אחד בפה ואחד בלב

זכויות האדם נזנחו בשיחות על הסכם הגרעין עם איראן
תמונה של סטיב
סטיב בלחסן

בימים האחרונים התקיים טקס השבעתו וכניסתו של הנשיא החדש באיראן איברהים ראיסי, אשר זכה לתואר המפוקפק "התליין מטהרן". דובר משרד החוץ האיראני סעיד חטיבז'אדה הודיע ​​כי "עשרות משלחות זרות השתתפו בטקס ההשבעה". הטקס התקיים בבניין הפרלמנט האיראני, ורבים הגיעו לכבד בנוכחותם את הנשיא החדש, ביניהם מנהיג חמאס איסמעיל הנייה וטרוריסטים נוספים. עוד נצפה בטקס ההשבעה נשיא עיראק ברהם סאלח, ובשורה השנייה ישבו נציגי האיחוד האירופי בראשות אנריקה מורה.

נוכחות ראשי ממשלות ונשיאים, וביניהם נציג בכיר של האיחוד האירופי אנריקה מורה, היא חנופה וצביעות. ההתייצבות בטקס זה הופכת את השבעתו של "התליין שהפך לנשיא" ללגיטימית ומאשררת את מעמדו. אותן מדינות המטיפות לעולם ולנו היושבים בציון על מוסר, ומנופפים בדגלי הסובלנות, הפלורליזם וזכויות האדם, לצערי הרב הוכיחו עד כמה אחד בפה ואחד בלב.

ימים אחדים לפני הטקס איראן הוציאה לפועל פיגוע ימי משולב כנגד הספינה Mercer Street ובו נהרגו שניים מאנשי הצוות. מאז חודש יולי מתקיים גל מחאות חריף במחוז חוזיסטאן בשל מצוקת מים וחשמל, והמשטר אינו בוחל באמצעים בניסיון לדכא את המחאות הקשות, עד כדי ירי בנשק חם לעבר המפגינים. פעולות אלו אינן עומדות בקנה אחד עם זכויות אדם, ונוכחות נציגים בין-לאומיים בטקס השבעה של אדם עם דם על הידיים מכשירה את מעשי האלימות והרדיפה נגד האזרחים ברחבי איראן.

באותה עת מרחפת באזורנו עננת הסכם הגרעין והשיחות המתנהלות בין נציגי המעצמות ואיראן על מנת להגיע להסכמה על קידום וחידוש סיום הסנקציות שהשית הנשיא האמריקני הקודם דונלד טראמפ. מדינות אירופה המשוועות לחזור להסכם הגרעין עוצמות עיניהן, והכול בשם הפוליטיקה. אל לנו לשכוח שהרצון העז והדבקות במטרה לחזור להסכם הגרעין נובעים מהיבט כלכלי – נפט וכוח אדם.

זה זמן רב שאני עוקב באדיקות אחר הנעשה ברחובות איראן, וכפי שמוצג ברשתות החברתיות הרחוב זועק מדם ליבו על הנעשה שם. עם זאת, במהלך שיחות הגרעין לא הוצגו כל התניה או סעיף נגד ההוצאות להורג הרבות. כדי לסבר את האוזן, רק בחודש האחרון הוצאו להורג 44 אנשים. אמנם חלקם הגדול היו רוצחים ופדופילים, אך לצד זאת הוצאו להורג 11 אנשים אך ורק בשל התנגדותם למשטר האייתוללות. לצערי החזרה להסכם הגרעין אינה מותנית כלל בכיבוד זכויות אדם, והנושא אפילו לא עומד על הפרק.

הטעות של אירופה וארצות הברית היא רצונן העז לחזור לקשרי גומלין עם איראן בכל מחיר, וזוהי מדיניות שכולה התרפסות וצביעות. מאחורי איומיה של איראן קיימת מציאות שונה – תשתיות רעועות, כלכלה בקריסה אשר הביאה רבים מהאזרחים לפת לחם ומאגרי טבע מידלדלים בשל שאיבת מים לא מבוקרת ממאגרי המים ומי התהום, שאף גורמת לשקיעתה של טהרן בעשרים ס"מ מדי שנה.

לכן לפי דעתי זחילת המעצמות לרגלי האיראנים, התרפסותן וצביעותן חייבות להיפסק. אין ספק כי חובה להתנות את הסכם הגרעין החדש בהפסקת העשרת האורניום ופעילות הצנטריפוגות, בשקיפות בכל הנעשה ובמתן אישור לכניסת המשקיפים של סבב"א. אך בד בבד חובה להכניס סעיף ולהתנות את החתימה על ההסכם בהפסקת ההוצאות להורג ושימור זכויות האדם, ולהזכיר למנהיג האיראני את עצם קיומן של אמנות בין-לאומיות בנושא.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. מקבל את הגישה שעל מדינות המערב להתחיל לההתייחס ביתר רצינות לפוטנציאל ההרסני של אירן לעולם. אך במקום להתייחס לסוגית הגרעין והטרור האוניברסלי שאירן מפיצה – נוטה המערב להתייחס ל"זכויות אדם" ומעמיד זאת כתנאי מרכזי לקידום היחסים עם אירן- וזה הדבר הלפני האחרון שצריך לענין אותנו!
    נכון שארצות האיסלם מתייחסות 'לא יפה ' לאזרחיהם על פי מושגי זכויות אדם המקובלות בתרבות המערב, אבל למען האמת- זו עניין פנימי של אזרחי המדינה, ואם אינם מרוצים מכך- שיפעלו לשינוי כפי שקמו והפילו את השאח, או בטוניס הצליח האביב הערבי, או הניסיון של אזרחי סוריה שאילמלי התערבות מעצמות זרות- היה יכול להצליח. אבל אין זכות לארה,ב לכבוש מדינה מוסלמית כדי להחיל בה דמוקרטיה למשל..
    לסיום: אני חושב שאילו ניתן היה לטראמפ עוד זמן- הוא היה מצליח באמצעים כלכליים לפתור את סוגיית הגרעין טוב יותר מהאחרים- בלי דמוקרטיה…

  2. זה נכון מאוד אבל קים לכל אורך הדרך. החברות הגדולה של ארצות הברית עם סעודיה מתעלמת מהרבה אי שיוויון וחוקי דת מפלים שיש בסעודיה. ל זה בגלל הנפט והכסף שיש להם.

  3. יותר מזה, יש משטרים מעריצים שלא נכבדי זכויות אדם וארצות נאורות מוכרות להם נשק וכדומה. זה עוד יותר גרוע.

  4. חבל על הדיבורים
    העולם החופשי צריך לדאוג להפלת השלטון הקיים בעיקרון זה לדעתי אפשרי

  5. תשובה לשמי וצדוק
    העום האנושית מורכבת ממגגוון תרבויות שונות כפי שהגיאוגרפיה, האקלים, אירועי ההסטוריה ואירועי החיים עיצבו אותם. כול החברות בעולם מתמודדות עם אותם בעיות הקיום וההישרדות שלהם אך בעמצעות פתרונות אחרים התואמים את ערכי תרבותם והאמצעים העומדים לרשותם. כול חברה מאמינה שלה יש הפתרונות הנכונים וכי האמת שלה היא הנכונה והאחרים שוגים. (איש באמונתו יחייה)
    אני חושב שאין זכות לחברה אחת לכפות את סגנון וערכי חייה על חברה אחרת. לעיתים זה קורה באמצעות מלחמה, או מסחר הדדי שחברות מתאמות את דרכם- אך רצוי מתוך בחירה ולא בכפיה. ומי אנחנו שנטיף מוסר לאחרים? המוסדות הדתים בישראל לעיתים אינם רחוקים ממה שמתרחש בדתות "אפלות" אחרות, רמת השחיתות והשוחד אינה נופלת ממדינות אחרות נגועות -אולי בנפח אך לא בכוונה, הפוליטיקה שלנו אינה דמוקרטיה טהורה אלא יותר מסחרה, סחטנות ואנרכיה. מי שם אותנו להטיף צדק מהו?
    אז לכול הטהרנים, הצדקנים והמצקצקים, שבסהכ כוונתם טובה- לעשות עולם טוב יותר כפי הבנתם- אלא שזו אינה בהכרח תואמת את כוונת האחרים. קודם- שאנו נשתפר, ומי שירצה ללמוד מאיתנו- מוזמן: לא כופים, לא מחרימים ולא מגנים. ברוח נביאי ישראל- "יום יבוא והגויים יעלו לירושלים", עד אז- יש לנו עוד הרבה מה לעשות בבית פנימה, לפני שנזכה לתואר "אור לגויים", ענווה היא תכונה ראויה .

  6. האם בשיחות הגרעין של טראמפ עם צפון קוריאה הוא בכלל העלה את נושא זכויות הפרט בארץ זו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

הדרום הפרוע

הבעיות והסכנות בעקבות היעדר משילות בנגב

קידום אתרים אורגני וממומן

אתר אינטרנט לעסק זה כבר מזמן לא מהלך שחשוב לעשות כי מצפים מכם. כיום, כאשר לכל המתחרים שלכם יש אתר אינטרנט, העובדה שגם לכם יש