עולם יקר, מחאה ואזהרה!

המלחמה באסלאם הקיצוני היא מלחמתו של העולם כולו
תמונה של אלטמן
ד"ר דוד אלטמן

עולם יקר,

נולדתי באמצע ימי מלחמת העולם השנייה, בזמן שעמי נטבח ומיליונים רבים הובלו לתאי גזים ולמשרפות, מתוך שנאה תהומית שמקורה במעמקיה ההיסטוריים של אנטישמיות צרופה. העולם ידע ושתק. נולדתי כאשר התותחים רעמו באירופה ופגעו בתושביה בעוצמת רשע שהלכה והתגברה ואיימה על העולם. עשרות מיליונים נוספים באירופה נטבחו על ידי התגלמות הרוע בדמות שלטון קיצוני, שנתמך בהשתקה מעוררת פליאה מצד העולם המותקף. והעולם עדיין שתק בתקווה שהשקט יעלים את הסכנה. לא כך היה.

בשנת 1917 הכיר העולם בזכותה של האומה היהודית לשוב לביתה, לאחר אלפיים שנות גלות, לארץ ששום עם אחר לא גר בה זה 3,000 שנה. הצהרת בלפור של ממשלת בריטניה אושררה בוועידת סן רמו בשנת 1920 בהשתתפות כל המעצמות ועל ידי "חבר הלאומים", ובכך אושרה הקמת המדינה היהודית בגבולותיה ההיסטוריים משני עברי הירדן. הפונדמנטליזם הערבי, אשר עסק בפליטות ובהשתלטות על אזורי קרקע והשפעה ברחבי העולם, התנגד לשובה של האומה היהודית לביתה. הוא חבר לכל אויבי האומה הזאת ולאלה שסחרו בנדל"ן של המזרח התיכון כרצונם, וחילקו אותו בין מדינות שבין תושביהן לא היה שום דבר משותף פרט להבטחות נאמנות שבטית או אחרת. כך הוקמה שורת מדינות בלתי-דמוקרטיות ברחבי המזרח התיכון ובאפריקה. האימפריאליזם לא הביא עימו דמוקרטיה. הוא עודד כוחות קיצוניים, ואלה השמידו את כל מי שעמד בדרכם.

אט-אט קוצצו הזכויות שנתן העולם לעם המתעתד לחזור לארצו, ובד בבד ניתנו לכוחות המורדים של האסלאם הקיצוני נקודות אחיזה במקומות נוספים שאיימו על עם ישראל, ובסופו של דבר איימו על אירופה ועל העולם כולו. ואכן, כשפרצה מלחמת העולם השנייה הפונדמנטליסטים המוסלמים הם שחברו ראשונים לשלטון הנאצי והיו שותפים בהכנת "הפתרון הסופי" לחיסול יהודי העולם. הפונדמנטליזם האסלאמי גייס משתפי פעולה ליחידות האס-אס והשתתף עימם במחנות הריכוז שהוקמו בשלוש היבשות, אירופה, אסיה ואפריקה, ואף שיתף פעולה בתכנון מחנות ריכוז בארץ ישראל, להשמדת היהודים לכשיכבשו הנאצים את ארץ ישראל.

כאשר מנתה אוכלוסיית ארץ ישראל שש מאות אלף יהודים בלבד, חברו כוחות האסלאם הקיצוני לאנשי טרור נאצים בניסיון להרעיל את מקורות הירקון ולהרוג מאתיים וחמישים אלף יהודים. המחבלים נתפסו, הרעל הוחרם, והקהילה היהודית ניצלה. אבל הניסיון לחסל את שארית הפליטה של האומה החוזרת למולדת לא פסק. גם העולם החופשי שיתף עימם פעולה. ספינות מעפילים שניסו לברוח מאירופה הבוערת למקום מבטחים בארץ ישראל, סורבו, עוכבו והוחזרו לאירופה, ושם נרצחו נוסעיהן.

בשנת 1948 פתחו שבע מדינות ערב במלחמה לחיסולה של מדינת ישראל. את מפלתם הם כינו בשם "נכבה", כאילו שלא הם היו האשמים בתוצאות המתקפה על שארית הפליטה של האומה הנרדפת. במשך השנים הראשונות של מדינת ישראל הייתה מצרים אחראית לחבל עזה וירדן כבשה את הגדה המערבית. מעולם לא ניסו מדינות אלה להקים כל מדינה או ישות מדינית בחבלי ארץ אלה. אולם בשנת 1967 הם פתחו ביוזמתם במלחמה נגד מדינת ישראל וחדרו אליה דרך אותם שטחים. בסופו של דבר נכבשו השטחים האלה בידי ישראל, ובכך שבו בני ישראל גם לחלק זה של ארצם ומולדתם ההיסטורית.

אבל בשונה מהעולם הכובש, ישראל קיבלה את שכניה – אויביה הישנים-חדשים – אחרת. היא הקימה להם מכללות, אוניברסיטאות, בתי חולים ומקומות תעסוקה וניסתה להגיע עימם להסדרים שונים. דא עקא, האמנות וההסכמים שנחתמו על ידם במשך השנים לא הותירו כל ספק כי ציבור זה אינו חפץ בשלום או בהבנה אלא ממשיך לשאוף להשמדתה של מדינת ישראל. שנים של סבל, של איומים, טרור וחבלה מכל סוג אפשרי הביאו אותנו ליצור בית בטוח לכל אזרח בארץ הזאת באשר הוא – יהודי, ערבי, נוצרי, דרוזי, מוסלמי. כל אחד ואחת קיבלו את מלוא תשומת הלב בחברה הישראלית המגוונת. אבל ברגעי מבחן לא תמיד נמצאו הבאים זה מקרוב תחת כנפיה של מדינת ישראל בצד ידידיה ותומכיה.

העולם הפונדמנטליסטי אינו רוצה לקבל את המציאות הישראלית. מדינת היהודים, היחידה ששמרה על דמוקרטיה ואחדות והסבירה פנים לכול ללא הבדל דת וגזע, נמצאת בסכנה קיומית מפורשת, כפי שהיא מוצהרת על ידי אויביה בביטויים חד-משמעיים כציפייה לחיסולה של הישות הציונית. כך נאמר באיראן, כך נאמר על ידי דעאש ועל ידי האחים המוסלמים וכך כותבת תנועת חמאס גם ברגעי תבוסה. אך לא רק עלינו מאיים הטרור הפונדמנטליסטי. זה שני עשורים ויותר שהאסלאם הפונדמנטליסטי שולח גלי פליטים לרחבי אירופה. חלקם במסווה של מוסלמים המתחזים לחילונים, אך שבים בגלוי לדתם ומשתלטים על מרכזים אזרחיים ברחבי מדינות אירופה, וחלקם ללא מסיכה וללא העמדת פנים. אלה מייצגים אסלאם פונדמנטליסטי קיצוני, ובתוך ים של פליטים שמציף את הארצות הדמוקרטיות הוא מהווה אויב וסכנה לדמוקרטיה, לאידיאולוגיה ולאחדות האירופית.

בימים אלה שוב הרים האסלאם הקיצוני את ראשו. שוב הוא מאיים עלינו. יורה על ערינו, על ילדינו, על זקנים, נשים וטף, ברצונו להשמיד אותנו. ישראל, ביד רכה ומדויקת של רופא מנתח, משיבה על מתקפות הרשע בדרך הומניטרית ככל האפשר, חסה על המעורבים ומשתדלת לפגוע בעיקר במחבלים. אבל השנאה, הכסף והמספרים האדירים של הפליטות המוסלמית חובקת העולם, המתארגנת לשנאה יוקדת, מבעבעים בכל מקום ופוגעים בכולנו.

אני מוחה על אלה ששוב שותקים, כבשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת! אני מגנה את אלה החושבים שהשקט שלהם יבטיח את עתידם! את מקומה של  יהדות אירופה המושמדת לא תפסה ציוויליזציה נאורה כפי שהייתה באנדלוסיה לפני אלף שנים. אנו נמצאים בתקופה של פונדמנטליסטים מוסלמים המאיימים על שלום החברה. אלה הרוצים להשמיד אותנו הם גם האויבים שלכם, הם אויבי העולם החופשי! אני קורא לכם בלב כואב ובתחושת שליחות: עורו והשמיעו את קולכם! אל תיגררו לגל השנאה שאין לו על מה לסמוך, שמסכן את האסלאם המתון ואת אירופה הדמוקרטית. אל תניחו לגוף המסוכן הזה לשוב ולהפוך את חיינו לסיוט, כפי שהיה במלחמת העולם השנייה.

לא על חיינו בלבד אנו נלחמים. מלחמתנו היא גם מלחמתכם!

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. נדמה לי שבעולם התחילו להבין זאת אבל קצת מאוחר מידי

  2. אם רוצים את סיוע העולם (שאגב ניתן לנו ביד רחבה בהרבה מישורים) צריך להתחשב גם במדינות התומכות ובערכיהם ולא לעשות מה שאנחנו רוצים גם בניגוד לדעתם ואז לבוא לבכות שהם לא הולכים מספיק חזק אתנו.

  3. אבל אם המוסלמים פוגעים באירופאים או באמריקאים זה משחק הרי לטובתנו. הם מהר מאוד ישנאו אותם ויהיו בצד שלנו

  4. כאזרחית מן השורה לפעמים אני לא מבינה איך מנהיגים בעולם לא מבינים דברים כל כך ברורים.

  5. אנשי משרד החוץ צריכים להפיץ את מאמרו של דוקטור בלטמן
    בכלל הם נראים לי רדומים

  6. מצד אחד אנחנו תמיד מזלזלים בעולם. מתנגשים עם עמדותיו ודעותיו. ופתאום הוא נהיה עולם יקר. כשצריכים אותו.

  7. הבעיה ידועה למנהיגי העולם, הפתרון לא פשוט. יקח זמן לשקם את הרס הפעולה המשותפת שעשה טראמפ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך