המעגל האַפגני

רוסיה מתחזקת באפגניסטן ומחזקת את הטליבאן
תמונה של יבגני
ד"ר יבגני קלאובר

התעניינותם של החוקרים הישראליים במזרח התיכון פוחתת בכל הקשור לאזור שממזרח לאיראן. מעט מחקרים ופרשנויות מוקדשים לאפגניסטן, למרות חשיבותה האסטרטגית ולמרות השפעתם של שחקנים מרכזיים בזירה על מדינה זו. חוקרי המכון לביטחון לאומי הגיעו כבר למסקנה כי ההשפעה האיראנית על אפגניסטן עצומה, אך עדיין אין בנמצא מחקרים עדכניים שבודקים גם את ההשפעה הרוסית על אפגניסטן. רוסיה מנצלת את העובדה שאפגניסטן היא מדינה שבטית, בעלת היסטוריה שבטית שיסודותיה הונחו לפני מאות אם לא אלפי שנים. מאז ומעולם הייתה אפגניסטן זירת מיקוח בין המעצמות, אשר נהגו להשליך את יהבן על חלק מהשבטים על מנת לנהל מלחמה נגד שבטים אחרים. ארה"ב דווקא מעוניינת לצמצם את נוכחותה באפגניסטן, מאחר שלמעשה ארה"ב אינה מעוניינת בנפט המונפק במזרח התיכון ואף לא בצינורות המובילים אנרגיה משם אל יבשת אמריקה. יתר על כן, ארה"ב הבינה לאחרונה שלא ניתן לפתור את בעיותיה של אפגניסטן במנותק מאלה של פקיסטן. מקור הטליבאן הוא בפקיסטן, וארה"ב אינה מוכנה לפתוח במלחמה נוספת באותו אזור.

רקע היסטורי

לאחר קריסת ברית המועצות ועם סיומה של המלחמה הקרה, רוסיה חוותה ניסיון קצר להשתלב במשפחת האומות המערביות. הזוי ככל שהמהלך יישמע לנו היום, פוטין עצמו לא שלל את האפשרות שרוסיה תיכנס לברית נאט"ו בשנת 2013. עם זאת, כבר ב-2007 נשא נשיא רוסיה נאום במינכן שהיה סמל לאכזבתה של רוסיה מהניסיון הקצר להוות חלק אינטגרלי מהמערב הדמוקרטי והליברלי. באותה שנה קבע משטרו של פוטין את העקרונות הבסיסיים אשר הנחו את רוסיה בזירה הבין-לאומית ומנחים אותה עד היום, ועקרונות אלה הם שהובילו בסופו של דבר לפרישתה של ארה"ב, בשבוע שעבר, מההסכם שנחתם ב-1987 ואשר סימל בזמנו את סופו של עידן מירוץ-החימוש.

ב-2007 הסכים פוטין לנוכחות של צבא ארה"ב במרכז אסיה, הסכמה שיסודה בהנחה שהמאבק המשותף נגד הטרור הקיצוני (שמקורו באפגניסטן) הוא אינטרס מובהק של רוסיה עצמה. היום צצות עוד ועוד עדויות לכך שרוסיה תומכת בטאליבן ומחזקת אותו – כוח חתרני והרסני שעלול להחזיר את המדינה לכאוס, וכל זאת על מנת לעקוץ, שוב, את המערב.

האינטרס הרוסי באפגניסטן

הרטוריקה הרשמית של הקרמלין מצביעה על הסכנות המאיימות בפועל על רוסיה, כגון טרור בין-לאומי והאסלאם הקיצוני. נוסף לכך, הרוסים מצביעים על ניתוב סמים דרך אפגניסטן כמו גם על הגירה בלתי-חוקית, שעל פי עמדתם מאתגרים את היציבות. אבל חוץ מהרטוריקה הרשמית של הקרמלין, לאחר תצפית ממושכת בעשייה הפוליטית של ההנהגה הרוסית אפשר להבחין באסטרטגיה.

רוסיה מוטרדת מאוד מהשפעות זרות ומניסיונות של גורמים חיצוניים, במיוחד ארה"ב וארצות אירופה, לחדירה כלכלית, מדינית וצבאית לתחומי המדינות החדשות – רפובליקות סובייטיות לשעבר – הממוקמות סביבה. בשנים האחרונות לנשיאותו של פוטין נפל חשד בארה"ב שהיא מבקשת לחזק את מעמדה בקרב העמים הסובבים את רוסיה, למשל באוקראינה, בגאורגיה, בקזחסטן ובמדינות הבלטיות. לאחרונה ארגנה מוסקבה שורה של פגישות פסגה שבמהלכן ניסתה להושיב כוחות ניצים ליד שולחן המשא ומתן. אף שרוסיה מכירה בטליבאן כארגון טרור, היא קיבלה את נציגי הארגון – מעשה שלא יכול להתפרש אחרת אלא כעקיצה צורבת לארה"ב ולנאט"ו.

כבר ב-20 בספטמבר הגיעו למוסקבה נציג הממשל לצד נציגי הטאליבן על מנת לקיים משא ומתן מקדמי. הרוסים מצדיקים את תמיכתם בטאליבים בכך שהם צריכים אותם לשם המאבק בדאעש, והם אף מאשימים את ארה"ב שהיא מספקת מידע שקרי באשר לסדר הגודל של כוחות המדינה האסלאמית באפגניסטן. יתרה מכך, הרוסים מנצלים את דעת הקהל בארה"ב שהתגבשה לאחרונה בשאלה האפגנית, עד כדי כך שעתה הועלתה דרישה לצמצם את הנוכחות במדינה.

אפגניסטן עלולה להפוך לכאב ראש גדול מאוד עבור הרוסים: מצד אחד הם מעוניינים להקטין את ההשפעות האמריקניות במדינה, ואילו מצד שני הכאוס שעלול להיווצר בעקבות התמיכה בטאליבים יפגע באינטרסים הרוסיים באזור. טאג'יקיסטן ואוזבקיסטן, הגובלות באפגניסטן, גובלות גם ברוסיה – כלומר המסדרון הסוני הקיצוני עלול להידחק אל תוך רוסיה עצמה. דרך המסדרון יוכלו ארגוני טרור רבים לעבור את מרכז אסיה, והם ימצאו את עצמם בלב-ליבה של רוסיה. רוסיה אף מסיקה שאם ארה"ב תיסוג מאפגניסטן, היא תצטרך לקבל על עצמה אחריות על המתרחש במדינה השסועה. לכן בחרה רוסיה באסטרטגיה של עקיצות המופנות לעבר האמריקנים, ובפועל הקרמלין אינו מעוניין בכאוס שלטוני שעלול להיווצר כשהחייל האמריקני האחרון יעזוב את המדינה.

האינטרס האמריקני באפגניסטן

רוסיה ניצלה את סירובה המתמשך של וושינגטון לנהל משא ומתן עם הטאליבים. לאחר שנודע לבית הלבן כי קיים חשש שרוסיה מספקת נשק לטליבאן, מסר דובר הארגון כי הדיפלומטית האמריקנית הבכירה ביותר בדרום אסיה, אליס וולס, ערכה שיחות ראשוניות על סיום הלחימה באפגניסטן. סוכנות הידיעות AP מסרה כי וולס ערכה שיחות עם בכירי הטליבאן וכי מטרת השיחות הללו היא לסיים את מעורבותה ארוכת השנים של וושינגטון באזור. לפי אותו מקור, נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה העביר 200,000 דולר לעמותה סודנית המקושרת לאל-קאעידה.

האמריקנים ניסו למנוע מרוסיה מלהציע את עצמה כזירת המשא ומתן בין הטליבאן לבין הממשלה – דבר שעשוי לחזק את מעמדה של רוסיה באזור. ממשל טראמפ מעוניין להקטין את נוכחותה של ארה"ב באפגניסטן, והוא נאלץ לנהל משא ומתן עם הטאליבן על מנת לאפשר יציאה רכה ולמנוע ואקום שלטוני. אנשי צבא אמריקנים זוכרים היטב את מתקפת הטליבאן בבסיס שאהין בעיר מזאר-י שריף ב-21 באפריל 2017, הנחשבת להתקפה הקטלנית ביותר שביצע הארגון עד כה על בסיס צבאי באפגניסטן.

האמריקנים מאשימים את רוסיה בכך שהיא עצמה יצרה את המדינה האסלאמית והיא גם יוצרת את דרכי ההתמודדות איתה. האמריקנים הגיעו למסקנה כזאת בעקבות מעקב אחר פעולותיה של רוסיה בסוריה, שם היא לא באמת לחמה בדאעש, אלא במורדים סונים פרו-טורקים ופרו-סעודים אשר התנגדו למשטרו של אסד. הדפוס המתואר נראה ברור לאמריקנים: הרוסים יוצרים כל פעם בעיה בדמות דאעש, וממהרים להציע את עצמם כפתרון האולטימטיבי לבעיה זו. האמריקנים חוששים שגם במקרה של אפגניסטן, רוסיה יצרה את הבעיה של דאעש והיא מציעה את עצמה כמתווך הגון – כל זאת על מנת להביא את המערב לשולחן המשא ומתן.

הטליבאן מרים את הראש

לפני כשבועיים, ב-20 באוקטובר, חוסל עבדול רזאק, מפקד משטרת קנדהאר שבדרום אפגניסטן, על ידי שומר ראש שפתח באש על גורמים בכירים לאחר שנפגשו עם מפקד הכוחות האמריקניים במדינה גנרל סקוט מילר. עבדול רזאק נחשב לאחד הגורמים הביטחוניים החזקים ביותר במדינה, וחיסולו מהווה מכה רצינית לממשלת אפגניסטן, הנתמכת על ידי המערב. פרשנים ישראליים אשר עקבו אחרי האירוע הבחינו כי מדובר באיתות של הטאליבים למערב, יום לפני הבחירות לפרלמנט.

ביוני 2018, בקאבול, הכריזה הממשלה האפגנית על הפסקת האש עם טליבאן, והפסקת האש נכנסה לתוקף עם תחילת עיד אל-פיטר. הייתה זו הפעם הראשונה שהממשלה והארגון הגיעו להפסקת אש מאז הופל המשטר של טליבאן בפלישה האמריקנית ב-2001. כוח נאט"ו הפועל באפגניסטן מסר כי הוא מכבד את הפסקת האש, אך ימשיך לפעול נגד ארגוני טרור אחרים, כמו דאעש ואל-קאעידה, והוא שומר על זכותו להגן על עצמו. אלא שבמהרה הפכה הפסקת האש לפיקציה: לוחמי טליבאן וכוחות הביטחון של אפגניסטן ניהלו קרבות עזים כבר בחודש אוגוסט בעיר רזני, ובמהלכם נהרגו עשרות חיילים ושוטרים.

פרשנות

אפגניסטן הייתה זמן רב זירת מיקוח בין המעצמות. מאז הכניסה הסובייטית למדינה ב-1979 ועד היום המעצמות רואות במדינה אתר אטרקטיבי למימוש אינטרסים גאו-פוליטיים. חוקר בכיר מהאוניברסיטה לביטחון לאומי, מאט דירינג (Matt Dearing), אמר כי ההתחזקות הרוסית באפגניסטן אינה הפתעה. יתר על כן, החוקר קרא למעשיה של רוסיה "משביתי שמחות", וצפה כי נראה את הרוסים מאחורי הגב של הטאליבים בכמה חזיתות כבר בתקופה הקרובה. ת'ומס ג'ונסון (Thomas Johnson), מפקד בית הספר הימי הגבוה, ציין כי מטרתו של פוטין אינה לרכוש יתר השפעה באפגניסטן, אלא להציג לעולם את הכישלון של האמריקנים, שבמהלך המלחמה הארוכה לא הצליחו להושיב את הצדדים למשא ומתן.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

13 תגובות

  1. מאמר מרתק!
    הרוסים פעם הכניסו את טליבאן לרשימת ארגוני הטרור, ועכשיו הם יושבים לדבר איתם!
    תודה!

  2. מה יש לרוסים לחזור לשם אחרי שכבר היתה להם שם נפילה גדולה

  3. נקודת המבט הרוסית היא כל כך מהותית ביציבות האיזור המאמר שופך על כך פרספקטיבה חשובה ומרעננת

  4. לפי אבי התאוריה הרציונלית ביחב"ל הפרופסור הנס מורגנטאו הדבר הקבוע היחיד בזירה הבינלאומית הוא השינוי.
    כדאי שניקח זאת גם לתשומת לבנו.

  5. אבל ברית כזאת נראית מופרכת. הרוסים יתמכו באיסלם קיצוני?

  6. רק בג'וקופוסט.איפה העיתונים והטלויזיה והאתרים האחרים. רק שטויות ותוכניות אוכל מעניינות אותם.

  7. של ארה"ב שתתמוך במחתרות הצ'צ'ניות שפועלות נגד השלטון ברוסיה?

  8. מה שהם יכולים להרוויח נראה הרבה פחות ממה שהם יכולים להפסיד. אז על פניו כל ההתערבות שלהם נראית לא כדאית. גם לא כדאי להם בעצם שהאמריקאים יעזבו.

  9. כמה עקלקלות הן דרכי הפוליטיקה העולמית
    ופוטין הוא אלוף העולם

  10. מפותלים עם כל מיני ארצות כמו עם ארדואן כמו עם ביבי כמו עם איראן כמו עם טראמפ ועוד ועוד ובסוף זה יתפוצץ לו בפרצוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גבי

מעשה שהיה

איש מכירות טוב צריך ניסיון ויכולת לזהות סכנות