הסיוטים של אלכסיי נבלני

אלכסיי נבלני – גיבור לא קדוש
תמונה של אלכס

אנחנו צמאים לגיבורים. תרבות הפופ שלנו מייצרת אין-סוף גיבורים קצרי טווח אשר מוכתרים ליום אחד על ידי התקשורת. אלכסיי נבלני הוא אולי הגיבור הטהור האחרון על פני כדור הארץ: הוא יצא נגד כוחות החושך ללא פחד לפני שנים רבות ולא הפסיק לרגע. בשונה מהאוליגרכים הרוסים, אויבים אישיים של פוטין אשר הוגלו על ידי הקרמלין שחפצים רק לחלק מחדש את השלל של המדינה העשירה בעולם באוצרות הטבע, נבלני בא עם אידיאלים שלעיתים נראים תמימים. הוא מספר לתומכיו על פניה העתידיות של רוסיה – ללא שחיתות, ללא אמביציות גיאופוליטיות שאפתניות וללא תוקפנות כלפי השכנים. הוא הסמל המהלך של הקרבה עצמית, והוא נערץ על ידי מיליונים ברוסיה כקדוש חי.

ב-17 בינואר 2021 נעצר נבלני ללא פשרה על ידי המשטרה הרוסית בדרכו מברלין, שם שהה כשקיבל טיפול לאחר ההרעלה שבאמצעותה ניסה הקרמלין לגנוב את חייו. לאחר מעצרו הצהיר נבלני כי הוא לא חושש ולא מפחד מאף אחד. הפרשנים רואים בחזרתו אקט של גבורה אשר אף הזכיר להם את חזרתו של בניגנו אקינו לפיליפינים. בשנת 1983, כאשר נשיא הפיליפינים מרקוס חלה ומצב בריאותו החמיר, החליט אקינו לשוב למולדתו ולהתייצב בגלוי נגד המשטר הדיקטטורי ולדרוש מהנשיא לפרוש מהשלטון. ב-21 באוגוסט 1983 הגיע אקינו במטוס לנמל התעופה של מנילה, ואף שהיה מלווה באנשי ביטחון פרטיים וגם בכוחות הביטחון של הממשלה, הוא נורה למוות בידי מתנקש ושמו רולנדו גאלמן. התרחיש של אקינו היה אקטואלי עבור נבלני, טענו הפרשנים, כיוון שהוא דרך על היבלת הכואבת ביותר של פוטין עצמו באמצעות פועלו ברשתות החברתיות, שם הוא כינה את המשטר ״הדיקטטורה של נוכלים וגנבים״. לעיתים היה נראה כי נבלני הוא קדוש חי, שבדומה לדון קיחוטה של מיגל דה סרוואנטס טיפס על סוסו דל הבשר ודהר לעבר טחנת הרוח על מנת להילחם בה. אבל הדימוי הזה הוא חד-ממדי. נבלני בעצמו יהיה הראשון שיגיד לכולם שהוא רחוק מלהיות קדוש, וזה לא רק עניין של צניעות. מדובר במשהו עמוק יותר.

אלכסיי נבלני הוא אישיות מורכבת. הוא נראה חסין אך הוא פגיע ונפצע בקלות: אין לו אפילו מפלגה פוליטית שבה הוא יכול לרשום את תומכיו. הוא יצר ארגון גדול שנלחם בשחיתות ברוסיה, ה-״אפ.בה.קה.״, אך הקרמלין ניסה בכל הכוח להשתיק את קולו. נבלני לא הצליח לאחד את הכוחות האופוזיציוניים ברוסיה בגלל הגישה האוטוריטרית שלו כלפי מתנגדיו, שמבקרים אותו על כך שהוא לא מסוגל לשמוע דברי ביקורת. רבים כינו אותו "פוטין גרסת 2.0" ומתנגדים לו בטענה שלא מחליפים מונרך אבסולוטי אחד במונרך אבסולוטי אחר. הדברים נכונים חלקית: נבלני לא תמיד רגיש לרגשותיהם של אחרים ולעיתים קרובות הוא מתעלם מקהילות שלמות. אמירותיו ביחס לחצי-האי קרים – שקרים שייכת לרוסיה – אינן שונות בהרבה מאלה של פוטין, וכבר גרמו לרבים באוקראינה וגם ברוסיה עצמה להרים גבה. נבלני הוא לאומן ליברלי שלא הציע הסבר מספק לשאלה האם רוסיה צריכה להחזיר את קרים. מבחן הקרים פסל אותו בעיני אינטלקטואלים רבים שרואים בסיפוח פעולה לא לגיטימית שביצע הקרמלין באופן חד-צדדי.

לאומן ליברלי לא יכול להיות קדוש: תמיד מגיע שלב שבו הוא יהיה מוכן להקריב יחיד לשם הקבוצה. על חשבונו המוסרי של נבלני רשומות כמה אמירות גזעניות כלפי השכנים: הגרוזינים למשל לעולם לא ישכחו לו את הכינוי שהדביק להם –״מכרסמים״ (משחק מילים בשפה הרוסית). נבלני נדיב בכסף במימון קמפיינים שליליים נגד ״ידינאייה רסייה״ (רוסיה המאוחדת, מפלגת השלטון), אבל הוא סופר את הפרוטות שלו כשהוא טס לסיביר, עם צוותו, במחלקת תיירים ללא אבטחה. נבלני ממצב את עצמו בתור בחור עממי אבל מתענג על חברת האוליגרכים שנעלבו מפוטין או סובלים מהסנקציות הכלכליות המערביות, אשר באו בעקבות מדיניות החוץ התוקפנית של הקרמלין. הוא להוט לרצות אנשים אבל גם לא מפחד להגיד לא: אפילו בטיסה שהביאה אותו מברלין הוא לקח פיקוד וציווה על העיתונאים שסבבו אותו – לשבת.

עם זאת, נבלני אמנם אוהב לקבל קרדיט על חשיפת השחיתויות בממדי ענק, אבל כשצריך הוא גם יודע לתת את הקרדיט לצוות ולאנשים הקרובים בסביבתו. הוא מתכנן היטב את המהלכים הפוליטיים שלו, אך יוצא לשחות באגם בכל עיר שבה הוא מבקר, ללא שומרי ראש. הפרסונה שלו היא תערובת של אידיאליזם, גבורה ורצון להיאבק. הוא קורא לאליטה השלטת ברוסיה ״חבורה של נוכלים וגנבים בראשות פוטין״ אך לא זנח את עצמו ואת משפחתו מבחינה כלכלית: נבלני אינו איש עני ויש לו נכסים.

מעניין לציין כי באחד הראיונות אשר נתן נבלני ליורי דוד בחודשים האחרונים, לאחר ההרעלה ב-20 באוגוסט 2021, הוא תיאר בפרטי פרטים את המצב התודעתי שלו מיד לאחר ההרעלה. הוא ציין לא פעם כי במטוס בסיביר הוא חש שהוא עומד למות, ודמיין כי דמויות של סוהרסנים (Dementors) באו בעקבותיו. סוהרסנים, לפי סדרת ספרי הארי פוטר מאת ג'יי קיי רולינג, הם יצורים אפלים המוצצים שמחה ואושר מסביבתם הקרובה. לסוהרסנים יש חור במקום שבו אמור להיות חלל הפה, ובאמצעותו הם מנשקים את קורבנם ושואבים את נשמתו. סוהרסנים מתוארים גם בתור יצורים מעוותים בעלי גוף רקוב, המכוסה בגלימה שחורה. בספר החמישי של רולינג הצטרפו הסוהרסנים לכוחותיו של וולדמורט, הקוסם הרשע.

לפיענוח ההזיה של נבלני נפנה לעזרתו של ז'ילבר דוראן, פילוסוף, אנתרופולוג, סוציולוג, מיתולוג וחסיד אומות העולם מצרפת. בעקבות הפילוסוף הצרפתי גסטון בשלאר, דוראן ניסה לפענח את מקורותיו של הדמיון. לדידו של דוראן, הדמיון מובנה באמצעות עצמים מוחשיים. דוראן הציע תיאוריה שאותה כינה "מבנה אנתרופולוגי של הדמיון". דוראן הבחין בין שני משטרים: משטר יום (diurnal), שבו הגיבור נמצא מעל הזמן, ומשטר לילה (nocturnal), שבו נמצאים כוחות החושך במיתוסים של תרבויות שונות. נבלני הגיבור נלחם בכוחות החושך – הסוהרסנים. לפי דוראן, חוויות של הדמיון ניתנות לקיבוץ סביב ציר הזהות והאישיות, או לפיזור על ידי הניגוד והמניעה ההדדית. משטר הלילה קשור לממד הזמן והוא אופקי, ואילו משטר היום הוא התעלות אנכית שלא קשורה לממד הזמן. משטר הלילה קשור לדמות של אם שמגנה על הגיבור – במקרה זה אנגלה מרקל, האם של אירופה, שמגיעה לבית החולים בברלין לדאוג לנבלני. המטוס, ללא ספק, קשור למצב של העלייה של הגיבור – משטר יום. הגיבור עולה להילחם בוולדמורט – ולדימיר פוטין – שגייס את הסוהרסנים לצד כוחות החושך האחרים שנמצאים בתודעה של נבלני. דוראן מבקש לטעון שכוחות הלילה אינם הזיות: מדובר במבנה נוקשה וצפוי אשר מעניק לנו לוגיקה להבנת תופעות חברתיות. לא במקרה נבלני מזכיר את הסוהרסנים: הם יושבים באזור הלא מודע של כל אדם ושל כל חברה והם מדברים מתוך מעמקי תודעתו שלו ברגעי משבר והזיה. גם פרויד ביקש מאיתנו לחשוב על הקונפליקטים המיניים והחברתיים-פוליטיים והמשאלות הסמויות של האדם כתכנים שכל אחד מנסה להדחיק אל הלא-מודע שלו. תכנים אלו עשויים לצוץ ולבוא לידי ביטוי בכמה דרכים, בעיקר באמצעות החלומות של האדם. לכן, טען פרויד, פירוש חלומות עשוי לתרום להבנת הקונפליקטים הלא מודעים, וכך למעשה להוות את "דרך המלך אל הלא-מודע", כהגדרתו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

21 תגובות

  1. הנה מתוך וואלה על הנושא: נבלני והקרן למאבק בשחיתות שלו פרסמו תמונות ומיצגים בתלת-ממד, שלטענתם לא פורסמו עד היום, המבוססים על תכנית עיצוב הפנים בנוסף למסמכים שלדבריהם מוכיחים כי הארמון שייך למעשה לפוטין. כמה אלפי בני אדם הביעו נכונות בדף בפייסבוק להשתתף בהפגנה במוסקבה ביום שבת הקרוב

    1. עדיין קשה לו לגייס מיליונים
      גם תנאי קור בלתי סבירים
      מינוס שלושים!

  2. איך זה שנתן חיסון רוסי לביתו והוא המנהיג לא בלחסן?

  3. אבל אין ספק שמבלי מקריב את חייו למען עקרונות חשובים

  4. סדק בחומה של פוטין. אם יהיה סדק כזה, החומה תיפול והשאלה תהיה רק כמה מהר זה יקרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הדגל הסיני האדום

שחקנים חדשים

האם יש מקום לסין כשחקנית בהסכם הגרעין?

תמונת דוד

הענקים

חמשיר על מנהיגים ומהלכיהם