סין מקבלת דריסת רגל במזרח התיכון

הסכם סין-איראן: השפעות אפשריות על המדיניות במזה"ת
הדגל הסיני האדום
תמונה:Fxqf commons.wikimedia.org

לאחרונה נחתם הסכם היסטורי בין סין ואיראן על שיתוף פעולה אסטרטגי וכלכלי ל-25 שנה, הסכם שיש לו השלכות רבות על המדיניות של רוב השחקנים במזרח התיכון, לרבות מדינת ישראל. ההסכם שכותרתו "שיתוף פעולה אסטרטגי וכלכלי", שניסוחו החל ב-2016 וחתימתו התמהמהה עד עתה, מפרט בעיקר את הנושא הכלכלי, ומותיר לנו לפרש את ההשלכות האסטרטגיות של המהלך. באופן כללי מדובר על השקעות סיניות באיראן בהיקף של 400 מיליארד דולר במגוון פעילויות כלכליות בתעשייה, תחבורה, תקשורת, רפואה וחקלאות, תמורת נפט. ההיבט האסטרטגי מוצנע ונמצא קרוב לוודאי בנספחים חסויים.

למה דווקא עכשיו?

מבחינת סין היחסים עם ארה"ב בעידן ביידן התחילו במתיחות המאפיינת מלחמה קרה. ביידן מבהיר שאינו ממהר להיפרד ממדיניותו של טראמפ, שכללה סנקציות והכנסת כמה חברות תקשורת סיניות לרשימה שחורה בטענה לפגיעה בביטחון הלאומי וכן "הבעת דאגה" מהפרת זכויות אדם בסין, מהיחס הנוקשה להונג-קונג, מהפעילות של סין מול טאיוואן בים הסיני, הסיוע צבאי להפיכה במיאנמר ועוד. סין מגיבה בסנקציות מצידה על פקידים אמריקנים ומזהירה חברות זרות מפני התערבות בריבונותה וענייניה הפנימיים, שלא לדבר על ניצול כוחה של ארה"ב לעורר עמדות אנטי-סיניות בעולם. איראן מצידה נמצאת חודשיים לפני בחירות להנהגה הלאומית וזקוקה מאוד לשיפור מצבה הכלכלי, שנפגע מהסנקציות של טראמפ. היא גם מעוניינת להפגין נוקשות מול ממשל ביידן המבקש לשוב להסכם הגרעין 2015, והפעם מעמדה של כוח, ולהראות שהיא נחלצת מהבידוד המדיני שנכפה עליה ומעדיפה עתה לפנות למזרח על פני המערב המאכזב. סין מגבה את איראן, ויחד עם רוסיה דוחקת לשוב להסכם הגרעין ללא תנאים נוספים.

ההיבט הכלכלי

כאמור, סין תשקיע השקעות ענק בכלכלה האיראנית תמורת נפט בכמויות גדולות, שעליו תשלם מחיר מוזל ביואן. כתוצאה מכך תקטן כמות הנפט שסין תרכוש ממדינות המפרץ, הקובעות מחירים צמודים לדולר, מהלך שיחליש אותן כלכלית. התמיכה הכלכלית של סין תחליש את פגיעתן של הסנקציות הכלכליות של המערב באיראן, ותחזק את כושר המיקוח שלה במשא ומתן על הגרעין.

ברמה האזורית – ניסיון של ארה"ב להתערב צבאית ביצוא הנפט האיראני לסין יספק לסין תירוץ להגדיל את הצי הימי שלה במפרץ הפרסי. מדינות המפרץ יחפשו דרכים להתקרב לסין על חשבון יחסיהן המתערערים עם ארה"ב, כך שמאזן הכוחות במזרח התיכון יכול להשתנות ב-25 השנים הבאות.

ההיבט האסטרטגי

ניתן לראות את ההסכם האיראני-סיני כחלק מהמאבק הבין-גושי בין סין וארה"ב. סין מזהה את חולשתה הגוברת של ארה"ב, ופועלת כדי לשפר את אחיזתה במגרש הביתי שלה בדרום מזרח אסיה והאזורים הסמוכים. דריסת רגל קבועה באיראן תשפר את מעמדה האזורי של סין ותפגע בעליונותה האסטרטגית של ארה"ב במפרץ הפרסי. העדיפות שתינתן לסין להתערב בפרויקטים פטרוכימיים באיראן עשויה להגביר את תלותה הכלכלית של איראן בסין, וזו תרכוש מקור אנרגיה גדול ובטוח ודריסת רגל יציבה במפרץ, כולל הצבת מתקנים צבאיים בנמלי המפרץ. וחשוב ביותר – נתיב תחבורתי דרך איראן והקווקז יספק לסין דרך יבשתית רציפה לאירופה ולנמלי הים השחור (באישור גאורגיה).

