השעיר לעזאזל של המהפכה האסלאמית

איראן וישראל – שורש האיבה (1)
הדגל האיראני
commons.wikimedia.org

בימים אלו אנו מציינים 40 שנה למהפכה האסלמית באיראן, 40 שנה שאיראן נוקטת גישה אנטי-ישראלית חריפה, יותר מכל מדינה אחרת וגם כלפי כל מדינה אחרת באזור. הקריאות של איראן להשמדת ישראל סותרות את הדין הבין-לאומי ואינן מקובלות בעולם הדיפלומטי. בסדרת מאמרים זו אנסה להסביר מה הטעמים לעוינות היתרה, בפרט לאור העובדה שישראל ואיראן אינן חולקות גבול משותף ומאז ועד היום לא היה בין איראן לישראל עימות מבצעי על שטחים.

טרם המהפכה של 1979 שררה אווירה טובה בין ישראל לאיראן והן קיימו קשרים הדוקים וטובים, בהתאם להנחייתו של דוד בן-גוריון, אשר ביקש לפתח ברית עם מדינות המעגל השני. האינטרסים היו דו-צדדיים – גם למלך השאה, מוחמד רזא השאה, היה אינטרס מובהק להתקרב למערב, והחשש הגדול דאז היה התפשטות ההשפעה המצרית בראשות גאמל עבד אל-נאצר.

כיום נראה כי המאפיין העיקרי של העוינות האיראנית כלפי ישראל הוא תפיסת האיראנים את מעמד האסלאם בעידן המודרני והמאבק נגד תרבות מערבית אימפריאליסטית. לפיכך אפשר להיטיב להבין את ההתעקשות חסרת הפרופורציות נגד ארצות הברית והאיחוד האירופי ואת הרצון העז להמשיך וללכת בדרך זו חרף הנזקים שהיא גורמת לעם.

במסגרת מאמרים אלו אצביע על דפוס פעולה: משטרי המהפכנים זקוקים נואשות לאויב חיצוני כדי לשרוד, כי כך הם משמרים את הלהט של המהפכה, שלא תכבה לעולם. ישראל וארה"ב יחד ובנפרד משרתות היטב את המטרה. במישור הסמלי ישראל ידועה בכינויה "השטן הקטן" וארה"ב היא "השטן הגדול". הקשר שקושרים האיראנים בין ישראל וארה"ב אינו מקרי.

מנהיגיה של איראן אוחזים חזק ברעיון המהפכה, והם מוכנים לשלם מחיר כלכלי עצום על עוינותה כלפי ישראל וארה"ב. גם ההסכם שנחתם בין איראן לארה"ב (ממשל אובמה) לא היה משוש ליבם של משמרות המהפכה. אפשר לומר בזהירות כי הודעתו של הנשיא טראמפ על ביטול ההסכם וההחרפות של הסנקציות רק מקנים למתנגדים משנה כוח.

במרוצת השנים דבק המשטר האיראני ברעיון האידאולוגי האנטי-ישראלי, גם כאשר ב-1989 מת האייתולה ח'ומייני, אביה ומייסדה של המהפכה האסלאמית. ממשיך דרכו הינו מחמד ח'אתמי, שנבחר לנשיאות ב-1997. אנו רואים ציר עיקש שהם אינם מרפים ממנו, אף על פי שבנושאים מסוימים התנהגותם בזירה הבין-לאומית מסיבה להם נזקים. אך בכל זאת הם הבינו שלעיתים עליהם להתגמש. דוגמה לכך ניתן לראות בביטול פסק הלכה ב-1989 על הוצאה להורג של הסופר סלמאן רושדי. הביטול הניב קשרים מחודשים עם מדינות באירופה, שלפני כן צוננו בעקבות ההיתר ההלכתי להורגו. לעומת זאת, בהקשר הישראלי לא ניכר שינוי דומה, אלא המשך סיוע לגורמים כמו חזבאללה וחמאס וביסוס עמדות שיגור בסוריה.

כפי שכתבתי לעיל, ישראל (השטן הקטן) ממשיכה לסמל את כל מה שמשמר את להט המהפכה, האיבה לאימפריאליזם ולקפיטליזם המערבי. העוינות למדינה היהודית ולרעיון התקומה ותחושת השנאה שחש משטר האייתוללות כלפי מלכות השאה החמירו את האיבה, וישראל נתפסה כמי שליבתה את המערביות וכרסמה באסלאם. דווקא בנושא השנאה לישראל ופגיעה בה ישנה אחדות דעים, בניגוד לנושאים אחרים, שבהם קיימים ויכוחים ודעות שונות.

במאמר הבא אסביר ואפרט על שורש האיבה ועל הטעמים האידאולוגיים, שלעיתים קרובות אינם מובנים עד תום. לפי דעתי הבנה של שורש הבעיה תוכל לתרום לנו רבות.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

9 תגובות

  1. אם רק שני הצדדים מוכנים לשנות כיוון, ולדבר חיובית. אבל כרגע נראה ששני הצדדים ובמיוחד האיראנים לא מוכנים.

  2. עכשיו אני מתחיל להבין כמה דברים, שכנראה שכחו לספר לנו

  3. 40 שנה בהם יש שם אנשים אנטי יהודים וישראלים. הם כנראה שכחו כמה היהודים עזרו להם.
    הם רוצים להגדיר את עצמם כאנשים חכמים, אך בפועל הם קבוצה של אנשים מסוכנים.

  4. אז יחזרו היחסים בין איראן לישראל לניות קרובים וחיוביים מאוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן