אווריל היינס ועמדותיה

מה צפוי לישראל בעידן ביידן (3)
צילום של גדעון
ד"ר גדעון שניר

בפרק הקודם בסדרת מאמרים זו התבססתי על דבריו של יורם אטינגר לצורך הבנת תפיסת עולמו ועמדותיו של ג'ייק סאליבן, המועמד לתפקיד היועץ לביטחון לאומי של הנשיא ג'ו ביידן. במאמר זה אבקש להיעזר שוב בניתוח של יורם אטינגר לשם היכרות טובה יותר עם הרקע האידאולוגי של היועצים הבכירים המיועדים בממשל ביידן.

הפעם נערוך היכרות עם אווריל היינס, Avril Haines. היינס מועמדת לתפקיד חברת הקבינט והיא תידרש לתאם את הפעילות של 17 סוכנויות המודיעין האמריקניות, ולהגיש לנשיא תזכירי מודיעין על בסיס יומי.

עמדותיה מצדדות במתן משקל רב לחוק הבין-לאומי ולזכויות אדם במדיניות הביטחון הלאומי, והיא תומכת נאמנה במדיניות המגבילה את ההוצאות הצבאיות לביטחון לאומי ולמלחמה בטרור.

בין תפקידיה הבולטים: סגנית ראש ה-CIA, ולאחר מכן סגנית היועץ לביטחון לאומי של אובמה (החליפה את אנטוני בלינקן). היינס הייתה שותפה בעיצוב מדיניות אובמה לגבי איראן ולוב. להלן אציג בקצרה את עמדותיה של היינס בנושאי מדיניות חוץ.

עמדותיה כלפי איראן: היינס תומכת ברב-שיח עם אירופה, האו"ם וארגונים בין-לאומיים אחרים, והיא נחושה ליישם את הסכם הגרעין עם איראן 2015. היא מתנגדת להטלת סנקציות נוספות על איראן ומבקרת את הריגתו של קאסם סולימאני, הארכיטקט הראשי והמוציא לפועל של הטרור האיראני בעולם. לטענתה, הריגתו נחשבת להפרת החוק הבין-לאומי, וספק אם שירתה את האינטרסים הלאומיים של ארה"ב. לדעתה, ארה"ב נדרשת לשתף פעולה עם בעלות בריתה במזרח התיכון ובעולם כולו כדי לקדם ביטחון, זכויות אדם וניהול אזרחי.

היינס, כמו מזכיר המדינה אנתוני בלינקן וכמו ג'ק סאליבן, רואה באייתוללות השיעיות של איראן שותפים פוטנציאליים לקיום משותף בדרכי שלום וחלוקת כוחות אזורית עם המשטרים הסוניים הנוכחיים של סעודיה, האמירויות, בחריין, עומן וכווית. לדעתה, הסתלקותה של ארה"ב מהסכם הגרעין האיראני והטלת סנקציות חדשות על איראן, תוקעות טריז בין ארה"ב לבנות בריתה באירופה, מה גם שהסנקציות אינן גורמות לאיראן לסגת מתוכנית הגרעין שלה.

עמדותיה בעניין מהגרים וטרור אסלאמי: היינס נחשבת לקול מוביל מבין הקוראים להגבלת המאבק בטרור (במיוחד השימוש במל"טים). כיועצת לביטחון לאומי היא האחראית העיקרית לעידוד קליטתם של הפליטים הסורים בארה"ב בניגוד לדעה הרווחת בציבור. היינס לחצה להוציא את המעוכבים אל מחוץ למחנות המעצר במפרץ גואנטאמו.

ג'ון ברנן, לשעבר ראש ה-CIA, שבחר בהיינס כסגניתו ב-2013, מציין שהוא והיינס נאלצו לספוג ביקורות רבות מצד התומכים באנטי-טרוריזם שדרשו יותר חופש פעולה לקיים הפגנות. ‏ במאמר מוסגר אזכיר כי ברנן אמר בעבר ש"הג'יהאד היא אמונה אסלאמית לגיטימית".

יחד עם בלינקן ועם עוד פקידים בדרג גבוה של הביטחון הלאומי, חתמה היינס ביולי 2020 על מסמך שלפיו האיסור שגזר ממשל טראמפ על הגירה לארה"ב מכמה מדינות מוסלמיות המעורבות באופן ישיר ועקיף בפעילות טרור, מהווה למעשה איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב.

עמדותיה כלפי ישראל: ב-4 במאי 2020 חתמה גם היינס על מכתב ששלחו בכירים בשירות החוץ והביטחון הלאומי האמריקאי, המבקרים תדיר את ישראל, וביניהם בן רודס, דן קורצר, מרטין אינדיק, ברוס ריידל, יועצים בכירים לסנטורים אליזבט וורן וברני סנדרס, לוועדה הלאומית הדמוקרטית. המכתב קודם בהשראת השדולה האמריקאית ג'יי סטריט, הדוחקת לשינוי במצע המפלגה הדמוקרטית שבעבר הדגיש את מחויבותה של ארה"ב לביטחונה של ישראל וגינה איומים עליה, אך התעלם מזכויות הפלסטינים ומפעולות הבנייה של ישראל בשטחים, ובכך מקשה על יישום פתרון שתי המדינות ושמירה על ביטחונם של שני העמים.

מן הסתם, עמדות אלו של היועצים הבכירים לממשל ביידן ינעמו לאוזניהם של חלק מאזרחי ישראל, ואף יזכו לתמיכת חלק מהמפלגות בישראל, ומנגד – יגרמו עוגמת נפש לאחרות. חשוב שהציבור בישראל יהיה מודע לעמדותיהם ויבין מה צפוי מממשל ביידן, שנראה כממשיך דרכו של קודמו, ברק אובמה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. מוצא חן בעיניכם. מאוד רצוי שיעלו מנהיגים יותר מוסריים ופחות כוחניים. גם אם זה לא מתאים לאופי הישראלי

    1. מענה ל- מ האלמוני
      התגובה להערה שלך ש"רצוי שיעלו מנהיגים יותר מוסריים ופחות כוחניים" ראויה למאמר שלם העוסק ב "הפעלת כוח ביחסים בינלאומיים" כמו השאלה אם ניתן לשרוד בזירה הבינ"ל, רק באמצעות עמידה על עקרונות מוסריים, שהרי סביר להניח שאלמלי צ'רצ'יל "הכוחני" בהשוואה ל- צ'מברלין "המוסרי", ספק אם מלחמת העולם השנייה הייתה מסתימת בניצחון מחנה השלום (בכך הודה צ'מברלין באופן פומבי בכישלון תפיסת העולם שלו).לכן כשאתה מגדיר "רצוי" כמשאלת- לב נשגבת, תוך התעלמות ממה ש "צריך" במסגרת קונטקסט הנסיבות של המקום והזמן, יש בכך סיכון רב.
      אובמה הוא מודל חי המייצג את מידת הרציונליות של תפיסתך. הניסיון האצילי של אובמה שפנה מתוך רצון כנה ואמיתי "לשכנע" את האומה הערבית לאמץ את עקרונות מוסר השלום המוסלמי, תורגמה עי העולם המוסלמי כהפגנת חולשה המזמינה הפעלת כוח, באופן שאילצה אפילו אותו להפעיל כוח נגד דאע"ש, ומנגד הותיר את סוריה עם מיליון הרוגים והרס מוחלט, ואותנו עם הסכם גרעין אירני מסוכן ביותר (אף שלא מתרחש -במשמרת שלו- כפי שהבטיח, פשוט העביר את הבעיה לבא אחריו, חכמה גדולה..).
      לסיכום: ספק אם היית ממליץ למדינת ישראל ,לנוכח מצבנו בשכונה בה אנו מתגוררים, לסמוך על החזון הנבואי "וכיתתו חרבותיהם לאתים, וגר זאב עם כבש", מן הסתם היית דוחה לזמן נוח יותר את משאלת לבך, וסומך יותר על "כוח", שבינתיים הוא הדבר היחיד המבטיח הישרדות.

  2. להסתגל לממשל אמריקני אחר. לטווח הארוך זה יהיה טוב למדינת ישראל. נשוב להיות מדינה נאורה.

    1. ל-א
      הערה אחת: אני חושב שהסכמי הנורמליזציה והשלום עם מדינות ערב מתונות, הכרה בירושלים כבירת ישראל, רמת גולן בידינו, ומאבק נחוש בשאיפת אירן לחסל את המדינה הציונית- אינו צריך להיות עניין השמור ל"נתניהו ועושי דברו", אלא לרוב הציבור בישראל – ללא קשר אם מימין או משמאל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך