פִתחו את השער

מהי הבעיה של ארה"ב – ההגירה או מדיניות ההגירה?
תמונה של קימל
פרופסור גיורא קימל

את הדיון בנושא ההגירה אפתח בהשוואה בין ארצות הברית ואירופה. עוד לפני הקמת האיחוד האירופי, הגבולות באירופה היו די פתוחים. אפילו היו כבר קבוצות של מדינות ללא ביקורת גבולות ביניהן, כמו נורווגיה-שוודיה-דנמרק-פינלנד ובלגיה-הולנד-לוקסמבורג. ובכלל, למעשה הגבולות היבשתיים היו פתוחים – בכל הפעמים שעברתי גבולות אלה במכונית או ברכבת לא נבדקתי. אף שהיו הבדלים ברמת החיים בין המדינות השונות, כמעט לא הייתה הגירה בתוך אירופה. לעומת זאת, תמיד הייתה תנועת תיירות ערה. צרפתים נסעו בקיץ לנורווגיה ובריטים לחופי הים התיכון. המחסום להגירה היה כפול – ראשית השפה ושנית הצורך לרישיון עבודה ושהייה ארוכת טווח לאזרח זר.

עם הקמת האיחוד האירופי בוטלה כמעט לחלוטין ביקורת הגבולות וגם אין יותר ביקורת מכס בין חברות האיחוד. גם אין צורך ברישיון עבודה ושהייה. ספרדי שגר במלגה יכול למצוא עבודה במדריד או בבודפשט. בעיית השפה עומדת בעינה, אבל בעיות של הבדלי שפות קיימות גם בתוך מדינות, למשל בלגיה, שווייץ, קנדה ואפילו ישראל. לאחר פתיחת הגבולות להגירה ללא כל מחסומים בתוך אירופה אפשר היה לצפות שתהיה הגירה מסיבית של מחפשי עבודה ממדינות עניות לעשירות, למשל מאיטליה לגרמניה. ואכן, איטלקים רבים נקלטו בגרמניה ככוח עבודה צעיר ואולי גם עצמאים שפתחו פיצריות ברחבי גרמניה. לא זכור לי שהפועלים האיטלקים יצרו אבטלה בגרמניה. להפך, הפועלים הגרמנים קודמו להיות מנהלי עבודה והייצור חגג.

לצד האיטלקים היו גם מהגרים טורקים – אלה היו צריכים לסדר לעצמם רישיונות מיוחדים לעבודה ולשהייה. במשך הזמן כל האיטלקים שהתמחו בגרמניה חזרו לאיטליה, ושם הם הפכו לעובדים מבוקשים. הטורקים נשארו בגרמניה. המצב הזה מאפיין את כל אירופה – בגבול פתוח יש תנועת תיירות ערה אך כמעט אין הגירה בלתי הפיכה. כל המהגרים הנשארים לתמיד הם אלה שצריכים לעבור מחסומי גבולות וזקוקים לרישיונות עבודה ושהייה. חלקם כלל לא הוזמנו לעבוד ומהווים נטל חברתי וכלכלי.

עכשיו לארצות הברית. אזרחי ארצות הברית וקנדה נהנים מגבול פתוח בין המדינות. רוב הקנדים דוברי אנגלית ולא כולם מתים על החורף הקנדי. בכל זאת לא שמעתי על בעיית הגירה מקנדה לארצות הברית. לעומת זאת, כל מקסיקני ואזרח של מדינה אחרת שמתקשה להיכנס לארצות הברית – אם הוא כבר נכנס הוא לא יוצא. עצם חסימת הכניסה לארצות הברית יוצרת הגירה לא מבוקרת, וזו יוצרת מוקדי עוני ופשיעה. המהגר – גם אם הוא חי בתנאים מחרידים, גם אם לפעמים הוא צריך להסתתר וגם אם הוא מועד לניצול ולסחיטה – לא חושב לעזוב, כי הוא כבר עבר את הגבול החסום והוא חושש שאם יחזור לארצו הוא לא יוכל להיכנס שוב לארצות הברית.

מה יקרה אם ארצות הברית תפתח את הגבול למקסיקנים כמו לקנדים? מי שימצא עבודה יעבור, אבל לחסרי עבודה זול יותר לחיות במקסיקו. ועובדים שיתמחו בארצות הברית יחזרו למקסיקו ויקדמו אותה. עם הזמן רמת החיים במקסיקו תעלה ומקסיקו תהיה כמו עוד קנדה, אבל בדרום. ואפילו אם תהיה הגירה ממקסיקו היא תהיה זמנית. יש לי קרובי משפחה שחיים במקסיקו. לכולם יש אזרחות כפולה – אמריקנית ומקסיקנית – ואין להם בעיה לארוז ולעבור לגור בארצות הברית. בכל זאת הם מעדיפים לגור במקסיקו. לארצות הברית הם מגיעים הרבה – אבל רק כדי לטייל.

אם האמריקנים חוששים שהמקסיקנים יתפסו להם מקומות עבודה, הם טועים. כעובדים לגיטימיים הם יהיו יקרים כמו אזרחי ארצות הברית, ויש להניח שהם ימלאו את הנישות שבהן באמת יש מחסור בכוח אדם. וכשהם יצברו הון יהיה כדאי להם לחזור למקסיקו. יתר על כן, פתיחת הגבול תיצור תנועת תיירות אדירה שתיצור עוד פרנסה לאזרחי ארצות הברית. יש שחוששים מחדירת פושעים. לכך יש לי שתי תשובות: ראשית, ממילא לפושעים אין בעיה לפרוץ את הגבול; שנית, פתיחת הגבול תחסל את תעשיית ההברחות שמזינה את ארגוני הפשע.

נראה שמדיניות ההגירה של ארצות הברית היא זו שיוצרת את בעיית ההגירה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. גיורא
    מה יקרה אם המודל הזה לא יעבוד? מהגרים מאמריקה הלטינית יבואו במיליוניהם, וישארו בה גם בעוני רב כי תמיד תהיה להם תקווה להצליח ב"ארץ כול האפשרויות?"

    ראה ישראלים שיורדים לארה"ב, בתקווה לאסוף את "הזהב המתגלגל ברחובות" וסופם שהם נהגי מוניות או סבלים, מוכנים לחיות בעוני- רק לא לחזור לישראל..

  2. אתה חוזר על מה שכתבתי. כאשר יש מחסום חד כיווני יש נטייה להגירה לא רציונלית. החיים בשוודיה הרבה יותר נוחים מאשר ביוון ובדרום איטליה. אבל מי היגרו בהמוניהם לשוודיה? לא היוונים והאיטלקים שעבורם בגבול פתוח אלא בני דודנו מהמזרח התיכון שאין להם זכות אוטומטית לגור ולעבוד בשוודיה.

    1. אסביר
      אתה יוצא כנראה מנקודת הנחה שמדובר במודל "הגירה פתוחה" אוניברסלי שמה שישים ועובד לכאורה טוב באירופה, יתאים גם ליבשת האמריקנית. ועל כך אני שם סימן שאלה, שכן פערי העוני ותרבות הממשל בדרום אמריקה הם ללא שיעור הרבה יותר גדולים מאשר בין יוון ושבדיה למשל, באופן שלא יאפשר השלכת המודל האירופאי על האמריקני. אם לאחר שארה"ב תבטל את מחסום הגבול בינה ובין דרום אמריקה- יקרה בדיוק אותו האסון של הגירה מאפריקה לאירופה.

      1. כשיש פערים גבוהים תרבות ורמת חיים אין הגירה כלל. אם המודל שלך היה נכון הבדואים מהפזורה בנגב היו מהגרים בהמוניהם להרצליה פיתוח. הלא אין גבול בין הנגב השחון והעני ובין מרכז הארץ הפורה והעשיר. ההגירה מאפריקה מתרחשת על ידי פריצת גבולות שבאופן פורמלי חסומים בפניהם. חוץ מזה התייחסתי רק למכסיקו. ולא לדרום אמריקה.

    1. הגבול עם ירדן די פתוח. יש קצת ירדנים שעובדים באילת. בחקלאות בערבה עובדים בעיקר תאילנדים. הגבול עם עזה היה שנים רבות די פתוח. חוץ מניהול בסטות של פירות וירקות בשוק של באר שבע על ידי סוחרים מעזה ויבוא של כלות לבדואים לא היה ניצול גורף של פתיחות הגבול. בשנת 1948 לא היו גבולות בין ארץ ישראל ושכנותיה ודווקא רוב הערבים ברחו מארץ ישראל. אולי אם יפתחו את הגבולות עם כל שכננו הערבים בישראל שטוענים שהם מושפלים על ידי חוק הלאום יעזבו את הארץ לארצות בהן אין כאלה עוולות?

  3. השאלה היא מה הפרמטרים שמשפיעים
    לא נראה לי שזה מתאים לכל סיטואציה בכל מקום יש הרבה משתנים שמשפיעים

  4. אם נבדוק את תופעת הירידה מהארץ ניתן לחלק את היורדים לשתי אוכלוסיות. אחת שלא הייתה לה אזרחות בארץ לשם בוצעה ההגירה והשנייה בעלי אזרחות כפולה שעברו לגור בארץ הלא ישראלית. אוכלוסיה זו מורכבת כמובן מכל העולים שלא איבדו את אזרחותם אבל מקרים אחרים כגון מי שנולד בארה"ב להורים ישראלים שהיו שם בשבתון או ברלוקיישן. וכן כל הצאצאים של עולים מארה"ב. בני האוכלוסייה הראשונה צריכים ממש להתאמץ כדי להתאזרח בניכר. לעומת זאת בני האוכלוסייה השנייה צריכים רק לקנות כרטיס נסיעה לכיוון אחד אם הם רוצים לרדת מהארץ. הייתי כמה פעמים בשבתון בארה"ב ופגשתי הרבה ישראלים יורדים. רובם ככולם היו מהאוכלוסייה הראשונה. לעומת זאת אני מכיר הרבה פרופסורים שנולדו להם צאצאים בארה"ב ויש להם אזרחות אמריקאית וכן צאצאים של הורים שעלו מארה"ב ונדיר מאד שהם מנצלים את זה ויורדים לארה"ב. המסקנה גבול פתוח לא מעודד הגירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה