הליך הדחת הנשיא בארה"ב מתקרב לסנאט

בימים אלה (תחילת דצמבר 2019) מתחוללת סערה ציבורית קשה בוושינגטון די.סי. – מנהיגי המפלגה הדמוקרטית לא השלימו עד היום עם העובדה שדונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב, ואילו המועמדת שלהם, גב' קלינטון, הגם שבהצבעה העממית קיבלה כ-3 מיליון קולות יותר מאשר טראמפ, ירדה בבושת פנים מעל במת הפוליטיקה האמריקאית.

בבחירות האמצע הגדילו הרפובליקנים את כוחם בסנאט, בעוד שהדמוקרטים זכו ברוב מושבי בית הנבחרים. לפיכך, הדמוקרטים עושים מאמצים רבים במטרה להדיח את הנשיא. אחרי חקירה ודיונים רבים, הרוב בבית הנבחרים עומד להמליץ בפני הסנאט על הדחת הנשיא. עתה הטיפול בעניין זה יעבור לסנאט.

חוקת ארה"ב נחתמה ב-17 בספטמבר 1787. מאז עברו 232 שנים. האבות המייסדים של ארה"ב חיברו את החוקה מתוך ראיית העתיד, במחשבה ליצור דמוקרטיה שתהיה משוחררת מהמגבלות שהמונרכיות של אותם הימים השיתו על נתיניהן. בין יתר הוראות החוקה, מתוך הבנה שנושאי משרה בממשל האמריקאי עלולים בעתיד למעול בתפקידם, יצרו האבות המייסדים מנגנון חוקי המאפשר להדיח נבחרים, כולל נשיא, מתפקידם אם ימעלו באמון הציבור.

בסעיף א', פסקה 3, סעיף קטן ו' (תרגום לעברית מספרו של פריצ'ט: החוקה האמריקאית, זמורה ביתן, 1982) בחוקה האמריקאית נקבע כדלהלן: לסנאט בלבד נתונה הסמכות לדון בכל ההאשמות על נבחר ציבור […] בהתכנסם לתכלית זו הסנטורים יושבעו או יצהירו אמונים בדומה להשבעת שופטים […] אם הנאשם הוא נשיא ארה"ב, ישב בראש בית הדין הנ"ל שופט עליון […] לא תתקבל הרשעה אלא בהסכמת שני שלישים מהחברים.

בסעיף ב', פסקה 1, סעיף קטן ה' נקבע: הודח הנשיא, נפטר או התפטר […] תעבור משרתו לסגן הנשיא. כמו כן נקבע בסעיף ב', פסקה 4 כי נשיא וסגן נשיא […] יודחו מתפקידם בעוון בגידה, קבלת שוחד, או פשע חמור אחר.

יכול להיות שלדיונים ולהחלטות בבית הנבחרים בעניין הדחת הנשיא טראמפ יש ערך תעמולתי מסוים. יש הטוענים כי ה"מהומה" בבית הנבחרים לא פגעה בנשיא אלא להפך, היא מחזקת את מעמדו לפחות בין המצביעים הרפובליקנים. יש הטוענים שהעבירות שהוטחו בנשיא אינן רלוונטיות כי אינן מתכתבות עם הנכתב בחוקה. מכל מקום, החלטת בית הנבחרים להעביר את הליך הדחת הנשיא למשפט הסנאט נסמכת לכאורה על עבירה אחת: "אוקראינה-גייט".

הטענה נגד הנשיא אומרת שהוא חטא בכך שטלפן לנשיא אוקראינה החדש זלנסקי והודיע לו שעל מנת לקבל סיוע צבאי בסך 380 מיליון דולר מארה"ב, עליו לפתוח בחקירה פלילית נגד בנו של ג'ו ביידן, מי שכנראה יהיה מועמד הדמוקרטים בהתמודדות על הנשיאות בעוד 11 חודשים. לטענת המתנגדים לטראמפ, זו עבירה חמורה של סחיטה באיומים וניצול על ידי הנשיא של כסף פדראלי למטרות פוליטיות אישיות.

לדעת כותב שורות אלה זו אינה שאלה מוסרית או פלילית, אלא שאלה פוליטית. הדמוקרטים מצביעים נגד הנשיא בעוד שהרפובליקנים מצביעים בעד הנשיא. כיוון שבסנאט חברים 47 דמוקרטים ו-53 רפובליקנים הסיכוי להשיג רוב של 67 סנאטורים להדחת הנשיא שואף לאפס.

אולם מעל ומעבר לסוגיית ההיתכנות להדחת נשיא אמריקאי נבחר, עם כל הביקורת אשר מושמעת נגדו, עולה שאלה מעניינת הרבה יותר וכנראה גם חשובה יותר: איך זה קורה שארה"ב מעניקה סיוע צבאי בסך מאות מיליוני דולרים למדינה כמו אוקראינה, ש"עד אתמול" הייתה חלק אינטגראלי מרוסיה הסובייטית? מה קרה? האם האמריקאים "השתגעו" או שהם החליטו לשגע את הרוסים? זאת סוגיה חשובה יותר שיש לדון בה. היא תיוותר גם בעתיד.

טראמפ, כנראה, לא יודח. בהחלט ייתכן שהוא ייבחר לכהונה שנייה. אבל גם אם יודח, התמורה האסטרטגית החשובה במאזן הכוחות הבין-לאומי היא השינוי באוריינטציה של אוקראינה. זו לא נעיצת אצבע בעינו של פוטין אלא הטחת אגרוף בפניו.

כמו כן אל לנו לשכוח את סוגיית מעמדה של ישראל מול ארה"ב, אם טראמפ, הידיד הגדול של ישראל, יודח מהנשיאות. במקומו יבוא סגנו, מייק פנס, אוונגליסט מושבע, שגם הוא נחשב לידיד גדול של המדינה היהודית. לא אלמן ישראל.