ההשלכות של ההסכם על האינטרסים של ישראל בעייתיות למדי מהיבטים שונים. במה שנוגע לסוגיית הגרעין האיראני, המאיים באופן בלעדי על ישראל – ששמה כבר רשום על ראשי הטילים המופנים לתל אביב – יש לצפות להתפתחויות מדאיגות. הגיבוי הכלכלי והמדיני של סין (ורוסיה) מחזק את יכולת ההתנגדות של איראן לכל תכתיב או סנקציה של המערב. אין לאיראן מוטיבציה להחיש את תהליך המו"מ וצפוי שהיא תגרור אותו ככל האפשר תוך האצת העשרת האורניום, בעוד שממשל ביידן ימתן את דרישותיו עד עפר. מכאן שהתלות הישראלית בממשל ביידן רק תגבר, ואיתה גם ההיענות לדרישותיה של ארה"ב בכל התחומים.

ארצות הברית של ביידן זוחלת על גחונה לחידוש הסכם 2015, תוך הסרת סנקציות הדרגתית כדי לא להתבזות לגמרי בכניעה. אירופה כבר מזמן אינה מתעניינת בנושא ועתה סין ורוסיה מספקות רוח גבית ומותירות את ארה"ב וישראל בודדות במאבק נגד התגרענות איראן. ניכר, ואין זו הפעם הראשונה, שארה"ב מפגינה חוסר נחת בולט ואינה מוכנה להיגרר להתערבות צבאית באזור כדי להגן על ישראל. במקרה הטוב יחזור ביידן על מחויבותו למנוע מאיראן גרעין במשמרת שלו וכך להעביר את הבעיה לבא אחריו. סין ורוסיה כלל אינן מוטרדות מאיראן גרעינית, ושלומה של ישראל אינו נמצא על סדר היום שלהן. גם מדינות ערב עלולות לקרר את יחסיהן עם ישראל לאחר הסתלקותו של טראמפ וכאשר ניכר שביידן מפנה להן כתף קרה. על כן צפוי שיחפשו דרכים מסורתיות יותר כדי להשלים עם איראן, ואולי גם להצטייד בנשק גרעיני משלהן, שעלול להכניס את המזרח התיכון לכאוס מסוכן עוד יותר לישראל.

בתרחיש זה ישראל חייבת להימנע מלהתערב בעימות בין שתי המעצמות, אף שסביר שארה"ב תגביר את הלחץ על ישראל, שהחל בו פומפאו, לצמצם מאוד את קשריה עם סין ובמיוחד להסתלק מהשכרת נמלים ימיים לסין. אם ישראל תתערב, סופה שיחסיה עם שתי המעצמות ייפגעו. לכן עליה למצוא את הדרך להביא את סין וארה"ב לרסן את תוקפנותה של איראן. ניכר שהרוח הגבית שתקבל איראן מסין ומרוסיה אינה אות להתרופפות בכוונותיה האלימות נגד ישראל. בד בבד על ישראל לפעול לקידום יכולותיה לסיכול איום הגרעין בכל הדרכים האפשריות, עוד לפני שסין תצטרף כשותפה פעילה בפרויקטים הצבאיים והמודיעיניים באיראן. כל המאמץ להמריץ את ממשל ביידן לנקוט יד תקיפה בנושא הגרעין האיראני, וכל ההכרזות השכם והערב מעל כל במה על הנחישות והיכולות הצבאיות הישראליות לסכל את הגרעין האיראני, רק מגבירים את ההתנערות של ארה"ב מישראל. על ישראל לחדול משיח בסגנון המזכיר את נאומי ניצחון הסרק על הטרור העזתי. סגנון זה אינו מרשים איש בישראל ומחוצה לה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

    1. סין לא תגיע לראש הליגה העולמית.
      סין היא דיקטטורה אכזרית שיומה יגיע.
      לפחות 500 מיליון בני אדם הולכים שם כל לילה לישון רעבים.
      בסין קוצרים אברים של אסירים למטרות השתלה תמורת כסף.
      בסין השחיתות גואה כמו ואף יותר מבכל משטר "סוציאליסטי".
      נכון – הרבה עיתונאים התבלבלו ביחס לסין. לא יותר מזה.

      1. דור
        אני מתרשם שאתה מבסס על מידע מטעה. אלא אם ביקרת בסין ןהתרשמותך היא מראה עיניים.
        -סין השכילה במהלך 20 השנים האחרונות לחלץ את רוב העם מעוני מחפיר שאף מדינה בעולם לא השכילה בזמן קצר כול כך
        -פעילות זו הצליחה מישום שאין ממשל דמוקרטי בסין, וכאשר משוים את המצב עם השכנה הודו, שמספר תושביה מתקרב מאד לזה של סין- מצב גרוע לאין שיעור כי יש בה דמוקרטיה ושיטות ברמה כזו שאינה מאפשרת קבלת החלטות וישומן הנחוש כפי שהסינים יודעים לעשות
        -מספר חסרי הבית בארצות הברית הדמוקרטית הגיעה שנה לרמה שמזמן לא היה. שלא לדבר על המהומות הגזעניות בארה"ב, ירי אזרחים על אזרחים ברחובות ובבתי הספר ברמה יום יומית, ורמת אנטישמיות ברמה מבהילה- עצוב ביותר בדמורטיה הגדולה בעולם
        – נכון שיש בעיה עם "זכויות הפרט" בסין. במיוחד במה שמדובר עם המיעוט המוסלמי- שבמערב מרבים לדבר על כך, אלא שאף אחד לא מדבר על פעילות הטרור המוסלמי המתפתח מקבוצה זו שסין החילטיה שיש לבלום זאת באיבו לפני שיגיע לרמה קיצונית ברוח האיסלם

        לסיכום: כמאמר אפרים קישטון: כול מדינה יש לה את הגיהינום שלה" וגם לנו לא חסר, וודאי שאיננו ראויים להטיף מוסר לאף מדינה אחרת בעולם

  1. מאמר חשוב מאוד שמאיר\ומעיר נושא בעל חשיבות יוצאת מהכלל למדינת ישראל.
    אמנם סין שאין לה מקורות נפט גולמי קונה מאיראן נפט כל הזמן. בכך אין חידוש.
    אולם הסכם רשמי מסודר נותן לקשר סין-איראן מעמד יותר יציב בייחוד כלפי
    נסיכויות המפרץ המאוימות ע"י איראן.
    לגבי דריסת רגיל סינית במזה"ת – כבר לפני 5 שנים סין הקימה בסיס צבאי עם נמל
    בג'בוטי. כך הסינים תקעו יתד בכניסה מהאוקיינוס ההודי לים סוף.
    לישראל קשרים טובים עם השלטון הסיני. יש למצוא דרך לנצל את הקשרים הללו
    על מנת להבין מה הסינים מתכננים ואולי באמצעותם יהיה אפשר "להשקיט" במשהו
    את האיראנים.

    1. אכן, זה לא רק ההסכם הכלכלי הפוגע בכול ניסיון של הטלת סנקציות כלכליות על אירן, זה גם ההסכם הצבאי והמודיעיני! שמבחינת ישראל הוא בעייתי באותה מידה אם לא יותר
      בקצור- אנחנו בעיה עם הסינים, שמן הסתם גם מצפים מישראל לקבל פיתוחים צבאיים נוספים דוגמאת האייווקס . עכשיו אפשר להבין את ארהב שמנעה מאיתנו למכור לסינים את האייווקס ואחרים שישראל כול כך ששה למכור להם

  2. אם ארה"ב תמשיך להתנגש עם סין אנחנו נאלץ להתרחק ממנה. הפסד של שוק פוטנציאלי לתעשיות המתוחכמות שלנו.

  3. בניגוד למדינות אחרות שחושבות מקסימות צעד אחד קדימה או בישראל שבו מסתכלים רק על הדקה הבאה

  4. ישראל ידידה של ארה"ב אבל גם בידידות עם פוטין
    למה שלא יהיה גם המקרה עם סין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים