מאפייניו של הפליט במאה ה-21

מגפת הפליטים (2)
תמונה של אלטמן
ד"ר דוד אלטמן ז"ל

בחלקו הראשון של המאמר הצגתי את אחת הבעיות המרכזיות ביותר של העולם כיום: מגפת הפליטים. הסברתי שלפליטות שנוצרת עקב רעב, רדיפות ומלחמות מתווספת פליטות דתית אידיאולוגית שמבקשת להתערב בפוליטיקה העולמית כחלק משינוי הסדר העולמי.

אבקש תחילה להשוות בקצרה בין הפליטים היהודים מארצות ערב לבין הפליטים הפלסטינים. אחד המוקדים הגדולים בעולם הפליטות נוצר במלחמת 1948, כאשר ארצות ערב השתמשו בנשק הפליטות כנגד הקמתה של מדינת ישראל. נשק זה פעל באמצעות שכנוע אזרחים ערבים בארץ ישראל לברוח מבתיהם על מנת לחזור למדינת ישראל ככובשים וליהנות מפירות הכיבוש וחיסול היהודים שחזרו למולדתם. צבא קאוקג'י שבא מהצפון עודד, כמו דאעש, את המתנדבים לחיסולם של היהודים, והפליטים הועברו למחנות במקומות שונים שבהם אין להם סיכוי להתאזרח ולקבל מעמד של תושב.

במשך 70 שנה הפליטים הללו הם מעין חומר נפץ אנושי במזרח התיכון, שכן לא נשללה מהם רק הזכות לחזור לבתים שמהם נמלטו מרצונם, אלא גם לא אפשרו להם להתאזרח בשום מקום אחר במזרח התיכון. מעמדם כפליטים הונצח על ידי האומות המאוחדות, והן אף הפכו את נושא הפליטות לחלק ממלחמת ההסתה נגד מדינת ישראל. את המחיר משלמים הפליטים שנוצרו באופן מלאכותי, למעשה אין להם אפשרות להיקלט בשום מקום וזאת על מנת להנציח את המאבק שאין רצון אמיתי לסיימו.

לעומתם, הפליטים היהודים שנכפה עליהם לברוח מארצות ערב בתקופת הפרהוד בעיראק, או יהודים שנמלטו בעור שיניהם ממצרים או מסוריה, הגיעו למקום שבו רצו לפתור את מצוקתם, ופליטותם נשתכחה כעבור דור אחד, תוך 25 שנה. למען האמת, דווקא המזרח התיכון מקפיד לשמר את מיליוני פליטיו במעמד של פליטים בעוד הוא מצפה מארצות אירופה ומארה"ב לקבל אותם כתושבים שווי זכויות.

משבר הפליטים מהווה איום על הסדר האנושי, על החברה האנושית, ויוצר סכסוכים פנימיים בין קהילות, בין דתות, בין אמונות. אין ניסיון אמיתי ללמוד את הבעיה ולכן אין גם דרך אמיתית לפתור אותה. כל יום שעובר מגדיל את הסיכון, מרחיב את ההפרדה ומרחיק את הסיכוי לפתור את מצוקת האומללים מצד אחד ואת האיום על המארחים-בעל-כורחם בארצות העולם החופשי מצד שני.

ההגדרות של פליט כבר אינן נכונות זה שנים רבות, אבל כל עוד לא תובן ותוכר המציאות על ידי מקבלי ההחלטות, לא תיפתר בעיית הפליטות המאיימת על העולם כולו ומשביתה את היכולת לקדם את כולנו לעולם טוב יותר, מאוחד יותר וחופשי.

בעבר חיפש הפליט הפוטנציאלי מקום מפלט מרדיפה, מרעב, מאיום על איכות חייו, ולאחר מכן סימן יעד סופי שאליו יגיע לאחר חניות ביניים קצרות או ארוכות. המאה ה-20 התאפיינה בהגירה המונית לאירופה ולמה שקרוי "העולם הישן".

כיום, במאה ה-21, ישנה מגמת הגירה דווקא לארה"ב. זהו שלב נוסף במלחמת הפליטות – שאיפה לשנות את ארה"ב מבפנים, ליצור קבוצות מיעוטים חדשות ואג'נדה חדשה בלב המעצמה העולמית הראשונה, ולקעקע את הכוחות המסורתיים בה.

תנועת ההגירה לארה"ב פועלת כתנועת מלקחיים: מן הצד האחד קבוצות מיעוטים מאורגנות שואפות לפרוץ את חומות הגבול של ארה"ב, להיטמע בה ולהופכה לדבר חדש תוך כדי שינוי מגמותיה ותפיסותיה בהתאמה למשקל החברתי החדש שיהיה להן; ומן הצד השני, קיימים בארה"ב כוחות פוליטיים המעוניינים בהרס אופייה הקפיטליסטי של ארה"ב, שמתנגדת לסוציאליזם ולתפיסות העולם הליברליות של הרוב הדומם בארה"ב. כוחות אלה מבקשים לזעזע את הרוב הקיים על ידי הגירה בלתי מרוסנת.

בניגוד לעבר, לחלק מהפליטים כיום יש משנה סדורה של יצירת בסיס חברתי חדש המבוסס על קבוצות פליטים. יש בכך כרסום בחברה האמריקאית ואף שיסוי קבוצות אלה באלה. נוצרת תחושה שבתוך החברה האמריקאית צומח גיס חמישי אידיאולוגי. משום שלארה"ב מגיעים פליטים מארצות הסובלות מרעב, משלטון בלתי יציב ומאלימות חברתית גואה, יוצרת שכבת הפליטים הפוטנציאלית תדמית של פליטות נרדפת, ולמעשה מעלימה את האג'נדה הפוליטית המתלווה לה, אשר מגמתה לא רק מציאת מפלט ופתרון לבעיה הכלכלית, אלא רצון לחבור לכוחות הנמצאים בארה"ב המעוניינים בשינוי מהותי בתפיסת העולם הפוליטית של החברה האמריקאית.

בהתבוננות מהצד אנו יכולים לראות סימנים הולכים ומתגברים לרעידת אדמה חברתית, המתאפיינת בזעזועים במוסדות להשכלה גבוהה ובתפיסת החיים של מדינת רווחה, ואלה יאפשרו התעוררות של קבוצות אינטרסים שעלולות לפגוע בלכידות החברתית. המאה ה-21 עדיין מלקקת את פצעיה כתוצאה ממתקפת הפליטות שהתרחשה במאה ה-20 ברחבי אירופה.

יש המגדירים תקופה זו כתקופת הגולם שבה הזחל מאבד את האפיון של מרכיביו והוא הופך למשהו שונה, לאחר צאתו מתקופת הגולם שאליה נקלע, ואיש אינו יודע מהו, אמור לצאת הפרפר. העולם עובר טלטלה ובשל הפחד מעדיפות מדינות רבות לעצום את עיניהן בתקווה שהתקופה הקשה תעבור.

ניתן לחוש כי הפוליטיקה העולמית עדיין מושפעת מהתפיסה הצ'מברלינית – מזעור הסכנה והתעלמות מהצפוי. אך בל נשכח כי עצימת עיניים זו הייתה הסיבה העיקרית לפרוץ מלחמת העולם השנייה.

אם לא תחול בהקדם התעוררות עולמית אשר תבחן לעומק את ההתרחשויות בעולם הכוללות הקצנה דתית, אנטישמיות, שנאה עצמית ושנאת זרים, אם לא יחודדו הקודים השגויים ששימרו ערכים אמונות ותפיסות, אנו צפויים לעמוד בפני עולם שונה לחלוטין מזה שהכרנו. חובה על כל אחד ואחת מאיתנו להיות מודעים לכך כי המאבק העכשווי על אופייה ומאפייניה של החברה הם החובה הקיומית של המדינות המפותחות הנאבקות על עתידן ומעמדן.

אנו יכולים לראות כי קיימת מגמה עולמית להסית קבוצות מיעוט ולסכסך מיעוטים אלה באלה, לעמת אידיאולוגיות, ליצור מוקדים מסתגרים, לכפות התנגדות על חברות שונות ולזעזע את הקיים. מלחמת הכול בכול שסופה אנרכיה היא המקבילה למחלת האיידס שהרסה את המערכת האימונולוגית של הגוף החולה תוך אי מתן אפשרות לגוף להגן על עצמו. והמקבילה הזאת מכרסמת בחברה האנושית מבלי שנמצאה לה תרופת פלא.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. המנהיגים מנחים את העם לשיוויון וקבלת האחר ומובילים קליטה שיוויונים של פליטים.

  2. ומדינות צריכות פחות לדאוג לפליטים ויותר לבני ארצם ועמם

  3. מציע להשתמש במונח מהגרים במקום פליטים, כאשר את ההגירה ניתן לחלק לקטגוריות שצינת:
    1, הגירה כתוצאה ממלחמה פנימית או חיצונית או אסון טבע בהם אזרחים נעשים פליטים למען השרדותם ונמלטים למדינות אחרות בטוחות יותר
    2.הגירה כלכלית של מבקשי עבודה לשיפור רמת חייהם
    3. פליטות אידיאולוגית פוליטית, בעקבות רדיפה פרסונלית של צמתנגדי משטר, הנאלצים לחפש מקלט מדיני

    וכך הלאה.שכן לא כול מהגר הוא פליט נרדף, כפי שנוטים ארגוני הזכויות למינהם לפרסם.

    1. אני מוסיף עוד קטגוריה של הגירה, זו היזומה עי מדינה אחת כדי ליצור מסה של אזרחיה במדינה אחרת כאקט של כיבוש תרבותי אם אפשרות להשתלטות מדינית וכלכלית עד לסיפוח גם כן.
      למשל העברת רוסים לאוקרינה, אזרחים טורקיים ליוון, העברת הינדים לקשמיר ועוד

  4. לא נראה מעשי שיש המעודדים הגירה לא מרוסנת לארה"ב בכדי להרוס את אופיה הקפיטליסטי. דוקא כח עבודה של מהגרים מתאים לצרכי הקפיטליזם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך