הכלים הסובייטיים שפעלו בשירות הטרור הערבי

הפלסטינים ובריה"מ – קואופרציית טרור שחלפו ימיה (2)
תמונה של דגני
ד"ר יצחק דגני

באפריל 2019 צפינו בהשתאות יוצאת מגדר הרגיל בשידור טלוויזיוני של טקס מכובד ביותר שנערך בקרמלין. ראש ממשלת ישראל קפץ לביקור של כמה שעות ברוסיה למפגש עם הנשיא. במהלך הביקור העבירו הרוסים לידי הישראלים ארון קבורה עטוף בדגל ישראל, שהכיל בתוכו פריטים אחדים שנמצאו עם גילוי שרידי גופתו של החייל הישראלי זכריה באומל, שנפל בקרב במלחמת שלום הגליל לפני כשלושים ושבע שנים.

הרוסים מעורבים כיום בסיוע למשטר הסורי להשתקם, על כן הם יכולים לגשת למקומות רבים בסוריה. לבקשת ישראל, אשר לא שוקטת על שמריה במאמץ לאתר את גופות חללי צה"ל שנפלו במלחמה ולא הובאו לקבר ישראל, הם איתרו את מקום קבורתו של השריונאי זכריה באומל ומסרו את שרידי גופתו לישראלים.

הטקס, שנערך בנוכחות ראש ממשלת ישראל ונשיא רוסיה, כמו גם בהשתתפות שר ההגנה ומפקדי הצבא הרוסי, נערך על פי כללי הפרוטוקול הצבאי הגבוה ביותר. חיילים רוסים לבושים במדי ייצוג מצוחצחים, בצעידה ממושטרת, בהקפדה על כל סממני הטקס הצבאי, העבירו את ארון הקבורה לידי נציגי צה"ל, ואלה העלוהו למטוס שהחזיר את ראש הממשלה לישראל.

כל מי שצפה בשידור הטלוויזיה של טקס זה בזמן אמת ומתמצא אפילו מעט בחשיבות ובסמליות שמתייחסים בצבא הרוסי לטקסים מסוג זה, היה יכול להתרשם מהכבוד שרוחשים בצבא הרוסי לצבא הישראלי וכנראה גם למדינת ישראל בכלל. ללא ספק הנשיא הרוסי היה מעורב בהחלטה לקיים טקס ברמה זו. הדבר נעשה קבל עם ועולם וצולם ושודר גם בטלוויזיה, וזוהי הוכחה ניצחת שהרוסים התהפכו לחלוטין ביחסם לישראל. כיום הם אינם חוששים להצטייר בעיני הקליינטים הערבים שלהם כמשתפי פעולה עם ישראל, הגם שמדי פעם עלולים לצוץ ניגודי אינטרסים בין הרוסים לישראלים. במקרים אלו הדברים באים על תיקונם בשיחות יום-יומיות בין שני הצדדים בקו טלפון ישיר המחבר את המפקדה הרוסית בסוריה ובמוסקבה עם המטכ"ל בתל אביב.

סקירה קצרה ביותר על יחסי ישראל-רוסיה ועל היחסים בין הפלסטינים לסובייטים נתתי במאמר הקודם בסדרה זו, וכעת ארחיב את היריעה. על מנת להבין את עומק התפנית ביחסי רוסיה-ישראל עם תחילת המאה העשרים ואחת, ולפני כן להבין מתי ומדוע החל המזרח התיכון לתפוס מקום הולך ומתעצם במדיניות החוץ הסובייטית, יש לסובב את מחוגי השעון 100 שנים אחורנית. לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה התחוללה ברוסיה הצארית הפיכה קומוניסטית. הסיפור ההיסטורי של עלילות המהפכה אינו חשוב בהקשר זה. הנותנת היא שהמהפכה הצליחה. הסובייטים סילקו בכוח ובאכזריות רבים את שרידי המשטר הישן. הם הקימו ממשל סוציאליסטי חדש, ייסדו את הצבא האדום והחלו לנהל את רוסיה בהתאם להשקפת עולם שנקראה "מרקסיזם לניניזם".

