המבצעים: "סיני" בשילוב עם "מוסקיטר" ותוצאותיהם

יובל שנות מעורבות סובייטית במזרח התיכון (11)
תמונה של ד"ר דגני
ד"ר יצחק דגני

הקולונל הבריטי בארקר, כנראה שירת בזמנו במזרח התיכון. לפיכך הוא הכיר מקרוב את הישראלים ואת המצרים. לפני שהוא מנתח בספרו "7 ימי סואץ" את המבצעים נגד מצרים, הוא סוקר את איכות הצבאות המצרי והישראלי שהשתתפו במלחמת סואץ. כישראלים יש לנו עניין ללמוד מה דעתו של הקצין הבריטי הוותיק על הכוחות המזוינים של שתי המדינות האלו.

בישראל, מציין בארקר, היו ב-1956 בסה"כ 1.8 מיליון תושבים יהודים. בצבא הקבע שירתו כ-11.000 חיילים. אליהם נוספו כ-40.000 חיילי חובה. בעת גיוס כללי יכלה ישראל תוך 24 שעות (על פי בארקר) להגדיל את צבאה עד ל-250,000 מגויסים. למבצע סיני גייסה ישראל כ-100,000 חיילי מילואים. כך עמד לרשותה צבא שבו כ-150,000 חיילים. להערכתו של בארקר, צה"ל התארגן לקראת המבצע במסגרת 16 עד 20 חטיבות. גיוס המילואים וההתארגנות ללחימה התבצעו באופן יעל ומסודר. חיל האוויר הישראלי היה מוכן ומצויד כראוי, והגם שמטוסיו היו נחותים לעומת המטוסים המצריים, רמת הטייסים הישראלים ותחזוקת מטוסיהם עלתה לאין ערוך על אלו של המצרים, כמו גם איכות החיילים הישראלים לעומת החיילים המצרים. בארקר מציין שמות מפקדים ישראלים כאריק שרון, אורי בן ארי, אברהם יופה, חיים לסקוב ועוד, כבעלי יתרון מכריע לעומת המפקדים המצרים.

במצרים, לדברי בארקר, היו בעת ההיא כ-20 מיליון תושבים. לכאורה לא הייתה צריכה להיות בעיה לגייס מתוכם צבא המונה כמה מאות אלפי חיילים. אולם בפועל הצבא המצרי שכלל בעת ההיא 18 חטיבות, כולן סדירות, התנהל באופן שלומיאלי. הפער בין הקצינים לחיילים היה עצום. יכולתם הטכנית של החיילים לא הייתה מרשימה. הליקויים שאובחנו בצבא המצרי ב- 1948 לא השתפרו בזמן שחלף מאז. ביקורת בסגנון זה ניכרה גם בדיווחי הסובייטים שכבר שהו במצרים במשך כשנה בתפקידי הדרכה, תחזוקה וכיו"ב. בארקר טוען שעם כל הקשיים הלוגיסטיים שבהם נתקלו הבריטים והצרפתים, הכוחות הרבים שהם הכינו לקראת הלחימה במצרים היו מוגזמים ומיותרים ברובם בשל חולשת המצרים והתנגדותם הרפה להנחתת הכוחות הצרפתים והבריטים לאזורי הלחימה בתעלה (בארקר א"ג, "7 ימי סואץ". הוצאת מערכות, 1966, בפרקים הרלוונטיים של הספר).

כשהתחילה הלחימה בהתאם למתוכנן מראש, יומיים לאחר הצנחת הגדוד הישראלי ליד מעבר המיתלה המרוחק כמה עשרות ק"מ מתעלת סואץ, דרשו הבריטים והצרפתים מהכוחות המאיימים על התעלה לסגת, ושאם לא כן, הם ייכנסו לשטח כדי להגן על חופש השיט בתעלה. מובן שזה היה תירוץ על מנת להצדיק את פלישתם למצרים.

לוח הזמנים של המשבר כולו היה כדלהלן: בראשית ינואר 1956 סיימו הבריטים לפנות את צבאם ממצרים. ב-26 ביולי הודיע נאצר שהוא מפר את ההסכם עימם ומלאים את התעלה. ב-27 ביולי הגישו הבריטים והצרפתים מחאה למצרים. ב-30 ביולי הם החלו להכין "אמצעי זהירות צבאיים". ב-11 באוגוסט הגנרל צ'ארלס קייטלי התמנה לפקד על המבצע המשותף. ב-12 באוגוסט הודיעה מצרים שהיא מסרבת לדון על עתיד התעלה. ב-7 בספטמבר הגיעו ראשוני החיילים הצרפתים לקפריסין כהכנה לפלישה למצרים.

ב-26 באוקטובר מתחיל גיוס מילואים בישראל. ב-27 באוקטובר פוקד גנרל קייטלי על היערכות למבצע. ב-29 באוקטובר גדוד ישראלי צונח במיתלה. ב-30 באוקטובר נשלח אולטימטום בריטי-צרפתי למצרים ולישראל. ב-31 באוקטובר האולטימטום נדחה ומבצע "מוסקיטר" מתחיל. ב-5 בנובמבר מסתיימות הפעולות הקרביות של צה"ל. הצבא המצרי בסיני חוסל. כולל בסיסיו, שדות התעופה שלו וכיו"ב. צה"ל מגיע לגדה המזרחית של התעלה. ב-6 בנובמבר מזכ"ל האו"ם דורש להפסיק את הלחימה בתעלה. האש פוסקת ומתחיל משא ומתן בחסות האו"ם להקמת כוח חירום, שייכנס לאזור כדי להפריד בין הצדדים הלוחמים. ב-21 בנובמבר מגיעים ראשוני חיילי האו"ם למצרים. ב-22 בדצמבר מסתיים פינוי החיילים הבריטים והצרפתים ממצרים.

ישראל נותרת על הגדה המזרחית של תעלת סואץ, בעקבות כך מתחילים לחצים בינלאומיים מצד האו"ם, מצד האמריקנים (הנשיא אייזנהאואר) וכמובן גם מצד הסובייטים על ישראל כדי שתפנה את סיני (בארקר, שם, עמודים 19–20). בסופו של יום הבריטים והצרפתים כשלו במשימתם להשתלט מחדש על תעלת סואץ. המנצחת היחידה הייתה ישראל. צה"ל חיסל כשליש מהצבא המצרי. נתפסו כמויות עצומות של נשק שלל ותחמושת, חלקם איכותיים. במשא ומתן שקיימה ישראל עם מצרים באמצעות האו"ם, סוכם לפרז את סיני ולהותיר בתוך חצי האי חיל מצב של האו"ם שנועד להפריד בין הצדדים. השיט במפרץ אילת נפתח לתנועה חופשית, והאמריקנים היו ערבים להמשך קיומו ללא הפרעה. חיילי המילואים של צה"ל שוחררו לבתיהם. ישראל פינתה את חצי האי סיני במהלך הרבע הראשון של שנת 1957.

מי שנאלצו "לאכול את הכובע" היו הסובייטים. החניכים המצרים שלהם ספגו מפלה נוראה. הנשק הסובייטי "הובס". שיטות הלחימה הסובייטיות כשלו. העוצמה האווירית הסובייטית שהחלה להיבנות במצרים ספגה מהלומה קשה. אולם הסובייטים לא הרימו ידיים. בהתאם לאינטרסים האסטרטגיים שלהם הם "שינסו מותניים", פתחו את מחסני הנשק שלהם וניגשו לשקם את הצבא המצרי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. זה היה ניצחון מדהים של צה"ל
    בניגוד למחדל הגדול במלחמת יום הכיפורים
    מחדל שאתה לא מוכן להכיר בו וכתבת על כך הרבה

    1. צבי היקר (איזה צבי, יש לי כמה) –
      נכון – מבצע סיני היה ניצחון מדהים של צה"ל.
      עוד נכון – כתבתי הרבה גם על מלחמת יוה"כ.
      שאלה אליך – אולי אתה יכול להסביר מהו
      "המחדל הגדול במלחמת יוה"כ" שהנך מציין בתגובתך?

  2. לא כל כך ברור מה שכתוב על מבצע מוסקיטר. איך בוצע. מה היו ההשגים והאבידות של הצדדים. למה קבעתם שהוא נכשל? עד היום לא שמעתי על מבצע זה. על מבצע סיני שמעתי הרבה.

  3. מאמר מעלה זכרונות.
    חשוב מאוד שהדורות הצעירים ידעו את ההיסטוריה המודרנית של המדינה והעם.
    לא מלמדים כמעט כלום.
    לא יודעים לגמרי כלום.

    1. לאבי ארדיטי הנכבד –
      נכון מאד. זאת הסיבה העיקרית שאנוכי כותב על ההיסטוריה שלנו בדורות האחרונים.
      כך אני יכול להפנות את הסטודנטים שלי ואת המשתתפים בהרצאותי לאתר JOKOPOST
      על מנת להתעדכן בקורות אותנו בעת החדשה.

  4. לשלמה ברטמן הנכבד –
    מבצע "מוסקיטר" הוא שמו של מבצע הנחתת כוחות בריטיים וצרפתים למטרת השתלטות
    מחודשת של כוחות אלה על תעלת סואץ שהולאמה ע"י הנשיא המצרי נאצר קודם לכן.
    המבצע נערך במקביל ומתוך תכנון משותף עם ישראל שביקשה לסלק את האיום המצרי
    עליה מחצי האי סיני. המבצע מבחינת הבריטים והצרפתים נכשל מכיוון שהם לא השיגו
    את מטרתם במבצע כיוון שהם אולצו לסגת מתעלת סואץ ע"י לחץ פוליטי משולב של
    האמריקאים והצרפתים. אם הנושא מעניין אותך תוכל להקליד בגוגל "מבצע מוסקיטר"
    ותוכל לקרוא הרבה יותר על המבצע.
    מכל מקום – כל הכבוד על ההתעניינות.

    1. תיקון טעות קולמוס – בריטים וצרפתים נאלצו לסגת מהסואץ ב – 1956
      בשל לחץ משולב של אמריקאים וסובייטים – לא אמריקאים וצרפתים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יונתן

מסתכלים קדימה

כיצד להגדיל את הסיכוי לבחירת מסלול מקצועי מיטבי