סדקים בספינה הרוסית

התקרית בין רוסיה לאוקראינה משנה את כללי המשחק
דגל שחור
צילום: Kwekubo commons.wikimedia.org

רוסיה, מעצמת-העל של פוטין, היא המדינה השלישית בעולם בדירוג עתודות הנפט. בשנים האחרונות נמצאת רוסיה בסחרור שהולך ומדרדר אותה לעבר אנרכיה ומלחמה. נדמה כי ישראל מתעלמת מכך, ולאחר התערבותה של רוסיה בנעשה בסוריה וצידודה באסד ובאיראנים, עסקה ישראל בעיקר בשאלת הנוכחות האיראנית בגבול הצפוני.

לקונפליקט של רוסיה עם אוקראינה, אשר הסלים בשבוע שעבר, השפעה משמעותית עד מאוד על תחומים רבים, בכללם ביטחון גלובלי, שוק הנפט העולמי, המלחמה בטרור, זרימת המהגרים לאירופה, הנוכחות הרוסית במזה"ת בכלל, והיחסים בין רוסיה לישראל בפרט.

ישראל אומנם הצליחה להימנע מתגובה לנוכח כיבוש חצי האי קרים, כמו גם מהנוכחות הרוסית במזרח אוקראינה בשתי הרפובליקות הבדלניות, אך אירועי החודשים האחרונים מערערים את יציבות אזור הים השחור, שבו לישראל עניין רב (ואינטרסים משלה). לפיכך, בישראל יעקבו מקרוב אחר ההתפתחויות הנוכחיות במֵצר קרץ', המפריד בין הים השחור לים אזוב, שכן התוקפנות הרוסית כלפי אוקראינה עלולה להביא למלחמה ואף לקריסה מלאה של המשטר.

כאמור, כלי התקשורת בארץ הקדישו תשומת לב מוגבלת לאירועים בים אזוב. על פי דיווחיהם, השכם בבוקר ה-25 בנובמבר התעמתו כוחות של חיל הים הרוסי עם חיל הים האוקראיני ליד חופי חצי האי קרים. אקט זה ממחיש את התנגדותה של מוסקבה למעבר כלי שיט אוקראיניים דרך הים השחור אל ים אזוב. לפני כחודשיים, בסיטואציה דומה, הרוסים לא התנגדו לכך, אולם הפעם קציני חיל הים הרוסים החליטו להתנגש חזיתית באוניות אוקראיניות. לפי דיווחים נוספים נפתחה אש לעבר שלושה כלי השיט – ברדיאנסק, ניקופול, יאני-קאפו – שתי ספינות ארטילריה וגוררת. שלושה מלחים נפצעו בעת שכוחות מיוחדים רוסיים השתלטו על כלי השיט וגררו אותם לנמל הנמצא בשליטת הרוסים.

אציג תחילה את הגרסה הרוסית לתקרית. שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה (FSB) מסר, כי ספינות הסיור הרוסיות תפסו שלושה כלי שיט אוקראיניים לאחר שחצו את הגבול, נכנסו – ללא בקשת רשות – למימיה הטריטוריאליים של רוסיה, ולא נענו לקריאות לעצור.

הטענות הללו בעייתיות מכמה בחינות מהותיות: ראשית, כלי השיט האוקראיניים כלל לא חצו את הגבול, אלא שטו במים טריטוריאליים הנחשבים כמשותפים, מתוקף ההסכם הימי שנחתם בין רוסיה לאוקראינה כבר ב-2003 ונכנס לתוקפו ב-2004. לפי ההסכם, השיט במצר קרץ' יתבצע מתוך הסכמה ושיתופי פעולה בין שני הצדדים. אך רוסיה לקחה לידיה את הפיקוח על השיט במצר, ודרשה לבצע בדיקות ביטחוניות, בנוסף לתביעתה לקבל אישור מעבר. יש הבדל מהותי בין שיתופי פעולה והסכמות בין צדדים, לבין פיקוח ובקשת אישור של הצד החלש – אוקראינה, מהצד החזק – רוסיה.

שנית, אלה לא היו מימיה הטריטוריאליים של רוסיה. לפי החוק הבין-לאומי מימיה הטריטוריאליים של מדינה כלשהי משתרעים עד לטווח של 12 מייל מהחוף. הרוחב של מצר קרץ', בנקודה הצרה הזאת, הוא פחות מ-5 מייל. משמעות העניין, שמדובר במימיה הטריטוריאליים של רוסיה – שהיו יכולים להיחשב כמימיה הטריטוריאליים של אוקרינה באותה מידה.

שלישית, למעשה, האוקראינים לא נכנסו ללא רשות. שלושת כלי השיט האוקראיניים ביקשו אישור מהמוקד בנמל קרץ' אך לא נענו. לאחר המתנה יזומה של שעתיים ללא כל סיבה מוצדקת, הם התחילו לנוע לכיוון המעבר, ושם פגשו את הספינה הרוסית שהתנגשה בהם חזיתית.

רביעית, כלי השיט האוקראיניים אכן נענו לקריאה לעצור והסתובבו לאחור, ואז נורתה לעברם אש חיה. יש לציין שכלי השיט האוקראינים לא איימו על הצד הרוסי ולא הראו כל סימן או כוונה לתקוף.

להלן הגרסה האוקראינית והרקע לתקרית. בשנת 2003 חתמה אוקראינה על הסכם לשיתוף פעולה בים אזוב. בהסכם נקבע כי מעבר של כלי השיט מותנה בהסכמה הדדית, כמו כן לאוקראינה יש זכות בלתי מעורערת לשיט, ואף אחד מהצדדים אינו אמור להשתלט על המצר.

כלי השיט האוקראיניים שיצאו מאודסה, ניסו להגיע למריופול – שתיהן ערי נמל אוקראיניות. אולם נוסף על כך, קיימת בעיה משפטית לגבי שיט במימיה הטריטוריאליים של קרים, ככאלה השייכים לפדרציה הרוסית, זאת מכיוון שהקהילה הבין-לאומית לא הכירה בסיפוחו של חצי האי קרים לרוסיה, ועל כן גם אינה יכולה להכיר במימיה הטריטוריאליים של קרים כשייכים לרוסיה.

סיפוחה של קרים לרוסיה מהווה הפרה בוטה של החוק הבין-לאומי, וכעת רוסיה פונה לעזרת החוק על מנת להצדיק תוקפנות נגד מדינה ריבונית. הטענה הרוסית שאוקראינה הפרה את הסעיפים 19 ו-21 של האמנה בדבר המים הטריטוריאליים והאזור הסמוך להם, היא טענה אבסורדית, מכיוון שאין גורם בעולם המכיר בריבונות רוסית על חצי האי קרים, ולפיכך גם לא בריבונות רוסית על המים הטריטוריאליים של קרים.

האוקראינים טוענים שהם פעלו לפי הנהלים, והגישו את כל הניירת הדרושה למעבר לידי הרוסים. מה גם שלפי האמנה של 2003 אוקראינה אינה צריכה אישור מהרוסים כדי לעבור מנמל אוקראיני אחד לנמל אוקראיני אחר. עוד הם טוענים כי התגובה הרוסית למה שהם בעצמם מכנים הפרה מינהלית, היא חריגה באופייה התוקפני. בתיעוד שפרסם השר האוקראיני לביטחון פנים ארסן אבאקוב, נראית ספינה רוסית שניגחה ספינה אוקראינית.

גם אם הייתה אי-הבנה מסוימת בנוגע למעבר של כלי השיט האוקראיניים, האם זה הגיוני שמעצמת-על תזניק שני מטוסי קרב ושני מסוקי קרב? כמו כן, לא ברור מדוע רוסיה חסמה את המעבר לכל כלי השיט האוקראיניים על ידי הצבת אוניית משא ענקית תחת גשר שבשליטתה במצר קרץ'. נוסף על כך, האוקראינים דיווחו על הפגיעה של הגוררת האוקראינית ועל נזק למנוע, לגוף הספינה, וגם לסירת ההצלה שעליה. טרם התברר מה היה האיום מצד הגוררת, ומדוע צריך היה לנגוח בה ולפתוח באש לעבר הצוות שאייש אותה. לפי ניתוח התמונות, הירי היה מכוון אל הצוות ולא אל המנועים של הגוררת.

ניתוח התקרית והשלכותיה: הסכסוך המתמשך בין רוסיה לאוקראינה אומנם השפיע על היחסים בין רוסיה למערב, אך לרוסיה היה עד כה קלף חזק – המלחמה ההיברידית, שבה רוסיה נלחמת במדינות אחרות באמצעות האנשים הבלתי-נראים. המלחמה ההיברידית אפשרה לנשיא פוטין ליהנות מפירות ההתערבות באוקראינה מצד אחד, ולהצביע על כך שרוסיה אינה נלחמת שם, מצד שני.

התקרית האחרונה בים אזוב משנה את כללי המשחק. הקרמלין כבר אינו יכול להגיד "זה לא אנחנו" או "אנחנו לא שם" מבלי למצמץ, משום שאין שום גוף יחיד ואף לא מדינה אחת בקרב הקהילה הבין-לאומית שמאמינים בכך. בתקרית האחרונה רוסיה השתתפה באופן פעיל – וזאת מבלי להסתיר את כוונותיה ליצור פרובוקציה בין-לאומית. צעקתו של הקצין בכלי השיט הרוסי: "דרוס אותו" היא סמלית מאוד ופשוט קוראת לדברים בשמם. ואם למישהו לא היה ברור מי התוקף ומי מותקף בסיטואציה הנתונה – אזי הסרטון אינו משאיר כל ספק. התוקפנות הרוסית הפכה, שוב, לנקודת מתיחות ביחסי המדינה הצפונית עם המערב.

בעקבות התקרית כינס פטרו פורושנקו, נשיאה של אוקראינה, את הקבינט המדיני ומסר כי הוא יקדם הכרזה על שעת חירום. הצעתו אושרה ברדה (הפרלמנט האוקראיני), והיא עלולה להשהות את החירויות הפוליטיות ולהעניק למדינה כוח רב יותר לתקופה של 30 ימים. הפרשנים העוינים כלפי אוקראינה במוסקבה האשימו את קייב בניסיון מודע של פורושנקו, הלא פופולרי לדידם, להעצים את המוניטין שלו ערב הבחירות לנשיאות. מצבי חירום תמיד מנוצלים על ידי מנהיגים, והם מתורגמים להון פוליטי. בשעה שפורושנקו מרוויח עוד כמה אחוזים לפני הבחירות, פוטין, גם הוא, מנסה להחיות את התדמית של האימפריה הקשוחה. זו הסיבה לכך שפרשנים רבים ברוסיה טוענים כי האירוע משרת היטב את האינטרסים של שני הצדדים.

נוכח מציאות שבה חולשתה של אוקראינה מספקת לרוסים דריסת רגל נוספת בים אזוב, על קובעי המדיניות בישראל לשקול לעודד באופן בלתי מסויג את בעלת הברית הרוסית ולהגביר את לחץ על הקרמלין בסוגיה האיראנית. לאור ההתדרדרות של התדמית הרוסית, ולאור הבידוד ההולך וגובר של רוסיה מהקהילה הבין-לאומית, היעדר ביקורת על התוקפנות עלול לסלול את הדרך להגברת ההשפעה הרוסית באזורינו, תוצאה שאינה משרתת את האינטרסים הישראליים והאמריקניים כאחד.

התוקפנות הרוסית הגוברת אין פירושה, בהכרח, מחויבות גדולה יותר לישראל. עם זאת, יש לדרבן את ממשל טראמפ לדחוף את בעלות הברית האירופיות לגבש עמדה אסרטיבית ומאוחדת כלפי רוסיה, לפני פסגת עשרים הגדולים (G-20) בארגנטינה. נציגת ארה"ב באו"ם ניקי היילי גינתה את ההתקפה הרוסית וקראה לה "מקוממת", ואילו הנשיא טראמפ התייחס לתקרית בים אזוב ואמר שהוא אינו אוהב את התוקפנות הזאת – אמירה בהחלט לא מספקת.

סביר להניח שהבית הלבן בעידן טראמפ יקבל בברכה רעיונות הנוגעים ליצירת סנקציות נוספות במגזר העסקי ובתחום האנרגיה ברוסיה. בהקשר זה, ההחלטה לנתק את רוסיה ממערכת הסוויפט (SWIFT – Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication system), עלולה לתת מכת מוות לכלכלה הרוסית ואף לגרום לשינוי המשטר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. שלפוטין יש ביד כמה ידיעות בקשר לטראמפ וגם לקשרים שהיו בניהם ולכן טראמפ מדבר הרבה אבל עושה נגד פוטין הרבה פחות

  2. מאמר מאוד מעניין
    חבל שהתקשורת המיינסטרים לא עוסקת בזה כמעט!

  3. אין צל של ספק כי הגרסה האוקראינית מדויקת לאין שיעור מהפוטינית. פוטין איש הגק.ג.ב. היה ונשאר שריד מביש לברית המועצות. מפליאה בנוושא זה התנהגותו המחניופה עד שפל של השוטה נתניהו המריץ כבר פעם שניה בימים אלה את צמרת צה"ל לפוטין.

    1. הקורא את תגובתך לא יכול להימנע מהמחשבה שאתה הוא השוטה ולא ביבי. מריץ צמרת צה"ל לפוטין? האם אינך יודע שקיים הסכם שת"פ בין ישראל לצבא הרוסי? מפגשים פעם כאן ופעם שם?
      קצת צניעות, נימוס ורצון ללמוד לא הזיקו אף פעם לאף אחד. קח זאת לתשומת לבך.

  4. שיודע ומבין ברוסיה ובשכנות שלה וכנראה גם יכול לקרוא ולשמוע מקורות ברוסית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של אליהו

סיפור גן העדן

על מונותיאיזם, פוליתיאיזם וההיררכיה של הפולחן