הפוליטיקה מתחממת סביב הגז הרוסי

ב-10 בספטמבר פסק בית המשפט האירופי בלוקסמבורג בסוגיית מעבר הגז הרוסי לאירופה, ופסיקתו הכעיסה את הקרמלין. התוצאה המיידית היא צמצום חריף של פעילות צינור הגז "אוֹפָּל", המחבר בין גרמניה לבין הצינור הרוסי "הזרם הצפוני". צינור אופל הוא המשך של הזרם הצפוני בשטחה של גרמניה. בית המשפט הורה על צמצום ההובלה והקטנתה עד כדי 35% מיכולת ההובלה של הצינור. אופל עלול לספוג הפסדים ניכרים, וכמחצית מערך המניות שלו שייכת ל"גזפרום" הרוסית. הכרעת בית המשפט פתרה את דילמת ניגוד האינטרסים ששררה בין החקיקה הקודמת של הנציבות האירופית – אשר אפשרה לאופל לפעול, לבין החקיקה של אוקראינה – אשר אופל הסב לה הפסדים עקב הצמצום במעבר הגז הרוסי דרכה לאירופה.

אוקראינה היא המרוויחה העיקרית מהכרעת בית המשפט האירופי. מדינה נוספת שמרוויחה מההחלטה היא פולין, אשר לחצה על בית המשפט בלוקסמבורג לצמצם את פעילות אופל עקב הסיכונים האנרגטיים הכרוכים בה. פולין ספגה אף היא הפסדים ניכרים עקב צמצום המעבר דרך אוקראינה; יתר על כן, הפולנים חוששים מהברית האנרגטית החדשה המתהווה לנגד עינינו בין רוסיה לגרמניה. הטענה הפולנית הייתה כי בשנת 2016, הנציבות האירופית התעלמה מהאינטרסים הביטחוניים והאנרגטיים של פולין, ופגעה בעקרון האחווה האנרגטית האירופי כאשר אפשרה הן לרוסיה והן לגרמניה לרכז בידיהן עוצמה אנרגטית אדירה באופן חסר תקדים. מובן שהכרעת בית המשפט האירופי משפרת את קלפיה של אוקראינה במיקוח עם הרוסים. עתה האירופים חוזרים ובוחנים את רוסיה: הם מחזירים את רוסיה לידי הפרלמנט האירופי מצד אחד, אך דורשים ממנה להתנהג על פי קוד התנהלות אירופי – ואת זאת רוסיה איננה מוכנה לקבל. רוסיה עלולה לאבד רווחים עצומים בעקבות צמצום התפוקה בצינורות אופל, לכן תגובותיה החריפות כלל אינן מפתיעות.

בית המשפט הכריע לטובת חברת הגז הפולנית, שטענה כי נפגעה מהאישור לספק גז לאירופה דרך צינור אופל הגרמני. בפולין בטוחים כי הכרעת בית המשפט תצמצם את המונופול האנרגטי הרוסי-גרמני באירופה. כיום נראה שרוסיה לא תצליח להוביל את הגז לאירופה במסלול עוקף אוקראינה, ואוקראינה עשויה לנצל את חלון ההזדמנויות החדש ולדרוש מהרוסים דמי מעבר גבוהים יותר. אוקראינה מעוניינת בהסכם ארוך טווח עם גזפרום הרוסית, ואילו רוסיה מעוניינת לחדש את ההסכם בעודה אך לעדכן את התעריפים בהתאם מדי שנה. מבחינתה של אוקראינה נפתח עתה חלון הזדמנויות, מכיוון שבלי הצינור האוקראיני אין כל דרך להגיע לאירופה. האוקראינים מבינים כי רוסיה נמצאת במבוי סתום ותהיה מוכנה לשלם דמי מעבר גבוהים, ואף תהיה לגיטימציה לדרוש חתימה על הסכם ארוך-טווח. אופל, מצידה, טוענת כי לרוסיה יש די דרכים להעברת הגז לאירופה דרך אוקראינה, פולין וסלובקיה.

בעקבות השתלטות הרוסים על נתחים ניכרים של שוק הגז באירופה בעשורים האחרונים נשמעת אי שביעות רצון מכיוון וושינגטון. בקרמלין מבינים כי הסנקציות הכלכליות והמדיניות שארה"ב מטילה בניסיון לצמצם את עוצמת גזפרום הרוסית עומדות להימשך, ולכן הם מנסים להגדיל את נפח הגז המיוצא לסין. בספטמבר נפגשה המשלחת הרוסית, בראשות מנכ"ל חברת גזפרום, עם בכיר בממשל הסיני על מנת לקבוע תכנית עתידית לשיתופי פעולה באספקת הגז הרוסי לסין. המנכ"ל דיווח כי כבר באוגוסט חובר הצינור "עוצמת הסיביר" לשדה הגז צ'אידינסקוי, וקו נוסף ששמו "המסלול המזרחי" יתחיל להיבנות מיד. הסינים מקווים כי יבוא הגז מרוסיה יתרום ליציבות הפוליטית במדינה וכי יוכלו לזנוח את הפחם ולעבור לגז, שהינו מקור אנרגיה ידידותי יותר לסביבה.

פוטין האשים לא פעם את ארה"ב במשחק לא הוגן. הוא טען כי ארה"ב מכריחה מדינות במערב אירופה, ועתה גם את מדינות מזרח אירופה, לקנות גז מהחברות האמריקניות. עוד האשים פוטין את ארה"ב בכך שהיא פוגעת בעקרונות השוק החופשי על מנת לקדם אינטרסים מסחריים מובהקים של חברות אמריקניות באירופה. כעת מכינים בוושינגטון חבילת סנקציות נוספת בגין התערבותה של רוסיה בענייניה של ונצואלה. רוסיה שלחה כוחות צבא פרטיים על מנת לשמור על הנשיא מדורו במהלך ניסיון ההפיכה שנערך מוקדם יותר השנה. הסנקציות מכוונות כנגד אנשי עסקים רוסיים, בתקווה שילחצו על הקרמלין לצמצם מעורבות חתרנית באמריקה הלטינית ובמדינות אחרות.

סוכנות רויטרס ציינה כי החלטת בית המשפט לזכות את פולין היא הכרעה פוליטית. כמו כן הובהר כי לפני 2016 רוסיה הייתה יכולה להשתמש בכמחצית מהנפח של אופל; אחרי 2016, האיחוד האירופי הגדיל את המכסה עד לסדר גודל של כמעט 90%. ברויטרס אף ציטטו את דברי שר האנרגיה הפולני קריסטוף צ'ורזווסקי, שאישר כי בית המשפט בלוקסמבורג יישר קו עם הפולנים. ברשת המדיה "אירואקטיב" נמסר כי למועצה האירופית אין כל כוונה לערער על החלטת בית המשפט. מארוס סבקוביץ', בכיר ברשות האנרגיה האירופית, מסר כי אין בכוונת הרשות לערער על ההחלטה. אירואקטיב הוסיפו כי היחסים בין המועצה האירופית לבין הפרויקטים הרוסיים מסובכים למדי, מכיוון שקיימות חברות רב-לאומיות שעובדות עם מדינות שתומכות בפרויקטים האלה לצד מדינות שמסרבות לתמוך בהם. כלומר מדובר בפעילות מורכבת בעלת דינמיקה מתפתחת, התלויה בתנאי הסף.

בקרמלין זועמים. בסוף השנה עומד להסתיים החוזה למעבר הגז בין רוסיה לאוקראינה. הרוסים מאשימים את החברה האוקראינית "נאפטו-גז" כי דרשה מלכתחילה דרישות מופרזות מהרוסים, ולכן לא הושגה פשרה כלשהי. לדידם של הרוסים, הטקטיקה שנקטה נאפטו-גז האוקראינית נבחרה בכוונת זדון במגמה להפיל את המו"מ. הרוסים מעוניינים שההסכם עם אוקראינה יהיה קצר טווח, כדי שבראשית 2020 רוסיה תוכל להשלים את "הזרם הטורקי" ואת "הזרם הצפוני II". לאחר השלמת הפרויקטים האלה רוסיה מתכננת לעקוף את אוקראינה ולספק גז לאירופה בלעדיה. אוקראינה, מטבע הדברים, אינה מעוניינת להיות עדיפות שנייה עבור הרוסים ורוצה להמשיך לגזור קופון ממעבר הגז בשטחה. זו הסיבה לכך שאוקראינה ופולין פעלו בשיתוף פעולה כנגד רוסיה בבית המשפט האירופי בלוקסמבורג, וניסו לעכב את הפרויקטים הרוסיים. פולין אף לוחצת על המדינות הבלטיות השכנות לפעול כנגד הפרויקטים הרוסיים. הקרע בין רוסיה לפולין הולך ומחריף. יש לזכור כי פוטין כלל לא הוזמן לאירועי 80 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה בפולין. פוטין, ככל הנראה, רואה בכך פגיעה אישית, מכיוון שהוא מקדש את הניצחון על הנאצים.

לאחרונה רוסיה משכתבת את ההיסטוריה באשר להסכם ריבנטרופ-מולוטוב מ-1939, שבו סיכמו מנהיגי גרמניה וברית המועצות כי יחלקו ביניהם את פולין. הסכם זה היה נושא לגינוי בתקופת ברית המועצות, ואילו עתה פוטין מצהיר במו פיו, לא פחות ולא יותר, כי סטאלין עשה דבר נכון כשחתם עליו. זאת בצד "העובדה ההיסטורית" הקובעת כי סטלין ניצח במלחמת העולם השנייה, ובדומה לכך פוטין מצייר לעצמו – כמו גם מול הקהילה הבין-לאומית – תרחיש שלפיו הוא מנצח במלחמת העולם השלישית, שאותה הוא מנהל כנגד המערב. ואם לסטאלין הייתה הצדקה לכבוש את אוקראינה במטרה המקדשת את כל האמצעים – דהיינו כדי למנוע מלחמה, אזי לפוטין יש הצדקה לכבוש את חצי האי קרים. המהפך ב-180 מעלות בנושא ריבנטרופ-מולוטוב אינו אלא פעולה אסטרטגית שמטרתה הצדקת מדיניות החוץ התוקפנית של הקרמלין. הפולנים צופים במקרון ובמרקל אשר מנסים להתקרב לפוטין ולהחזיר אותו למעגל הנשגב של "שבעת הגדולים" (G-7), ומבינים שיש להם סיבה לחשוש. לכן הם משתמשים בצינור הגז כנשק נגד הרוסים.