במהלך מבצע סיני: אסון בכפר קאסם וגישת ארה"ב למבצע

יובל שנות מעורבות סובייטית במזרח התיכון (10)
תמונה של דגני
ד"ר יצחק דגני

הקרבות בחצי האי סיני, שהחלו עם הצנחת גדוד ישראלי ליד מעבר המיתלה ב- 29 באוקטובר 1956, נמשכו עד 5 בנובמבר. במשך שישה ימי לחימה ריסק צה"ל את הצבא המצרי בסיני, תפס כמויות עצומות של שלל – נשק סובייטי, הגיע לגדה המזרחית של תעלת סואץ והשבית בה את השיט. צה"ל אף הגיע במסע רכוב ארוך עד שארם א-שייח', פוצץ את התותחים בראס נצרני ופתח בחזרה את נתיב השיט לאילת.

ביום הראשון של מבצע קדש התרחש אסון נורא בכניסה לכפר קאסם הערבי שהיה לו קשר עקיף לאינטרס הסובייטי במקומותינו. בעת ההיא ממשל צבאי ישראלי הופקד על ניהול החיים ביישובים הערביים שנותרו בתוך גבולות הפסקת האש בהסכמי רודוס. כיוון שרוב הכוח היבשתי של צה"ל רוכז בנגב כדי להשתתף בתקיפת הצבא המצרי, נותר אזור המותניים הצרות של ישראל ללא כוח הגנה מספק במקרה של פלישה מהצד הירדני או התקוממות של ערביי המשולש שממזרח לפתח תקווה. על כן הוטל עוצר חמור על הכפרים הערביים שבקרבת גבול המשולש עם הגדה המערבית, שהייתה בעת ההיא כבושה על ידי הלגיון הערבי הירדני.

בסופו של יום ה-29 באוקטובר 1956, בעוד שהצנחנים מתחפרים ליד מעבר המיתלה וכוחות היבשה של צה"ל מתחילים לשעוט אל תוך סיני, שבה קבוצת ערבים שעבדו בשדות מחוץ לכפר קאסם ולא היה באפשרותם לשמוע את הודעת העוצר שהטיל הצבא. בהעדר כוחות חי"ר של צה"ל במחוז, התפרס במרחב גדוד של שוטרי משמר הגבול כדי לאכוף את העוצר ולהגן על הגבול נגד פריצה אפשרית של לוחמים מהגדה המערבית לתחום ישראל. מפקד אחת ממחלקות הגדוד, סגן גבריאל דהאן, שאל המחסום שהקימה מחלקתו התנקזו השבים לכפר, מילא אחר הפקודות שקיבל כלשונן והרג 43 בני אדם, כולל נשים וילדים, על לא עוול בכפם.

היה זה ביזיון ענק ופגיעה במעמדה המוסרי של מדינת ישראל. הצנזורה הצבאית פעלה להסתרת האירוע החמור על מנת שהמוניטין של המדינה לא ייפגע. פעיל מפ"ם אחד – לטיף דורי – ושלושה חברי כנסת – שמואל מיקוניס, טופיק טובי ואסתר וילנסקה, חברי המפלגה הקומוניסטית (מק"י), שהייתה קשורה לברית המועצות וקיבלה גיבוי ממנה, עקפו את הצנזורה והדליפו לתקשורת בארץ ובחו"ל את דבר טבח כפר קאסם. בריה"מ, שבינתיים החזיקה בישראל משת"פים ונכנסה חזק למצרים בתחום האזרחי ובתחום הצבאי, הייתה מהראשונות והתקיפות ביותר לגנות את ישראל ולהשפיל אותה בזירה הבין-לאומית.

הסיפור כולו היה בחזקת טרגדיה נוראה הן למשפחות ההרוגים והן ל-11 שוטרי משמר הגבול שביצעו את הטבח. השופט בנימין הלוי, שישב בדין, קבע שהפקודה שפקד הסגן דהאן הייתה "פקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליה". לפקודה מסוג זה רשאי חייל לסרב (מורדוב משה: "כומתות ירוקות בדין"). זו הייתה טרגדיה, ולרוע המזל היא התרחשה בעת מבצע סיני.

הקולונל הבריטי בארקר כתב ספר ושמו "7 ימי סואץ" (א. ג'. בארקר: "7 ימי סואץ"). פרט לתיאור מדויק בסגנון בריטי של ההכנות ומהלך מלחמת סואץ, מעניינת התייחסותו לגישת ארה"ב למבצע "מוסקטיר", שעלתה בקנה אחד עם גישת הסובייטים למבצע, הגם שהאמריקנים, בניגוד לסובייטים, לא היו מעורבים פיזית בלחימה עצמה.

כותב הקולונל בארקר: ב-1956 הבריטים התקשו להבין את גישת ארה"ב למבצע "מוסקטיר" ולעוד סוגיות צבאיות שהעסיקו את הבריטים. הוא טען שהבריטים היו בעלי הברית הטובים והנוחים שהיו לאמריקנים בעת ההיא. הגם שכך, אין הם יכולים להבין את הגישה השלילית של ארה"ב כלפי בעיות ביטחוניות שבהן התלבטה בריטניה בזמנו.

אכן, למרבה ההפתעה האמריקנים התנגדו למבצע "מוסקטיר" ולמעשה שיתפו פעולה עם הסובייטים בדרישתם החד-משמעית מהבריטים והצרפתים להוציא את כוחותיהם מתעלת סואץ וסביבותיה, ומהישראלים לסגת מסיני בהקדם (א. ג'. בארקר: "7 ימי סואץ"). להערכת כותב שורות אלה, כנראה האמריקנים הקנו חשיבות רבה יותר ליחסיהם עם הערבים, כיוון שיבוא הנפט מהמזרח התיכון והובלתו דרך התעלה בבעלות חברות אמריקניות, עניינו אותם יותר מאשר טיב יחסיהם עם אנגליה וצרפת.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. גם כשהיה נשיא אמריקני שלכאורה הכי הרבה אהב אותנו, המדיניות המוצהרת שלו היתה: אמריקה תחילה. כלומר אנחנו דואגים לאינטרסים שלנו.

    1. לילי זהבי היקרה
      כך צריך להיות ביחב"ל. כל מדינה דואגת בראש וראשונה לאינטרסים שלה. אם נרחיב את העניין אז מעמד שליט במדינה דואג לאינטרסים שלו. כך היה וכך יהיה. ולמצב בינינו לבין ארה"ב – ברוב העניינים האינטרסים של שתי המדינות מקבילים. נקווה שימשיך כך.

  2. הקבלה מסוימת ניתן למצוא בהתנהלותו של קיסינגר במה שקשור למלחמת יום כיפור. מתוך תכתובות שמשרד החוץ האמריקני התיר לפרסם לאחרונה, כולל אלו שבין קיסינג'ר ונציגי ממשל מצריים, ניתן להבין שאחת המטרות העיקריות שלו הייתה לחלץ את מצרים מקשריה עם רוסיה, ולהעביר את מצרים לצד האמריקני. דרישתו מישראל ש "לא לירות את הכדור הראשון" כי אז ארה"ב לא תוכל לגונן על ישראל בזירה הבין לאומית- דרישה שגולדה ודיין קיבלו, נועדה לאפשר למצרים להשיג הישג צבאי בסיני כתנאי לניהול משא ומתן על שלום עם ישראל. המהלך של קיסינג'ר הצליח- אמריקה פירסט…

    1. גדעון מכובדי
      נכון. העניין שנגעת בו נדון בהרחבה ובהעמקה בפרקים הבאים בסדרה זו.
      אין ספק שלמזלנו קיסינג'ר היה שם במקום ובזמן הנכונים.

  3. ההסתגלות הסטורית אפשר להבחין שמצבנו הולך ומשתפר עם השנים.

  4. דבר אחד אני לא מצליח להבין. כיום רוסיה בעד ישראל או בעד אויביה גמו סוריה. יכול להיות שהיא מתנהגת כמו גבר שמקיים יחסים עם שתי נשים במקביל?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור

תמונה של ד"ר קאופמן

חידות חשיבה (114)

ביקור חוזר בלוח השחמט: (ב) עוצמתה של המלכה