כמו תיירים במזרח התיכון

שגיאות הדרג המדיני הביאו להתארכות הלחימה
תמונה של דודי
דודי ירון

כשהתותחים רועמים עלינו לחזק את חיילי צה"ל ואת קציניו, לחבק אותם ולתמוך בהם, שהרי הם מחרפים נפשם במלחמה שאין צודקת ממנה ומוכיחים לכול שדור לוחמים מפואר זה אינו נופל במאום מאלו שקדמו לו. לא כך יש לנהוג בדרג המדיני, משום שלפי צעדיו ולפי החלטותיו ייקבעו תוצאות המלחמה וייקבע אף פסק הזמן עד למלחמה הבאה, ברצועת עזה או בחזית הצפון. גם אם ימשיך הדרג המדיני, וסיבותיו הברורות עמו, להגדיר את המלחמה כ"מבצע", הרי שלא ניתן להתעלם מהעובדה הקשה שזו כבר הפכה למלחמה הארוכה בתולדות צה"ל, להוציא, כמובן, מלחמת העצמאות.

אין מלחמה שמתנהלת באווירה נוחה, אולם דומה שכבר זמן רב לא היו תנאי הפתיחה המדיניים נוחים יותר. החמאס מבודד ומנודה בעולם ואפילו בעולם הערבי. הוא הפך לשנוא נפשה של מצרים ואלו האחרונים אף הצליחו, לראשונה מזה שנים רבות, לחסום את מנהרות ההברחה וליצור סגר של ממש ברצועה. מטחי הרקטות ששוגרו לעברנו ללא כל תגובה יצרו אהדה לעמדה הישראלית במדינות רבות בעולם. לכך התווספו חוסנו של העורף הישראלי ואיתנותו, שהתעצמו הודות לביצועי מערכות כיפת ברזל.

ההתאפקות שהוביל ראש הממשלה בתחילת המערכה, הקנתה לו הערכה בקרב מנהיגי העולם והעניקה הכשר לשלב הבא – הכנסת הכוחות הקרקעיים ללחימה. סביר להניח שבעתיד ייחקר פשר אותה התאפקות ותעלה השאלה אם זו נבעה, בעצם, מהססנות ומחשש לקבל החלטות מהותיות.

בה בעת שחררו ראש הממשלה וכמה משריו אמירות אומללות שרק חיזקו את החמאס ועודדו את רוחו. תחילה היו אלו ההסברים על כך שאיננו מעוניינים כלל במיטוט שלטון החמאס, שהרי אין ערובה שהבאים אחריהם לא יהיו גרועים מהם. שוכני הבונקרים ב"שיפא תחתית" הבינו היטב שהדברים מקנים להם כרטיס חופשי לעשות ככל העולה על רוחם, משום שהמשך שלטונם הרי מובטח. אחר כך טבע ראש הממשלה את האמרה האומללה "שקט ייענה בשקט", מדיניות שיכולה להתקבל בברכה במסדרונות האו"ם, אולם בשכונה הכוחנית שלנו פירושה אחד – הצגת חולשה ורפיסות. גם משהחלו כוחות הקרקע להיכנס לרצועה דאג ראש הממשלה להכריז שוב ושוב שמטרת המהלך הקרקעי היא אך ורק הריסת המנהרות.

כך חלפו הימים וכל העת נושא צה"ל את עיניו לדרג המדיני ומבקש לקבל הנחיות באשר להמשך דרכו ובאשר ליעדיו ברצועת עזה. פעם אחר פעם התכנס הקבינט הביטחוני וליהג עצמו לדעת ושום החלטה מהותית לא התקבלה, להוציא את דחיית יוזמתו ההזויה של ג'ון קרי. ואם בג'ון קרי עסקינן, הרי שמעורבותו באזור הביאה את הצדדים לכמעט שוויון. כלומר לא עוד ארגון טרור מול מדינה שהיא קורבן של אותו טרור, אלא שני צדדים שיש להתחשב ברצונותיהם ולפשר ביניהם. עם התנהלות של "תיירים" שנקלעו במקרה למזרח התיכון – והדבר נכון הן לישראל הן לארצות הברית – אין פלא שהחמאס מרשה לעצמו להפר שוב ושוב את הפסקות האש ובעצם לומר "רק ברצותי ישרור כאן שקט", שכן לאיזה ארגון טרור תהיה תקומה אם ידבוק בהסכמים ובשקט?

כפי שהדברים נראים עתה, ובהעדר כל רצון לנסות ולהגיע להכרעה (שאיננה בהכרח כיבוש הרצועה), סביר שממשלת ישראל תורה על הוצאת הכוחות הקרקעיים מיד עם השלמת הריסת המנהרות – זאת בהנחה שלא יתרחש אירוע שיטרוף את כל הקלפים. מאותו רגע תחל הספירה לאחור לקראת הסבב הבא.

