דו"ח פיילין – איך הכול התחיל ולאן זה הוביל

שישים שנים מהסכם ויצמן-פייסל עד להסכם יריב-גמאסי
תמונה של דגני
ד"ר יצחק דגני

ביום א' בניסן תר"פ, ארבעה באפריל 1920, ללא פרובוקציה מוקדמת, פרצו מהומות בירושלים. את המהומות הוביל איש צעיר בשם עבד אל-קאדר ממשפחת חוסייני הירושלמית המכובדת. הפורעים המוסלמים הרגו כמה יהודים, פצעו כמאתיים ופגעו ברכוש יהודי. הבריטים, שאך שנתיים קודם לכן החלו להקים מנגנון מדיני לצורך ניהול השטח שנכבש מידי הטורקים, הופתעו לחלוטין. הם מינו ועדת חקירה כדי שתמליץ כיצד למנוע מהומות כאלה בעתיד.

לראש הוועדה מונה הקצין הוותיק הגנרל פיילין. שלושת חברי הוועדה הגיעו לארץ, ובמשך חמישים ימים הם ראיינו 152 עדים. בסיום איסוף הנתונים נסעו השלושה לפורט סעיד כדי לכתוב את הדו"ח ללא הפרעה. הם סיימו את כתיבת הדו"ח, שלימים נודע בשם דו"ח פיילין, בשבוע הראשון של חודש יולי 1920. בדיוק לפני מאה שנים. תקצר היריעה בחיבור זה מלהביא את ממצאי ומסקנות הדו"ח שכמו ניבאו את העתיד. מחברי הדו"ח הזהירו שאם לא יימצא הסדר פוליטי, שיהיה מקובל על מנהיגי הערבים והיהודים ב"פלשתינה-א"י", צפויות במקום התלקחויות רבות שיביאו להרג ולמלחמות ללא תוחלת.

הבריטים ניסו, עם חלוף הזמן, להשיג הסדר בין יהודים לערבים. הדבר לא הסתייע בידם. בתקופת שלטונם הצליחו הבריטים לבלום את המאורעות שפרצו, אולם עם עזיבתם, כעבור 28 שנים, ועם היווסדה של מדינת ישראל, התלקחו המאורעות מחדש והפכו למלחמה בניסיון לחסל את המדינה היהודית.

הסתבר שהסכם שנכרת ב-1919 בין חיים ויצמן מהצד היהודי למלך הסעודי פייסל מהצד הערבי, להקמת מדינה על בסיס עקרונות פדראליים, לא יצא אל הפועל ונשכח באחת ממגירות ההיסטוריה. כל זמן שהבריטים שלטו כאן, נשמר במקום שקט יחסי. המדינה שבדרך התפתחה, עד שב-1947 עם החלטת החלוקה של האו"ם, היו כאן כ-600 אלף יהודים. 28 שנים קודם לכן, עם כינון המנדט הבריטי, היו רק כ-60 אלף יהודים. בשלהי נובמבר 1947 פרצה בארץ מלחמת אזרחים. במאי 1948, עם ההכרזה על הקמת המדינה, פלשו צבאות ערב למדינת ישראל במטרה לחסלה, מזכ"ל הליגה הערבית הכריז בפומבי ש"העולם עומד לראות תבוסה של היהודים, מלווה בשחיטה, שמאז כיבושי המונגולים העולם לא ראה כמותה".

מצרים, כמדינה הדומיננטית בעולם הערבי, נטלה על עצמה את הובלת "חיסול הישות הציונית". תבוסת המצרים ב-1948 והביזיון ב"כיס פאלוג'ה" הציתו את תהליך קריסת המשטר המלוכני במצרים. כארבע שנים אחרי התבוסה הודח המלך פארוק. קבוצת קצינים שהונהגה על ידי הגנרל נגיב תפסה את השלטון. כשנתיים לאחר מכן הודח נגיב על ידי הקולונל נאצר, שהפך למנהיג העולם הערבי ולאחד מארבעת המנהיגים של גוש המדינות הבלתי מזדהות. נאצר הכריז כי מצרים מכינה את עצמה למלחמה בישראל כדי לחסלה. הוא חתם על עסקות נשק עם הסובייטים והחל לבנות צבא מצרי גדול על מנת למלא משימה זו. בשנת 1956 תקפה ישראל את מצרים, ריסקה את הצבא המצרי וכבשה את חצי האי סיני. נאצר המובס התעשת, העמיק את הקשר עם הסובייטים והחל להתכונן לסיבוב נוסף עם ישראל.

ב-1965 גלשה ישראל למיתון חריף ונדמה היה שנחלשה. נאצר התפתה, בסיוע הסובייטים, לחסום ב-1967 את מצרי טיראן, לגרש את האו"ם מסיני ולהכניס צבא מצרי כהתנכלות לישראל. ישראל שוב תקפה, הביסה את המצרים, כבשה את סיני וחסמה את תעלת סואץ. ישראל הודיעה שהיא מוכנה להחזיר את סיני למצרים תמורת הסכם שלום, שיתקבל במשא ומתן ישיר ללא תנאים מוקדמים. כחודשיים אחרי תבוסת מצרים יזם נאצר ועידה של ארצות ערביות בחרטום והעביר שלוש החלטות: לא להכרה בישראל, לא למשא ומתן ולא לכריתת שלום.

זמן קצר אחרי התבוסה המצרית יזם נאצר, בתמיכת הסובייטים ובהשתתפותם, מלחמת התשה נגד ישראל, שנמשכה עד 1970. אחרי שישראל הפילה כמה מיגים מוטסים בידי טייסים סובייטיים נעצרו קרבות ההתשה. בינתיים הלך נאצר לעולמו ובמקומו בא סאדאת, שסירב להכיר בישראל ולדון עימה על שלום. סאדאת יזם מלחמה נוספת ביום כיפור 1973. המצרים, עם הסובייטים, השקיעו הון עתק בדמים ובדם במגמה להביס את ישראל. תוך כשבועיים וחצי שוב הביס צה"ל את המצרים, חצה את התעלה וכיתר ארמיה מצרית. מה שהזכיר את הביזיון המצרי בכיס פאלוג'ה ב-1948.

תוצאות הקרבות במלחמת יום כיפור הכריחו את המצרים לנהל שיחות ישירות עם ישראל. הייתה זו נסיגה מצרית רבתי משלושת הלאווים שיזם נאצר בחרטום. מצרים הבינה שהיא הובסה במלחמה. נגרם לה נזק אדיר בכל תחומי החיים ונשברה בריתה עם הסובייטים. מצרים הזדחלה על ארבע למחנה המערב. משיחות יריב-גמאסי התפתחה שורת הסכמים בין מצרים לישראל. בשנת 1979, כארבע שנים אחרי הקרב האחרון במלחמת שש וחצי השנים, נחתם הסכם שלום בין שתי המדינות, והוא מחזיק מעמד כבר יותר מארבעים שנים. יותר מכך – כיום ישראל מסייעת למצרים להילחם בטרור האסלאם הרדיקלי שמאיים עליה מבית.

כך הסתיימו מלחמות ישראל עם המצרים. הסכסוך שהתחיל בפרעות תר"פ והתפתח לסדרת מלחמות נוראות הסתיים, למעשה, אחרי קרבות יום כיפור. ישראל השיגה את מטרתה האסטרטגית מול מצרים. לעומת זאת, מצרים הובסה כמה פעמים ונכשלה לחלוטין בהשגת מטרותיה האסטרטגיות מול ישראל. יותר מכך – ההשקעה האדירה בדם ובדמים והברית עם הסובייטים, דרדרו את מצרים עד שכיום היא הולכת ומתקרבת למעמד של מדינה כושלת.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של צביה

לא אוהבת

שיר על סדרי עדיפויות