לפני כשנה כתבתי כאן מאמר המנבא את נפילתו של טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2020. לכאורה יכולתי לטפוח לעצמי על השכם, אך אינני עושה זאת. כי חשבתי שטראמפ יפסיד בגדול. אז עוד לא הייתה קורונה, עוד לא היה ביידן. היה רק טראמפ, עם כל מה שמסמל את נשיאותו, כולל יחסו האוהד לישראל.
שחרור העולם מטראמפ זו הבשורה החיובית היחידה שיש לנו באופל הבריאותי-כלכלי-פוליטי שאנו שרויים בו כרגע. בוודאי יבואו ויאמרו "מה עניין לנו באפיו ובשקריו, לנו הוא טוב – הוא מצוין." יכולתי לעשות מלאכתי אחרת ולכפור – האם הוא באמת טוב לנו? האם נשיא לא יציב ומהיר חימה לא ימכור אותנו בקדנציה הבאה, כשהוא כבר לא תלוי בבחירה מחודשת והאוונגליסטים אינם מכתיבים את דרכו? אך אני מבקש להתמקד בעניין חשוב יותר. טראמפ מייצג את הרס הרקמה הדמוקרטית במערב. הוא אדם שלא מכבד את כל דרגי הממשל. אין לו מערכת ייעוץ ומערכת קבלת החלטות. הוא הבוקר מהמערב ששולף אקדחו ברגע שיחפוץ. הוא שקרן ללא עכבות. ומי שעוד פקפק בכך רואה את התנהגותו אחרי הבחירות. נרקיסיסט ילדותי המחזיק אומה שלמה בצווארה. הפסדו לביידן חשוב לעולם, למערב ולערכי הדמוקרטיה.
אבל לא כך חשבו 70 מיליון אמריקנים שהצביעו עבורו. הם לא רק הצביעו, הם חגגו את מנהיגותו. הוא ביטל את המפלגה הרפובליקנית והקים את תנועת טראמפ. אין לבטל את מניעיהם של מצביעים אלה ולומר שהם מייצגים את הלבנים חסרי ההשכלה. הוא נגע ברבים דווקא משום שמעולם לא ביקש להיות הנשיא של כל האמריקנים. את השחורים והנשים הוא לא ספר. הוא היה הנשיא החזק של הגבר הלבן שהולך לכנסייה ושומע את המטיפים.
כבר כתבתי שהייתי בועידת האוונגליסטים ב-1995, ואז למדתי את המערכות הפוליטיות והתקשורתיות שרתמו אליהם. כל אלו עמדו לרשותו של טראמפ, ואליהם הצטרף "פוקס ניוז" עם כוכביו האמריקנים כהאניטי ודומיו. אבל התקשורת המרכזית לחמה נגדו, כי הבינה שהמשך כהונתו תביא לדרדור הדמוקרטיה והחוקה.
גם תמיכתו בישראל מפוקפקת בעיניי. אינני משתוקק לשגריר בישראל כדוד פרידמן. אין לי דבר נגדו כאדם, אבל הוא מתנחל בהוויתו ולא נציג מדינה שתמונה רחבה לנגד עיניה. אשר לאיראן, מצעד שקרי נתניהו מגיע כאן לשיאו. טראמפ לא הרחיק את איראן מהשגת נשק גרעיני אלא קירב אותה. נכון שהוא דרדר את כלכלתה ופגע באזרחיה – אך לא יותר מכך. גם אובמה וגם ביידן מתנגדים בכל תוקף לציודה של אירן בנשק גרעיני, אבל האמצעים שונים, והברית החשובה עם המערב קיימת.
אינני כופר בהישגיו של טראמפ. הפחתת האבטלה. פריחה כלכלית עד בוא הקורונה. מאבק עם סין על ההגמוניה הכלכלית בעולם. ישראל יכולה להודות לו על חלקו הגדול בהסכמים החדשים עם מדינות המפרץ, שהם חלק מתורתו לערוך דילים של הכרה בישראל לטובת הספקה צבאית של נשק מתוחכם – רעיון שישראל תמיד התנגדה לו. אבל כל אלו חוורו לעומת הפירוד ומערכת ההשמצות שהכניס לארצות הברית ולעומת הקרע שלו עם המערב. לעומת עסקאות שרקח עם פוטין. לעומת הדה-לגיטימציה שכיוון נגד כל מתנגד, נגד כל מערער.
לסיכום, אינני מוכן לשפוט את טראמפ בעיניהם של שמעון ריקלין או יעקב ברדוגו. אני שופט אותו בעיניים של ישראלי שרואה סכנה גדולה לעולם ולדמוקרטיה בהמשך שלטונו של אדם חסר ערכים שאין לו דבר חשוב מאשר כבודו האישי, והשאר אינו אלא פרי גחמות טוויטריות שקשה לעקוב אחר הגיונן. תודה לך וטוב שהלכת.
31 תגובות
ברעם צודק לגמרי.
טראמפ בעיקר מסוכן.
מסוכן לארהב ומסוכן לעולם.
בכלכלה, ההגדרה של סיכון היא השונות.
ככל שעסק בלתי צפוי הוא מסוכן יותר.
אדם לא צפוי הוא אדם מסוכן. טוב שהציבור האמריקאי השכיל להרחיק אדם מסוכן זה מקרבת הכפתור הגרעיני.
דווקא טראמפ היה צפוי ביותר בכל מה שקשור עם ישראל.
מסכים עם עוזי ברעם. אכן טראמפ גורם נזק לדמוקרטיה, ליושרה הבסיסית האמריקנית, ואחראי לאווירה של פילוג וסינון בסגנון של "מי שאינו איתנו, הוא נגדנו" ויש לצאת במלחמת חורמה נגדו. אחד הביטויים הקשים לעיכול בזמנים כאלה הוא "גרוע יותר לא יכול להיות". ובכן, יש לא מעט מנהיגים היסטוריים כאשר ירדו מהבמה חיים או מתים, נשמה האוכלוסייה באותה מדינה, אנחת רווחה, אך אלה שבאו במקומם היו גרועים יותר. מדינת ישראל, נמצאת עתה בסכנה ממשית בשל משבר אמון ומשבר כלכלי מהגרועים שידעה, ונכנסת לעידן של ימין חזק יותר הדוגל במדינה אחת לשני עמים. דווקא טראמפ הוא זה שחסך מאיתנו את הסיפוח של כל חלקי הגדה המערבית, אך ביידן, עלול שלא להסתפק בכך, ובכך לאתגר את הימין לצאת נגד נשיא ארה"ב. צריך לתת את כל הכבוד לביידן, אך לעמוד על המשמר בשני צידי האוקיינוס, כאן בישראל, שלא יהיה סיפוח ושם בארה"ב, שלא יצאו גזירות שהקבוצה השלטת בישראל לא תוכל לעמוד בהם.
עוצמתה האסטרטגית של ישראל תלויה בין היתר בקשריה עם ארה"ב. הליכתו של טראמפ, הנשיא ה"ישראלי" ביותר מבין נשיאי ארה"ב, תפגע בעוצמתה ובתדמיתה של ישראל מול אויביה. לפיכך האויבים עלולים לחדש התקפות מסוגים שונים על ישראל וישראלים. הפחתת הסנקציות על איראן תשחרר יותר כסף לאיראנים. דבר שללא כל ספק יהווה זריקת עידוד לטרור הבינלאומי. הסכם הגרעין שבישל אובמה עם האיראנים לא עצר את פיתוח הגרעין אצלם. ההפך הוא הנכון. יש להם מדיניות קבועה בקשר לגרעין. יש לה מגמות. הן לא משתנות. בטהרן כבר מביעים שמחה מהחילופים הצפויים בבית הלבן. אם תשתנה מדיניות "אפס סובלנות" כלפי איראן הם יאיצו את פיתוח הגרעין כמו גם יחממו את הגבולות עם ישראל. זה אומר שישראל תאלץ להילחם שוב, יותר מהר ממה שנדמה לנו. הפעם נצטרך להפציץ באיראן (נותנים לנו "דייזי קאטר") כמו שעשינו בעיראק ובסוריה.
לכן אינני שמח כל כך על לכתו של םראמפ. לצערי זו המציאות שאינה תלויה בנו.
עוזי מבטא במאמרו את דעתם של רבים בישראל,
בארה"ב ובאירופה ואכן טוב שטראמפ ימצא את עצמו מחוץ לבית הלבן. נותרה רק בעייה מדאיגה והיא שהטראמפיזם לא עומד להתפוגג.
יאיר מכובדי – מה הוא "טרמפיזם" שאותו הנך מגדיר כבעיה מדאיגה שלא תתפוגג?
טראמפיזם- זה שנאת האחר שנאת הזר. העדר רספקט לדמוקרטיה שהוכר עכשיו. הסתה בלשון עוועים. שקרים כמדיניות. בוז למדע ולטכנולוגיה גישה שמרנית חשוכה בחסות הכנסייה.