לסיום, כמה מילים בתחום המדיני דווקא. ממשלת ישראל מיהרה להוקיע את אבו מאזן ואת ממשלת האחדות הפלסטינית שבה שותף החמאס. במהלך המלחמה התחלפו היוצרות ועתה גם ירושלים מבינה שרק בכוחו של אבו מאזן להביא את החמאס לדיונים בקהיר, ושהחלופה הקטארית-טורקית גרועה ממנו. נוסף לכך, בימים אלו נוצרה זהות אינטרסים מוזרה, כזאת שרק המזרח התיכון יכול לנפק, בין ישראל, מצרים, סעודיה, ירדן ומדינות המפרץ. אמנם ברור לכול שבאזורנו שום דבר לא ברור, אך אולי בכל זאת תניב זהות אינטרסים זו פירות כל שהם, גם אם מדרך טבע יהיו אלו סמויים בתחילה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. תמיד אמרו שהצבא שלנו הוא לא הצבא שהיה פעם.
    המלחמה הזו מראה שההפך הוא הנכון, יש לנו צבא חזק, מגובש, מאומן וחדור מוטיבציה.
    עכשיו הבעיה העיקרית שלנו היא הדרג המדיני הרופס, שלא נותן לצבא לעשות את העבודה.
    אף אומה לא היתה מסכימה למה שקורה אצלנו, ותמיד תהיה אלינו ביקורת (כמו הדרישה ההזויה של מאום לספר לתושבי עזה את כיפת ברזל?!?).

    הבעיה הגדולה שלנו תהיה שאם המלחמה הזו לא תגמר בנוק-אאוט, בבחירות הבאות כנראה שנראה את ישראל ביתנו כמפלגה השניה בגודלה בממשלה, ואת ליברמן קובע את האג'נדה המדינית.

    1. יניב אתה צודק. עד כה פעם אחת בלבד בהיסטוריה שלנו כאן, העניש הציבור את הממשלה על תפקודה במהלך מלחמת יום כיפור ובבחירות הבאות ב 77 אכן התחולל מהפך (למען הדיוק ההיסטורי, המהפך נבע הן ממלחמת יום כיפור, אבל לא פחות בשל השחיתות של ממשלת המערך)

  2. דודי, יפה אמרת. היינו צריכים להיות היום הרבה יותר עמוק והרבה יותר החלטיים מול חיות האדם האלה שם בעזה.נוח מאד להביע דעות ועמדות מעל גבי המקלדת. גם אני עושה כך. יחד עם זאת ראוי לזכור שיש להם שם בבור גם שיקולים אחרים, כלל עולמיים. אין הרבה מה לעשות כשהכושי צורח עליך והקוריאני מהאו"ם נובח בשפה שאף אחד לא מבין. הבעיה היא אולי ששלושת המחליטים באמת: ביבי, בוגי ובני אינם ממוצא שמבין בכלל את דראך החשיבה שלהם. הם עדיין במחשבה שאם תאכיל את המפלצת, היא לא תאכל אותך בסוף. חמש פעמים הפרו בדרכם הבוגדנית את הפסקות האש שנתנו להם כדי לאסוף את הפצועים וההרוגים שלהם ולקנות קצת מזון. חמש פעמים לא למדו כלום ובפעם הששית אכלנו אותה. לגבי אבן-מאזן, אל תטעה. הוא עשוי מאותו DNA בדיוק. הוא רק לבוש חליפה ולא רוצה לחזור לצפת, אבל בפנים הוא עשוי אותו ח…ה. הבן שלו והנכד שלו בזים לו ואומרים בגלוי שהם יחזרו לצפת. הוא שקרן בדיוק כמו החמאס ורק עוטף את דרכו אל המטרה במלים אחרות. אל נתבלבלה. אז מה הפתרון ? בטח שלא "שלום עכשיו". המדינה שנראית היום הכי שלווה בעולם, שוויץ, מורכבת משבטים רבים שרבו ונלחמו ביניהם 700 שנה ודם רב נשפך שם בהרים בין השבטים האלה. אולי בעוד 600 שנה יהיה כאן שלום. בינתיים אסור לנו להירדם בשמירה ולו לרגע אחד ולא לתת לאף אחד להרדים אותנו באמירות כאלה או אחרות. בינתיים אנחנו צריכים לפתח כיפת ברזל (אולי כזאת שמחזירה את הרקטות למאיפה שהן יצאו) ולחשוב על תחבולות שתבטחנה לנו לחיות כאן ולהמשיך להתפתח ולשגשג, למרות הקנאה בעולם כלפינו והאנטישמיות של העולם הרקוב והצבוע נגדנו.

    1. שמואל, כבר נאמר שפסימיסט הוא אופטימיסט עם ניסיון, ולכן קשה להתווכח עם התזה שלך, אך אני עדיין מאמין שאינטרסים משותפים, כן יכולים להביא בסופו של דבר בעתיד הסכם אזורי כזה או אחר

  3. ולכן היא מתפוצצת להם בפנים

    ירון, אני אף פעם לא פיקפקתי ביכולות של צה"ל, שהוא אחד הכוחות הטובים במרחב והוא בעל יכולות אסטרטגיות ועד כמה שאני זוכר הוא מדורג בין 11 הצבאות הטובים בעולם.
    אבל הנקודה שאני רוצה להדגיש היא דווקא הההכרה במגבלות הכוח ובמיוחד זה של הימין. אחד התהליכים שאנחנו רואים כרגע הוא ההבנה כי לכל כוח, כמו לחירויות יש גבולות ואלו באים לידי ביטוי במבצע. הדברים האלו באים לידי ביטוי במיוחד לאור התנהלות של הנהגת הימין, אם של השר בנט שנתפס כתור חניך בן 17 בבני עקיבא שחוזר על אותם מנטרות, השר ליברמן נתפס כתור ילד נזוף שיצא באמצע תדריך באחד השבועות האחרונים שהוא כועס, רה"מ נתניהו שאכן מנהל את המלחמה במקרים מסוימים בצורה שקולה אבל הוא לפעמים לא מבין מתי להתחיל ומתי לעצור וכל זאת בניגוד לממשלותיה של מפא"י ההיסטורית, אבל הלכה למעשה הימין מתחיל לחזור על השגיאות של אותה מפלגה ואני כבר לא מתייחס אל רמת השחיתות שהוא הגיע בדומה לה.
    דבר נוסף שאפשר להבחין ברמה האזורית, כי אכן הימין מתחילאמץ את הפתרונות שאותו שמאל שהם לא אוהבים אבל מבינים לאחר מעשה שהוא צדק וכן למרות הנסיונות להפוך את אבו מאזן ללא רלוונטי הם הפכו אותו מאוד רלוונטי וישנם עוד שינויים מרחביים שעל הנהגה העתידית לקחת אותה בחשבון.
    לדעתי התהליך כבר התחיל וההבנה בשתי המחנות היא שהגדרות של הימין ושל השמאל בישראל הינם מאוד מטושטות וכן נוצר סוג של מרכז חדש ולא של יש עתיד!
    ובניין ציון ננוחם כמו שנאמר

    1. סיוון, אני חושש שכשנשוב לאותה שיגרה של קסאמים על בסיס יומי, האכזבה (ובעיקר בשל המחיר ששולם)תהיה כל כך רחבה, עד שלא נבחין בין ימין שמאל ומרכז, משום שכאמור תחושת האכזבה והכעס תקיף את מרבית העם

  4. בכל אירוע ביטחוני מתעוררת ביקורת נוקבת מדינית על אופן ההתנהלות.
    העברת ביקורת לא מראה חוזק ואחידות של מדיניות העורף ומחליש את התנהלות כל המערכת גם בעניי העולם והמוסלמים.
    לדעתי יש לבצע בדחיפות מעשה מרכבה בחיסול מנהרות ורקטות בדרום ובצפון .. אמנם כך דעת כולם כולל הגוש המערבי … אך לדאבוני נושא התקציב הינו בעיה מדינית קוסמופוליטית ולה הרבה מרכיבים נסתרים !

    1. עדי, אתה ממליץ לפתוח ביוזמתנו חזית בצפון? ההנהגה שלנו מתענגת על כל יום שקט בצפון, גם מתוך ידיעה מה ניצב מולנו. רק לשם הקנה מידה, המצב בצפון לא דומה לזה שבדרום. ברצותו יוכל החיזבאללה לרכז מטחים של מאות רקטות על יעד/עיר/בסיס אחד בצפון והמשמעות ברורה לכל ולכן אין שום סיכוי שתישקל אפשרות התקפית ביוזמתנו בצפון

  5. אני מבולבל אני חושב שכולם מבולבלים אין יעדים ברורים "במבצע " הזה והחשש הכי גדול שכוח ההרתעה שלנו נחלש

  6. אלי, הבלבול והמבוכה יגיעו לשיאם כשמטחי הקסאמים ימשיכו, או ששוב יהפכו לשגרה. ברי לי שאז ובמיוחד על רקע המחיר ששולם, רבים יבואו חשבון עם מנהיגנו וסביר ששוב צה"ל ימצא עצמו בתוך הרצועה, ואז שוב ישתרר אותו בלבול של מה בעצם לעשות ועד היכן להרחיק לכת

  7. יש להם ממשלה, טריטוריה וצבא. להסיר את המצור, לחסום את הגבול, אין חשמל, מים ומזון מישראל. וכעת נפעל בדיוק לפי חוקי המלחמה הבינלאומיים. אין לטעות – תושבי עזה הם חמס, הם בחרו בו, ובניהם משרתים בצבא החמס. ולמי שחושש שדרך נמל עזה יגיע נשק וכו' כמו לכל מדינה ריבונית – נתמודד עם זה כמו מול סוריה ירדן ומצרים. אחרת הסכסוך הזה לא יסתיים לעולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מלחמה על הבית

מלחמת הקיום של היום דורשת חשיבה מחודשת