אחד מעקרונות המהפכה היה השאיפה, שגובתה באידיאולוגיה מתאימה, לייצא את המהפכה הקומוניסטית ליתר חלקי העולם. יכול להיות שמנהיגי המדינה הקומוניסטית החדשה האמינו באמת ובתמים שהמשטר שהם ייסדו ברוסיה הוא המשטר האידיאלי עלי אדמות. על כן הם הקימו גוף פוליטי, שבעצם היה שלוחה של המפלגה הקומוניסטית שלהם, שנקרא "קומינטרן" (שילוב של המילים קומוניזם ואינטרנציונאל). תפקידו של ארגון זה היה ליצור קשר עם מפלגות קומוניסטיות בארצות אחרות, לסייע להן בארגון ובמימון, ואף ליצור ארגונים פרו-סובייטיים בארצות שבהן לא התקיימו בעת ההיא ארגונים מסוג זה.

במהלך מלחמת העולם השנייה באו בעלות הברית המערביות בטענות נגד פעילות הקומינטרן בארצותיהם. על כן סטאלין, שהיה מעוניין בשיתוף פעולה עם המערב על מנת להביס את גרמניה הנאצית, הורה לפרק את הקומינטרן. כאשר הסתיימה המלחמה התעורר העימות בין רוסיה הסובייטית לבין המערב, ועד מהרה פרצה המלחמה הקרה. הסובייטים ייסדו ארגון חדש ושמו "קומינפורם", והטילו עליו למעשה את אותן המשימות שהיו מוטלות על הקומינטרן בין שתי מלחמות העולם. במקביל למלחמה הקרה, שהפכה מהר למדי לעימות כלל-עולמי בין מזרח למערב, גדלה חשיבותו של הקומינפורם, אשר שלח את זרועותיו הארוכות לכל חלקי העולם.

מנהלי הקומינפורם, למעשי חברי הנהגה בכירים של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות, לא בחלו באמצעים על מנת להשיג את מטרותיהם. הם פעלו בהיקפים רחבים מאוד, רובם במחשכים ומתחת לרשתות הדיפלומטיה הרשמית, בארצות רבות. הם עודדו טרור על מנת ליצור הפיכות אנטי-ממסדיות במדינות המערב. הם ייסדו תנועות שחלקן פעל במישורים לגיטימיים בפוליטיקה העולמית וחלקן האחר פעל במחשכים על מנת לערער את הממסדים הפוליטיים במערב. כזו הייתה חדירתם גם למזרח התיכון.

הסובייטים שלחו את ידיהם אל תוך הממסד הפוליטי הישראלי, כמו גם אל הממסדים הפוליטיים בארצות השכנות לישראל. הם הגיעו גם אל הפזורה הפלסטינית, אשר שאפה להביס את מדינת ישראל הצעירה וכאילו לשוב אל ימי המנדט הבריטי, דהיינו להקים את מדינת פלסטין במקום מדינת ישראל. הסובייטים התגייסו במלוא עוצמתם למען משימה זו. במסגרת זו הם ייסדו כמה ארגוני טרור פלסטיניים, תמכו בהם, אימנו אותם וסיפקו להם נשק ותמיכה פוליטית.

במשך עשרות שנים ארגונים אלה תקפו, גרמו הרס והרגו אלפי ישראלים ואף יהודים שלא היו ישראלים בארצות אחרות. אלפי ישראלים נפצעו בפעולות הטרור האלו. מדינת ישראל נאלצה להוציא סכומי עתק על הגנה נגד טרור זה, שלא לדבר על נזק פסיכולוגי ומוראלי ליישוב היהודי בישראל, שהיה עליו לעמוד – והוא אכן עמד, בגבורה ובהצלחה – נגד ברית סובייטית-פלסטינית בלתי קדושה זו.

הארגון הבולט ביותר בין ארגוני הטרור הפלסטינים, שהיו למעשה שלוחים של מנגנוני החושך הסובייטיים, היה אש"ף: הארגון לשחרור פלסטין. מנהיגו הבולט ביותר היה יאסר ערפאת. אולם ערפאת לא היה המנהיג הראשון של הארגון. קדם לו תעמולן אובססיבי בשם אחמד שוקיירי, שנתמך גם על ידי הליגה הערבית וגם על ידי הסובייטים. במקביל לייסוד ארגוני הטרור הפלסטינים יזמה הליגה הערבית, יחד עם הסובייטים וגרוריהם, חרם כלכלי נגד ישראל הצעירה. מופע ה-BDS המוכר לנו כיום אינו אלא משחק ילדים לעומת החרם שנוהל בזמנו נגד ישראל על ידי הערבים, בסיוע הסובייטים, בשלושת העשורים הראשונים לקיומה של המדינה.

המשך יבוא בפרק הבא בסדרה זו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

6 תגובות

  1. וישראל מתייצבת בבירור עם ארה"ב איזה ברירה אנחנו השארנו לקומוניסטים? אל מי אנחנו יכולים לבוא בטענות?

    1. ראשית – תודה על תשומת לבך ותגובתך. אולם לא ברורה לי הערתך על איזו ברירה השארנו לקומוניסטים. כמו כן מה עניין ה- לבוא בטענות?
      הדברים ברורים. הקומוניסטים הסובייטיים טעו בגדול. בכל התחומים. ישראל נהגה נכון. התוצאות מדברות בעד עצמן. הסובייטים נעלמו מעל במת ההיסטוריה. ישראל לא רק שרדה אלא גם התעצמה וכיום הברית בינה לבין ארה"ב איתנה מתמיד.
      מה עוד תבקשי מאתנו מכורה?

  2. כל אחת תומכת בכל מיני גופים ומחתרות שלוחמות באויבים שנתמכים על ידי הצד השני

    1. לא. ארה"ב ורוסיה לא באותה שיטה. לא יודע שארה"ב אימנה עשרות אלפי טרוריסטים. יודע שארה"ב הביסה את גרמניה ויפן הדיקטטוריות. יודע שארה" ניצחה במלחמה הקרה נגד ממלכת הרשע הסובייטית. יודע שארה"ב מסייעת לישראל. ואלו הם רק חלק קטן מהדברים.

  3. ונגד הערבים בכלל. הצביעה בעד הקמת המדינה היהודית. סיפקה נשק ליהודים שבאמצעותו נלחמו בצבאות ערב וניצחו את הפלסטינים. מדינת ישראל ונימוקיה עמה עברה למחנה של ארה"ב וזה בזמן המלחמה הקרה. איזה ברירה היתה לברית המועצות?

    1. מה הסובייטים חיפשו כאן? מה זאת אומרת איזו ברירה הייתה להם?
      הם רצו להקים כאן אימפריה קומוניסטית במקום האימפריה הבריטית. רק זה היה חסר לנו. הם היו מכניסים לכאן משטר מושחת ומפגר כמו שהם הכניסו לארצות שהם כבשו.
      נכון ב- 48 הם הצביעו בעד הקמת המדינה. הם רצו למצוא חן בעיני ממשלת ישראל שנשלטה אז בידי מפלגת פועלים. הם באמצעות הצ'כים מכרו לישראל נשק מעודפי מלחמת העולם השנייה. אגב – בכסף מלא שבא מאמריקה.
      נכון עשה בן גוריון כשפנה מערבה. הוא הבין כבר אז עם מי רצוי להתחבר. כל מי שהלך עם הסובייטים הפסיד. אפילו סאדאת הבין את זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של מנשה

זו שעתנו הגדולה

על חשיבות החוסן הלאומי והחברתי של הפרט והחברה כולה

תמונה על גדעון

האם יחזרו?

האם אכן עושים את המירב לשחרור החטופים?

דילוג לתוכן