עד שילך בפועל עוד צפויות הרבה מאוד בעיות.
נראה לי חשוב ביותר לדעת לראות תופעות מהותיות שמשפיעות באורח אוניברסלי, בד בבד עם הדאגה התמידית לישראל.עם כל הכבוד לייחודיות שלנו גורל מדינתנו כרוך גם בתהליכים גלובליים .גם הקשר החיוני שלנו עם אמריקה אינו נמדד בכמויות בלבד. לא בכמויות של מחוות וודאי לא בכמויות של הצהרות. אמריקה המשתנה בערכיה אינה טובה לישראל לאורך זמן. מאמרו של עוזי ברעם מאיר את הנקודה המרכזית הזו לא רק מבחינה ערכית, אלא גם מבחינת התוצאות המעשיות בפוליטיקה ובעוד תחומים.חשוב לקרוא ולהבין.
צודקת בהחלט.
אמריקה משתנה בערכיה.
גם ישראל משתנה בערכיה.
הודו וסין השתנו בערכיהן ביחס לישראל.
וחשוב מאד – רוסיה הסובייטית מתה וערכיה השתנו במאה ושמונם מעלות כלפי ישראל.
גם בעולם הערבי הסוני הערכים משתנים לאט.
יש להסכים לחלוטין עם קביעתך שחשוב לקרוא ולהבין.
ושאלה לי אלייך – על פי ציר הזמן, נניח מ- 1948, האם ישראל מתקדמת, מתחזקת, רוכשת מעמד בינלאומי – או שהתהליך הפוך?
תודה מראש על תשובתך.
ליצחק דגני; העמדת שתי אפשרויות מנוגדות אך מונוליטיות. אך במציאות בתוך כל תהליך קיימים כמה תחומים. כך למשל מאז 1948 ישראל – כמו רוב הארצות, השתפרה בטכניקה שמאפשרת התקדמות בתחומים רבים מעוצמת צבאית דרך שיפור הרפואה ועד מערכת החינוך. לעומת זאת ב1948 הייתה פה חברה צנועה, ערכית שכל פרט בה חש כחלק מדבר גדול. ובתחום זה איבדנו את החוזק. מעמדנו בעולם , כמו בדוגמאות הנ"ל זוכה להערכת הטכניקה והייטק, לעומת זאת איבדנו את ההערכה לאופי המדינה ומעמדנו לא מכובד כפי שהיה ב948 וכן הלאה
תודה על תשומת לבך. למה שקרה עם ישראל מ- 1948 עד לימינו אין אח ורע ודוגמה בכל העולם. נכון – חברה צנועה וסולידרית כפי שאת מתארת הייתה כאן, עם כמה הסתייגויות בימי המנדט. מ- 48 נוצרה כאן חברה מקוטבת (סלח שבתי) שהחלה להשתנות ב- 1977.
כיום החברה הישראלית, עם כל ההסתייגויות הרבה יותר מונוליטית מאשר עד 77. ההערכה לישראל בעולם, למרות המקלות בגלגלים ששמים לנו השמאל האירופי וחלק מהמוסלמים היא גבוהה ביותר. זה מתבטא גם ביתרות מט"ח בבנק ישראל.
תודה רבה
אבל כנראה שהוא ינהג הפוך
ואני מפחדת מהרעיון שזה צפוי גם אצלנו
בסופו של דבר גם "הטראמפ" שלנו ילך הביתה. אבל הגוש יישאר ואף יתחזק. במקומו יבוא "טראמפ" אחר שיעשה קואליציה כמו היום וינהל בדיוק את אותה מדיניות. מזה את מפחדת ???
ההשוואה שכולם עושים, מבלי משים היא בין אישיות ובין שתי תפיסות עולם, המיוצגות במקרה הזה עי:
זו של אובמה = צ'מברלין, וזו של טראמפ = צ'רצ'יל. ללא ספק הרבה יותר קל לאהוב את אובמה, אלגנטי, הגון רהוט, שקול, מדבר שלום (אף זכה בנובל על כך וחושק למודל הזה בכול מחיר עוד טרם הושבע לנשיאות). מנגד טראמפ, תזזי, נרקסיסט, קפיטליסט, עילג, מחרחר, מתריס עושה דילים בגלוי.. ואפילו לא מתבייש בכך.. אבל משיג תוצאות.
את הנזקים של אובמה במישור היחסים הבין לאומיים קשה יהיה לתקן, החל מהפקרת סוריה להפצצות האב"כ, היעדר התמיכה במדינות המפרץ מול מתקפות אירן, ומבחינת ישראל- ההסכם הגרעין הגרוע הבלתי נתפס עם אירן, שרק בעוד 4 שנים נבין עד כמה הוא חמור.
אפרים קישון כתב פעם בתגובה להערות על קשרי ישראל עם מדינות "בעיותיות" כמו טורקיה בסוגית ארמניה: "לכול מדינה יש את הגיהינום שלה" במובן שישראל, במיוחד באותם ימים הייתה נתונה למצור והחרמות בינ"ל ונאלצה לעשות "עסקים לא יפים". בן גוריון הריאליסט ומפאי וההסתדרות עשו זאת כול הזמן,
פוליטיקה, במיוחד ביחסים בינ"ל היא אומנות עשיית הדילים!, ואם מישהו חושב שאובמה לא עשה דילים- אין הוא יודע מהו סח, ההבדל הוא שטראמפ שם את הדילים על השולחן ולא בהיחבא תחת סיסמאות שלום אוניברסלי לעד. וכבר אמרו רבים לפנינו ש "מי שחם לו במטבח – שלא יכנס לשם",(אני למשל מקיא מהפוליטיקה ולכן לא נכנס למגרש הזה).
כול מנהיג והשקפת עולמו וסגנונו-מתאים לתקופה מסוימת. גם את צ'רצ'יל לא אהבו, לא בהתחלה ולא בסוף. אף שחייבים לו את חייהם- שילחו אותו הביתה בתום המשבר. אין בדברי כדי להשוות את טראמפ לצ'רצ'יל, כמו שאובמה אינו צ'מברלין, אני מדבר על תפיסת עולם למי שיכול להגביה מעוף מעבר להיבטים אישיותיים. אבל העליצות זו בישראל בנפילתו של טראמפ- היא בלתי נתפסת.
קראתי. משום מה נדמה לי כאילו אני כתבתי את תגובון מספר 10 שלעיל. כל התיאורים על אישיותו של טראמפ, שחברים טובים שלנו כותבים, בוודאי לא בהכרח מתכתבים עם העניין של מדינת ישראל. היה לנו יותר מדי טוב אצל טראמפ. נקווה שאובמה לא יתערב יותר מדי אצל ביידן. כיוון שברמאללה מחלקים סוכריות בכיכרות, והחברה של חמינאי כבר מחדדים ציפורניים, בהחלט יתכן שאנו מתקרבים לסבב לחימה נוסף. מה שברור הוא שמעמדה האסטרטגי של ישראל במרחב נפגע. עדיין אי אפשר להעריך עד כמה.
לגדעון שלום אני יודע שאיננו מסכימים בהרבה דברים.לכן אינני מתווכח על כל עמדה.אבל להשוות את טראמפ לצרציל שהיה איש ספר שהייתה לו אסטרטגיה?.אני מוכן לומר שהבור הגזען ןהשקרן המתועב עשה דברים למען מדינת ישראל בודאי בראייה שלך. אני לא יכול לתפוס איך אנשים אינטליגנטים יכולים לדבר על טראמפ בסופרלטיבים.
אני שמח שאתה מוכן להסכים שטראמפ עשה דברים למען מדינת ישראל. זה בוודאי נכון. לגבי הערכתך אותו כבור, גזען ושקרן מתועב – אני מוכן להסכים אתך. אבל בינינו לבין עצמנו בכנות זה לא מעניין אותי. אותי מעניין ביטחון ישראל וכיו"ב. כל היתר צריך לעניין, אולי, את האמריקאים.
אותי מענינים מאד דברים אחרים שלא קשורים לישראל.הוצאת הפלסטינאים מהמשוואה טוב לישראל? רע מאד כי זה שורשו האמיתי של הסכסוך.טראמפ לא נאמן לאיש תראה איך הוא מבזה את כל עוזריו-נאמניו.מחר יחליט להתחבק עם רוחאני? מי יודע. אני לא חושב שיש להשתית בטחוננו על אנשים כמותו.צריך להשקיע עכשיו בדמוקרטים.טראמפ?מקומו בבית משפט אחרי הבחירות על מה שהוא עושה לאמריקה עכשיו
נכון. הפלסטינים הם שורש הסכסוך. טראמפ לא הוציא אותם מהמשוואה. להפך – הוא בנה להם תכנית לפתרון הסכסוך. כמובן שהם דחו את הצעתו. הם לא מעוניינים בפתרון הסכסוך אלא בהשמדת ישראל.
זאת בדיוק הסיבה שמפלגת העבודה התרסקה. שאתה ובכירים אחרים במפלגה מתעניינים בדברים אחרים שלא קשורים עם ישראל. לכן הישראלים שלחו אותכם הביתה והביאו אחרים שישראל מעניינת אותם.
לא בטוח שיודע מי זה בול אבל נניח לזה. שאני וחברי הנהגנו את המפלגה היה לנו מאבק צמוד עם הליכוד. מפלגת העבודה התרסקה דווקא תחת ראשי מפלגה שמאד התעניינו בעניניי פנים כלכלה וחברה שלי יחימוביץ ועמיר פרץ לדוגמא. כך שהאמירה שלך לא קולעת.
לא היה לי ספק שזו תהיה תגובתך, כי אולי לא הגעת לשורה לקראת הסוף בה ציינתי (במיוחד לכך) שאנני משווה את אישיותם של שני האישים ואתה צודק בהגדרת ההבדלים ויש עוד. התייחסתי לתפיסת העולם במה שנוגע ליחסים בין לאומיים. הגדרות מוקצנות של שחור-לבן, ללא הרבה אפור, זיהוי מגמות ותגובה אליהם באסרטיביות חפה מכול פוליטיקל קורקטנס- זו המוליכה את המערב לאובדן ההגמוניה העולמית אם לא לאסון של ממש הפוגע ויפגע עוד יותר גם בישראל.
אם לתפיסתך רשימת התכונות הלא מחמיאות שייחסתי לטראמפ, שמן הסתם שאינה מספקת ואינה מתיישרת עם "שורת המקהלה"- הם "סופרלטיבים" בעיניך- אז יש כאן בעיה. ההבדל הוא שאני מסוגל לזהות ולהעריך את היתרונות שהיו לישראל בתקופת כהונתו של טראמפ בהשוואה למצבנו בעידן אובמה חביב השמאל הישראלי, בעוד שהשנאה האובססיבית "טראמפ=רק לא ביבי" חוסמת, כך מסתבר – גם תובנתם של אנשים אינטליגנטים.
בארצו ובישראל אתה מתחיל להפנים שאולי באמת הכל אבוד. בסטנדרטים כאלה של מוסר מרוסק אנחנו נצטרך לחיות?
וסירוב להכיר במציאות רק מוכיחה עד כמה חשוב שהוא סולק מכסאו.
כמו שבדרך כלל כותב ברעם.
לגמרי
טראמפ לא היה פוליטיקאי. היה לו חזון אמיתי שאותו הוא ניסה להגשים לעומת הפוליטיקאים שהחזון שלהם הוא רק תעמולת בחירות ולאחר הבחרם הם שוכחים אותו. לכן, כל אלה החכמים שטוענים שטראמפ מסוכן ובעתיד הוא יעשה לנו צרות, זה כמו אלה שטענו שחפירות הרכבת הקלה בתל אביב יגרמו למכת חולדות. גם כביש 6 הוגדר כאסון טבע. הבה נודה בעובדות. טראמפ לא היה פוליטיקאי לכן הוא ראה את העובדות שהפלשתינאים זו לא אומה מדוכאת ולוחמת חופש וירושלים היא בירת ישראל ומותר לישראל להחזיק בגולן כשם שמותר לארה"ב להחזיק בטקסס ובקליפורניה ועוד מדינות שנכבשו ממקסיקו.הוא פשוט רואה ישר ולא עקום כמו הפוליטיקאים. עוד נצטער על לכתו.
היי גיורא לא הייה לו שום חזון. כשביטל את ההסכם עם אירן לא ידע מה שכתוב שם. מה מוכיח "שהפלשתינאים זו לא אומה מדוכאת ולוחמת חופש?".הוא הבין מה זה פלשתינאים? הוא הבין היטב מה מושך את פט רוברטסון והאוונגליסטים. הוא רואה עקום מכולם רק את עצמו והאגו. הוא איש של פוזה לא של מהות. אני מסכים שאתה וחבריך עוד יצטערו על לכתו תתנחם במחשבה שבקדנציה שנייה שלו פחות מחוייב יכול היה לחבק את רוחאני ללא שום קושי מנטלי. אם אחרי הכל אנו תוהים מיהו טראמפ? ראה התנהגותו חסרת התקדים בימים אילו.
אנחנו. וחבל.