הקלחת הים תיכונית

גרמניה מתערבת ביחסי יוון-טורקיה
ד"ר אליהו בורוכוב

בין יוון, קפריסין וטורקיה יש סכסוך חמור בעניין הזכויות לחפש נפט וגז בים התיכון המזרחי (תיארתי את הסכסוך כאן במאמרי "נשיא טורקיה משחק באש", 18.9.20).

הסכסוך גלש כבר פעמיים לסף מלחמה. פעם אחת כאשר אונייה טורקית התנגשה בפריגטה צרפתית. צרפת מעורבת בעקיפין ותומכת ביוון. מכיוון שמאזן הכוחות הצבאי בין יוון וטורקיה איננו מאוזן – הצבא הטורקי גדול הרבה יותר – יוון חיזקה את חיל האוויר שלה וקנתה מצרפת מטוסים. כמו כן חברת הנפט הצרפתית Total, בשותפות עם חברות אחרות (Exxon האמריקנית) קיבלה מקפריסין זיכיון לחיפוש נפט בים על יד קפריסין.

עכשיו גרמניה מתערבת במאזן הכוחות ומחזקת את טורקיה. איך היא מתערבת? במספנה בטורקיה ליד העיר איזמיט בונים עכשיו צוללות מודרניות על פי ידע גרמני. בסך הכול יבנו שם שש צוללות. הפרויקט יספק למספנה עבודה למשך 8–10 שנים וייצור תעסוקה לפועלים רבים, הן במספנה הן במפעלים של הספקים השונים של המספנה ושל העובדים. הצוללות מחזקות את היכולות הצבאיות של טורקיה לקראת לוחמה ימית שעלולה לפרוץ בינה לבין יוון. כמו כן הצוללות נותנות לטורקיה יכולות מעקב אחרי פעולות של יוון ובעלי בריתה בחיפושי נפט וכן בהנחת צינורות נפט או גז בין ישראל, קפריסין ויוון.

כאשר נחתמו ההסכמים, ב-2009, יוון לא התנגדה שגרמניה תספק לטורקיה צוללות מודרניות. אבל אחרי האירועים האלימים שהיו בים בין אוניות טורקיות ואוניות יווניות וצרפתיות, יוון פנתה לגרמניה וביקשה להשעות את המכירה. דבר דומה קרה כשארצות הברית השעתה את מכירת מטוסי F-35 לטורקיה אחרי שטורקיה קנתה מרוסיה טילי הגנה אווירית. אבל גרמניה איננה נענית לבקשתה של יוון. ליוון כבר יש בטן מלאה התמרמרות על גרמניה, גם בנושאים אחרים.

באופן כללי יש בנאט"ו (NATO) ובאיחוד האירופי מחלוקת בשאלה איך להתייחס לטורקיה. יוון, קפריסין וצרפת רואות בהתנהגות של טורקיה בהנהגת ארדואן תוקפנות שפוגעת באינטרסים חשובים שלהן. מדינות אירופיות אחרות – איטליה, ספרד, פולין – רואות בטורקיה חברה חשובה של נאט"ו, שיש לה תפקיד חשוב בבלימה של התפשטות רוסיה לים התיכון. בהקשר זה כדאי להזכיר התנהגות בריונית ומתגרה של רוסיה מול הצי הבריטי. ב-23.6.21 ירו אוניות קרב רוסיות לכיוונה של משחתת בריטית בים השחור בקרבת חצי האי קרים – אזור שרוסיה סיפחה מאוקראינה בכוח. אחרי יומיים הצי הרוסי התחיל בתמרון בים התיכון והתגרה בנושאת מטוסים בריטית.

אשר לגרמניה, לה יש סיבות נוספות לא לבטל או להשעות את מכירת הצוללות לטורקיה. סיבה אחת – 3.5 מיליארד דולר. סיבה שנייה – בערך 3 מיליון תושבים בגרמניה הם ממוצא טורקי. פירוש הדבר שהמדיניות של גרמניה מול טורקיה איננה רק נושא של מדיניות חוץ אלא גם שאלה פוליטית פנימית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. מבט מעניין וחשוב על המתיחות במזרח הים התיכון. שווה סקירה הרבה יותר רחבה. לעניין דנן שתי הערות: הספינה הבריטית נצפתה בים השחור על ידי ספינות מלחמה רוסיות לא רחוק מחצי האי קרים, זה לא שספינה סובייטית נצפתה ע"י הצי הבריטי בתעלת למנש.
    כמו כן בידי הטורקים יש פצצת זמן אדירה שיכולה להיות מופעלת נגד האירופים, ובעיקר נגד הגרמנים, בצורת מיליוני פליטים סורים שנמלטו לטורקיה ושואפים להגיע בין היתר לגרמניה. זו בעיה קשה ביותר שהטורקי משחק בה נגד האירופים ומקבל מהם מיליארדי אירו, כדי שיחזיק את הפליטים המסכנים הללו במחנות על אדמה טורקית. בין היתר נמצאות במחנות הפליטים האלו מאות אלפי נשים בהריון. אף אחד לא יודע לאן זה ילך.

  2. אירופה במקום להתאחד מתחילה להתפצל. ודווקא כעת כשיש נשיא בארצות הברית שרוצה לחזק את אירופה. קשה להבין את הראש של המנהיגים.

    1. מהיכן לקחת שנשיא ארה"ב רוצה לחזק את אירופה? איך את מבינה שלמנהיגי אירופה יש רצון להתאחד? האם גרמניה מוכנה להמשיך לממן את הבטלנות היוונית או הפורטוגלית? האם מנהיגי אנגליה מוכנים לקלוט את כל המהגרים המוסלמים שעושים תחנה בדרך באירופה?

  3. הערות לתגובות (1) ביידן מתייחס לאירופה יותר בעדינות מטראמפ. טראמפ ניסה לקלקל את האיחוד האירופי . ביידן נמנע.
    (2) ראשי האיחוד האירופי, בייחוד אנגלה מרקל, רצו יותר מידי מהר בניסיון להעביר סמכות לבריסל מהמדינות החברות. ונצמדו לעניין התנועה החופשית בתוך האיגוד. דבר שאיפשר כניסת מאות אלפי מהגרים מאפריקה ומארצות המזרח התיכון. זה אחת הסיבות העיקריות ליציאת בריטניה מן האיחוד. ויגרום עוד הרבה צרות בעתיד.
    הכלל שאם "מהגר" שעדיף לכנותו " מסתנן" דרך על אדמת סיציליה הוא יכול לנסוע בחופשיות לשוודיה או ללונדון לא מתקבל על הדעת בהשלכות שלו.

  4. קשה לי להגיד את זה, אבל הגרמנים הם הגורם השפוי במדינות המערב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך