ראשית חדירת רוסיה הקומוניסטית לארץ ישראל

יובל שנות מעורבות סובייטית במזרח התיכון (1)
תמונה של ד"ר דגני
ד"ר יצחק דגני

מדינת ישראל הצעירה מצאה את עצמה, מאז יום היווסדה, במלחמת קיום מתמדת. המלחמה התנהלה במשך עשרות שנים עד למלחמת יום כיפור. פרט לחלק ממדינות ערב ולארגוני טרור של אסלאם רדיקאלי, הגורם המדיני העיקרי שתמך בערבים וסיפק להם נשק, ממון ואימונים היה ברית המועצות.

קרבות קשים בין ישראל לערבים ולסובייטים התחוללו ביום כיפור 1973 וב-19 הימים שלאחריו. קרבות אלו, שהיוו פרק נוסף ברצף מלחמות ישראל נגד אויביה, הסתיימו בניצחון ישראלי מובהק. מניצחון זה והלאה חלו שינויים פוליטיים מהפכניים במזרח התיכון. ברית המועצות ספגה מפלה ואיבדה ממעמדה במרחב. ארצות הברית שדרגה את מעמדה באזור ונכנסה למצרים במקום ברית המועצות. מצרים החלה בהליך מדיני, ובסופו נחתם הסכם שלום עם ישראל. בהמשך גם ירדן חתמה על שלום עם ישראל.

לפי הדעה הרווחת בציבור הישראלי, מלחמת יום כיפור החלה במחדל שקדם לקרבות שפרצו בין ישראל לסוריה ולמצרים. סיום המלחמה – בטווח תותחים מדמשק ובקילומטר המאה ואחד על כביש סואץ-קהיר – יצר מפנה היסטורי במזרח התיכון, שהשתבץ בפאזל דעיכת ברית המועצות, עד לקריסתה הסופית כחמש עשרה שנים לאחר מכן.

השאיפה הסובייטית לחדור למזרח התיכון לא החלה עם הסדרת עסקת הנשק המצרית-צ'כית ב-1955. לימוד היסטורי-יסודי של תקופת הזמן מ-1920 עד 1990 מראה שכבר אחרי מלחמת העולם הראשונה החלה אמביציה סובייטית לחדור למזרח התיכון. בחלוף הזמן התפתח מאבק אלים בין הקומוניזם הסובייטי למדינות העולם החופשי. אחרי מלחמת העולם השנייה מאבק זה התפתח למלחמה הקרה. במסגרת המלחמה הקרה, בנקודות זמן שונות, פרצו מלחמות חמות במקומות ידועים בעולם. ביניהן נמנו מלחמות בקוריאה, בווייטנאם ובאפגניסטן וגם מלחמות ישראל עם מדינות ערב ומאבקה בטרור הפלסטיני. חלק מעימותי המלחמה הקרה התנהל בהסתר, באמצעות רשתות ריגול וטרור. חלק אחר מהעימותים במלחמה הקרה התנהל בגלוי באמצעים דיפלומטיים, כמו גם במגעים ישירים ובהתנצחויות במוסדות בין-לאומיים. את העולם הקומוניסטי, או "המזרח", הנהיגה רוסיה הסובייטית. את העולם החופשי, או "המערב", הנהיגה ארצות הברית.

חלק ממדינות העולם הגדירו עצמן כמשתייכות למחנה המזרח. מדינות אחרות שייכו את עצמן למחנה המערב. מדינות נוספות הגדירו עצמן כמשתייכות לגוש הבלתי מזדהות. ישראל שייכה את עצמה למחנה המערב. אויבותיה, כולל מצרים וסוריה, שייכו את עצמן למחנה המזרח. בתחילת דרכה, עד 1967, ישראל הייתה נתונה בברית עם צרפת (בר זוהר מיכאל, "גשר על הים התיכון", הוצאת עם הספר, 1964). לאחר מכן, בהנהגת נשיא צרפת דה גול, שובש שיתוף הפעולה עם צרפת. במקומו התפתח קשר אסטרטגי בין ישראל לארצות הברית.

בעת ההיא מצרים וסוריה היו קשורות בקשר חזק עם ברית המועצות. הסובייטים לא רק סיפקו אמל"ח למצרים ולסוריה אלא גם אימנו את צבאותיהן והשתתפו בתפעול ואחזקת מערכות הנשק המודרניות שסופקו להן. במקרים ידועים חיילים וקצינים סובייטים השתתפו בלחימה בפועל נגד ישראל. כיום אנו יודעים שבמסגרת קרבות המלחמה הקרה ישראל לא נלחמה נגד ערבים בלבד, אלא גם נגד סובייטים. על כן מלחמת יום כיפור לא הייתה רק התמודדות בין ישראל למצרים ולסוריה, אלא גם התמודדות ישירה עם רוסיה הסובייטית וגרורותיה המדיניות. נקודת השיא במאבק הישראלי-סובייטי התחוללה ביום כיפור של 1973. אחריו התחולל במזרח התיכון מהפך פוליטי, וזה נותן את אותותיו עד לימינו (שלהי שנת 2020).

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. אחרי המלחמה הקרה ועד היום וגם הסינים מנסים לחבור לכל מי שמוכן
    וזה אך טבעי

  2. אתה אומנם חושב שאנחנו נתנו להם מפלה גדולה, אבל אל תשכח שהם היחידים שבאמת ניצחו את הנאצים.

  3. הדור הצעיר לא יודע כלום על העבר. ודוקא כעת בתקופת הזום סיפורים כאלה יזכו להקשבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של צביה

לא אוהבת

שיר על סדרי עדיפויות