מאמר בשם "קווים לדמותה של אמריקה האכזרית" התפרסם ביום ה' 1.2.18 במדור "דעות אחרונות", בעמוד 24, בעיתון החשוב "ידיעות אחרונות". כתבה את המאמר הגב' אורלי אזולאי, אחת העיתונאיות הוותיקות והבכירות המדווחת מוושינגטון זה כשני עשורים. כאשר עיתונאית ברמה שכזו, אשר יושבת כל כך הרבה שנים בבירת ארה"ב, מדווחת לעיתון בישראל מתוך לב ליבו של הממשל הפדראלי האמריקני – מתקבל לכאורה רושם של אובייקטיביות ואמינות מעל ומעבר לכל ספק.
המאמר הנ"ל של הגב' אזולאי, נכתב מייד אחרי נאומו השנתי של הנשיא טראמפ בפני שני בתי הקונגרס האמריקני. על פי החוקה האמריקנית הנשיא חייב, אחת לשנה, בדרך כלל בחודש ינואר (כיוון שמועד הכתרתו לנשיאות חל אחת לארבע שנים ב-20 בינואר) להופיע בפני שני בתי הקונגרס (בית הנבחרים והסנאט) ולדווח בנאום "על מצב האומה" (ON THE STATE OF THE UNION).
הופעתו של הנשיא, כל נשיא, בנאום זה בפני שני בתי הקונגרס נחשב לאחד השיאים של הפוליטיקה הפדראלית האמריקנית (ה-UNION). בנאום נוכחים בדרך כלל כל חברי בית הנבחרים כמו גם כל הסנאטורים. הנשיא, בעזרת יועציו ועוזריו כמובן, מקפיד הקפדה יתרה על הכנת הנאום. בכך הוא מסכם את מה שהוא מחשיב להישגיו בשנה שחלפה ומתווה את קווי מדיניותו לשנה החדשה, ולעיתים גם לשנים שתבואנה אחריה. על פי המסורת השלטונית האמריקנית הנאום זוכה לקשב רב, באווירה מכובדת מאוד, ורק לעיתים נדירות מאוד נשמעות הערה או הפרעה לדברי הנשיא מצד קהל השומעים.
אולם לא רק הנבחרים שומעים את נאום הנשיא על מצב האומה. יציע האורחים בבניין הפרלמנט האמריקני מלא עד אפס מקום. יושבים בו עיתונאים מכל העולם, וגם אזרחים אמריקנים שהצליחו להשיג כרטיסים לאירוע שאין דומה לו בפוליטיקה האמריקנית, וכנראה בפוליטיקה הפרלמנטרית בכלל בעולם.
קראתי את דיווחה של הגב' אזולאי על נאום הנשיא. שמעתי גם חלקים נבחרים מן הנאום ששודרו בטלוויזיה בישראל. בלילה שלאחר מכן שמעתי וראיתי דיווחים על הנאום בשתי הרשתות המובילות בארה"ב CNN ו-FOX. קראתי בעיון את הסטנוגרמה המלאה של הנאום והיא מונחת עתה לפניי. עוד הגיע אליי במייל מאמרו של השגריר (בדימוס) יורם אטינגר, אשר בעברו שירת בארה"ב, שכותרתו: "נאום טראמפ – נטישת אובמה ובשורה לבעלות הברית". אל כל אלו מצטרפים שני מאמרים במוסף "שוק ההון" של העיתון הכלכלי המכובד "גלובס". האחד בעמוד 12 שכותרתו "מנסים לתפוס טראמפ על הנאום" שכתב לירון זיידין והשני בעמוד 13 – "על מה מאותתות האג"ח", שהינו תרגום (בוודאי ברשות) מתוך THE WALL STREET JOURNAL.
בהשוואה בין כל הדיווחים ניתן להבחין בבירור בהבדל בולט בין המדווח בכל המאמרים הללו לבין המאמר שכתבה הגב' אזולאי. שמתי לב כי כבר במהלך הבחירות לנשיאות, נטו דיווחיה של הגב' אזולאי במובהק לטובת הגב' קלינטון שהתמודדה מול טראמפ (מי זוכר?). גם אחרי שטראמפ נבחר המשיכה הגב' אזולאי לדווח על כניסתו לתפקיד ועל מעשיו בשנת כהונתו הראשונה בקונוטציה שלילית לחלוטין. לאור מאמרה האחרון בעניין הנאום על מצב האומה, שהובעה בו שלילה ארסית לעומת כל הדיווחים של הכותבים האחרים, כולל קריאת הסטנוגרמה של הנאום, אפשר בקלות להגיע למסקנה שדיווחיה של גב' אזולאי הם בבחינת FAKE NEWS שנובעים בוודאי מ-FAKE OPINION.
להלן ציטוטים אחדים ממאמרה של הגב' אזולאי – בפתח המאמר נכתב: "נשיא המעצמה קרא יפה מהטלפרומפטר, לא קילל, לא ניבל את פיו, לא הצמיד כינויי גנאי ליריביו, גאון ושפוי כפי שהוא מעיד על עצמו", ועוד: "יופי דונלד, התנהגות לתפארת, וזה בערך הדבר הטוב היחיד שאפשר לומר על הנשיא". בהמשך: "מדינה שכדי להרגיש מנצחת צריכה לדרוך על האחר ולרמוס את השונה". ועוד: "הוא יראה לעולם מי זה דונלד הגדול". בהמשך מוסיפה גב' אזולאי כדלהלן: "בנאום של טראמפ לא הייתה תקווה ולא הייתה אפילו מראית עין של חמלה, הוא זרע פחד… הוא לא דיבר על זכויות האדם, לא תמך במאבק הנשים, לא דיבר על הנאנקים והעמלים על החלשים והמוחלשים… הוא נותר בריון מפלג גם בלילה שנועד לאחד את האומה" סוף ציטוטים.
מובן שהציטוטים הללו הם רק מבחר אקראי מתוך המאמר כולו. בסטנוגרמה הנמצאת בידי ניתן לקרוא שהנשיא התייחס לסוגיות שגב' אזולאי טוענת שהוא התעלם מהן. גם כותבי המאמרים האחרים, שכאן תקצר היריעה מלפרטם, כותבים אחרת ומעריכים אחרת את נאום הנשיא. הקורא המתעניין יוכל למצוא את המקורות ולעיין בהם.
רשתות הטלוויזיה האמריקניות דיווחו על קבלת נאום הנשיא בהסכמה רחבה שכללה גם חלק מנבחרי המפלגה הדמוקרטית. הם גם מציינים את השיפור בכלכלה, הירידה באבטלה, הנטייה להעלאת שכר העבודה, התעשיות שהועברו אל מחוץ לארה"ב וכעת הוחזרו אל המדינה, והחזרת הון ממקלטי מס בין-לאומיים לארה"ב, בכמות משמעותית, עקב הורדת מס החברות מ-35% ל-21%. אחד הדברים החשובים שעליהם בישר טראמפ היה השינוי במדרגות המס – אחרי קיפאון של עשרים שנה – שיותיר בידי המעמד הבינוני ומעמד הפועלים יותר כסף מזומן כבר בתלושי המשכורת שהם יקבלו החל מפברואר 2018.
אלו רק חלק מהדברים. לא נגעתי עדיין בדבריו של טראמפ על אודות יחסי החוץ של ארה"ב. אותי מעניין בייחוד מה שהנשיא אמר קבל עם ועולם על יחסו לישראל. על הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל. על עמדתו כלפי הפלסטינים סרבני השלום. להלן אני מציין גם את עמדתו כלפי אונר"א, המהווה גורם מרכזי שמנציח את הפליטות הפלסטינית, ובולם באופן קבוע את התקדמות המשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים.
יש להמליץ בפני העורך והמו"ל של "ידיעות אחרונות" להזמין את הגב' אזולאי לבירור. חייבים לבדוק אם עמדותיה הפוליטיות לא גורמות לעיוותים בדיווח שלה מארה"ב. יחסי ישראל ארה"ב חשובים לנו יותר מהיחסים עם כל מדינה אחרת בעולם. אינני מבין מדוע צריך לפגוע בנשיא אמריקני באמצעות דיווח הזוי על אודות נאומו על מצב האומה. גם האמינות וההוגנות של "ידיעות אחרונות" כעיתון רציני, לא צהוב, עומדת כאן על הפרק.
7 תגובות
מאמרו הביקורתי של יצחק דגני
כלפי הדווחים המוטים נגד הנשיא
טראמפ של העיתונאית א. אזולאי,
כל כך צודקים.
כל כך נכונים.
כל כך עובדתיים.
כל כך משכנעים.
קראתי את כל מאמריה של אזולאי
במהלך מסע הבחירות ולאחריהן.
דעתה השלילית כלפי טראמפ
באו לביטוי בכל מאמריה.
הכי מוטה ומעוות בדיווחיו המגמתיים
נכון. העיתון ישראל (אגב, שכחת לכתוב היום) הוא מגמתי וידוע שהוא כזה. אין צורך שאתחיל אתו. כתבתי על הדיווחים המקושקשים של אורלי אזולאי שמתיימרים להיות עיתונות אובייקטיבית ולמעשה היא עיתונות מבולבלת ומזיקה. אני מזמין אותך לכתוב על ישראל היום ולהראות לנו עד כמה הוא מעוות בדיווחיו, אבל עם ראיות כפי שאני עשיתי עם גב' אזולאי.
אבל כפי שכתבת בעצמך – זה היה במדור "דעות אחרונות". דעות. לא ידיעות ולא דיווחים. לא שחסרות בידיעות ובעיתונות בכלל כתבות מוטות ומגמתיות, אבל ספציפית כאן זה לא המקרה, כאן בפירוש אין כוונה לדיווח אובייקטיבי.
וגם, fake opinion זה fake expression. כל דעה של כל אדם, גם אם היא מטופשת, או חסרת בסיס עובדתי, או נוגדת את הדעה של רוב הציבור ואפילו אם היא נוגדת את דעתך שלך – היא דעה אמיתית.
תודה על תשומת לבך והערותייך. נכון – כל דעה שאדם מביע היא לגיטימית והיא כמובן דעתו. במקרה זה הגם שדיווחה של אורלי אזולאי פורסמה במדור "דעות אחרונות", בשל שיקולי מערכת שאינם ברורים לי, מדובר כאן על דיווח עיתונאי שאיננו מדויק, בלשון המעטה. דיווח זה יוצר אצל הקורא הממוצע ידע מעוות על הנושא. היותר חמור הוא – ואת נפלת למלכודת הזו – שזה מתפרסם במדור דעות ויוצר את הרושם שזו דעה ולא רפורטאז'ה. חוץ מזה גם דעות עלולות להיות לא נכונות. במרדה זה הן גם גורמות נזק.
היתה לך דעה טובה על עתון ידיעות והוא לא נראה לך מעוות האמת בכל מיני כוונים?
ומה דעתך אתה על על העיתון ידיעות אחרונות?