו רבים. הן הזכירו לחלקנו את האנשים שצנחו אל מותם ממגדלי התאומים הבוערים ב-11 בספטמבר. בין שני האירועים יש הקבלה מצמררת וקשר ישיר. שהרי ייתכן שהאמריקאים כלל לא היו נמצאים באפגניסטן המרוחקת לולא היה מתרחש אותו פיגוע מחריד במגדלי התאומים. אך לא באמריקה עסקינן כי אם דווקא בעם האפגני.
רבים מכם ודאי שואלים "כיצד זה שהאפגנים הניחו את נשקם מייד כשהבינו שהצבא האמריקאי עוזב את השטח. כיצד נכבשה קאבול הבירה, ממש ללא קרב? כיצד לא ניסו התושבים להתנגד לחוקי השריעה שהיה ברור כי יוטלו עליהם?" כדי לענות על השאלות הללו כדאי אולי לחזור אל המאה הרביעית לפני הספירה ולמסע כיבושיו של אלכסנדר הגדול. עוד בתחילת מסעותיו הצבאיים אל מחוץ ליוון, הבין אלכסנדר כי בביתו פנימה מתחוללת מרידה. המרד התנהל בעיר המדינה הכבושה תבאי ובבת בריתה אתונה. אלכסנדר פנה לאחור ותוך זמן קצר הגיע לתבאי. לא אתאר כאן את המערכה כולה, אציין רק כי בסופה נכנס המצביא אל העיר, הוציא להורג את כל הגברים, מכר את הנשים והילדים לעבדות והחריב את תבאי עד היסוד. אתונה, שהתקוממה גם היא, פתחה מייד את שעריה בהישמע הידיעות על נפילת תבאי, והמרד הסתיים במהירות יחסית.
במילים אחרות, אלכסנדר מוקדון השתמש באסטרטגיה תועמלנית ברורה. אסטרטגיית ההפחדה. אחריה אין לעיתים כל צורך לנקוט פעילות אלימה עתידית. המסר מועבר בצורה חדה וברורה, אם כי אלימה במיוחד לימינו. והאם לא כך נקטה החליפות האסלאמית בעיראק ובסוריה רק בעשור האחרון? אחת מדרכי הפעולה של דאעש בניסיונה לבסס חליפות אסלאמית נצחית במזרח התיכון, כללה התקפת תעמולה אינטנסיבית. תעמולה שבה הוצגו הוצאות להורג שונות ומגוונות של מתנגדים. אזרחים ואנשי צבא כאחד. המטרה הייתה ברורה, הפחדה והרתעה. ככה ייעשה למי שהחליפות אינה חפצה ביקרו.
והנה, דומה כי די היה באזכור שיטות הענישה של הטליבאן באפגניסטן כדי לסייע לצבא המקומי, שאומן ומומן בידי ארה"ב לנוס על נפשו. ולאזרחים – לפוץ לכל עבר או להסתגר בבתיהם ולרכוש מייד בורקות.
ומה לגבי 20 שנות דמוקרטיה באפגניסטן? כנראה 20 שנים לא הספיקו לבססה.
10 תגובות
אני מבקש להזכיר שממשל טראמפ ניהל משא ומתן משולש עם הטליבן וממשלת קאבול שכולם חתומים על הסכם לפיו ארה"ב תצא מאפגניסטן תוך שנה וחצי ובמהלך הזמן הזה- יתנהל משא ומתן בין הטאליבן ובין ממשלת קבול על אופי הממשל החדש שיתהווה במדינה, שישקף את יחסי הכוחות בין הצדדים.
בעוד ארה"ב מקדמת את נסיגתה, כאשר מטוסיה מחפים על התארגנות צבא אפגניסטן לאפשר לו להארגן , נקלע המשא ומתן בין הצדדים האפגנים למבוי סתום, כאשר כוחות הטאליבן המעודדים מנסיגת ארה"ב משתלטים כמעט ללא קרב באמצעות טרור על חלקים הולכים וגדלים של המדינה ובתמיכה וסיוע ממשי של פקיסטן השכנה, הסוף הידוע מראש (על כך נכתבבאתר לפני מספר חודשים) – אכן התממש
אחד הלקחים לישראל- כמקובל בתרבות המזרח התיכון- חוזה על הנייר אינו שווה את הדיו החתום עליו בהיעדר סנקציות ממשיות שיבטיחו הימנעות מעריקה.
לד"ר יורם רבובסקי היקר,
בשורת הסיום של מאמרך אתה שואל : ומה עם 20 שנות דמוקרטיה באפגניסטן? – ובכן לא היו באפגניסטן 20 שנות דמוקרטיה. אפילו לא שנה אחת. במדינה מוסלמית לא יכול להתקיים שלטון דמוקרטי. חד משמעית. אם אתה מכיר משטר דמוקרטי אחד במדינה מוסלמית – תן לנו לדעת.
האמריקאים הגיעו לאפגניסטן על מנת לנסות לחסל את אל-קעידה ולנקום על 11\9. הם השלו את עצמם שיצליחו לארגן משטר דמוקרטי באפגניסטן. הצבא האפגני שהם אימנו וציידו הורכב מאנשי השבטים המקומיים. בעיקר הפשטונים. פשוט לא היו ואין אפגנים אחרים. ביום פקודה החיילים האפגנים הפגינו נאמנות לשבטים שלהם ולהנהגה הדתית שלהם ולכן הם לא נלחמו נגד הטאליבן. מבחינה זו כולם היו טאליבן וזו התוצאה.
צודק.
כנראה הייתי צריך להוסיף גרשיים על המילה ״דמוקרטיה״
בלהיות בן תרבות ודמוקרט יש גם חולשות אבל בסוף מנצחים גם את הרודנים
אפשר להוסיף לאלכסנדר הגדול ופועלתו בתבאי גם את בעלות הברית במלחמת השניה.
את הפצצה האטומית על יפן
ואת ההפצצות המאסיביות בתוך גרמניה.
בלעדיהן ספק אם היתה הכרעה.
אם האמריקנים חכמים שישאירו את הבעיה לפוטין שלהבדיל מארצות הברית הוא שכן פיזי שלהם.
כל משטר אימים סופו ליפול אם כי לפעמים זה לוקח הרבה זמן
חברה מתקדמת לוקחת סיכונים לשלם בקורבנות בכדי לא לעשות מעשים נוראים, אלא אם מגיעים לנקודה של אין ברירה.
זאת החוזקה של הברברים אבל בו זמנית זאת גם החולשה שלהם.
עם שמאפשר לרודן או לפנאטים לשלוט בו, שיאכל את אשר בישל