שינויים בסביבה האסטרטגית של ישראל במאה ה-21 (15)

הודו – מהתנכרות מוחלטת לישראל לשיתוף פעולה אינטימי
הדגל ההודי
Greatthinker2310 commons.wikimedia.org

ב-1954 התקיימה באינדונזיה "ועידת בנדונג". הייתה זו ועידה שהשתתפו בה נציגי עשרות מדינות מהעולם השלישי שמנהיגיהן לא רצו להשתייך לאחד משני המחנות שהתמודדו על הבכורה העולמית במסגרת המלחמה הקרה. את מחנה המערב הנהיגה ארצות הברית. את המחנה הקומוניסטי הנהיגה רוסיה הסובייטית הקומוניסטית. הגם שכמעט כל מנהיגי המדינות שהשתתפו בועידת בנדונג סלדו מהקומוניזם, הם מיאנו להצטרף בגלוי למחנה האמריקני. הם חששו שהקומוניזם הסובייטי ינצח את המערב הדמוקרטי, וכאשר זה יקרה, הם סברו, הם ומדינותיהם יידחפו לעמדת נחיתות.

התוצאה מוועידת בנדונג הייתה הקמת גוש המדינות "הבלתי מזדהות". במערך היחסים הבין-לאומיים, באותה התקופה, היה קשה מאוד לשמור על ניטרליות אמתית. על כן מצאו עצמם חברי גוש המדינות הבלתי מזדהות מתקרבים למחנה הסובייטי. המנהיגים הבולטים והמובילים של גוש הבלתי מזדהות היו נהרו ההודי, נאצר המצרי, טיטו היוגוסלבי וסוקרנו האינדונזי. כל ארבעת המנהיגים האלו באו ממדינות שלא אהדו, בלשון המעטה, את ישראל ונטו לתמוך בדרכים שונות בצד הערבי. מכיוון שבעת ההיא הסובייטים נקטו עמדה אנטי-ישראלית מובהקת ואף סייעו לערבים במלחמותיהם נגד ישראל, היה נוח למנהיגי גוש המדינות הבלתי מזדהות להסתייג ממדינת ישראל.

האויב הגדול מכולם כלפי ישראל היה הרודן המצרי גמאל עבד אל-נאצר. הוא גרר את יתר מנהיגי הגוש לעמדות קיצוניות נגד ישראל. כתוצאה מכך, בין היתר, ראש ממשלת הודו נהרו נקט עמדה אנטי-ישראלית מובהקת. לא נקשרו יחסים דיפלומטיים רגילים בין הודו לישראל ב-44 השנים הראשונות לקיום שתי המדינות, אף ששתיהן קיבלו עצמאות מבריטניה בשלהי העשור החמישי של המאה העשרים, בהפרש זמנים של כשנה אחת. סנונית ראשונה בעניין קשר בין ישראל להודו הייתה הסכמת ממשלת נהרו לאפשר פתיחת קונסוליה ישראלית במומבאי, כנראה בשל לחץ מצד גורמים יהודיים בין-לאומיים. אולם בזה הסתכם הקשר ובמשך יותר משלושה עשורים לא נראתה התקדמות משמעותית.

יסוד נוסף בעמדה ההודית האנטי-ישראלית היה סירובם של ראשי הממשל בהודו להתעמת עם אוכלוסייה של כ-11% מוסלמים בארצם, שמנהיגיהם הזדהו עם בני דתם במזרח התיכון. אולם לא רק העדר יחסים דיפלומטיים בין הודו לבין ישראל היו הנותנים בזירה. נוסף לכך לא התקיימו קשרים בתחומים אחרים בין שתי המדינות. למעשה גם ביקורים של אזרחי הודו בישראל ושל ישראלים בהודו כמעט שלא התקיימו בעת ההיא.

עברו יותר מ- 60 שנים מאז ועידת בנדונג. לא מזמן, בימי ראשית הקיץ של שנת 2017, אור ליום ה-5 ביולי, צפה כותב שורות אלה בחדשות הלילה של ה-BBC, רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית. מהדורת החדשות של ה-BBC נפתחה בסקירה מצולמת של ביקור ראש ממשלת הודו בישראל. צפינו באורח הנכבד מתקבל בנתב"ג על ידי ראש ממשלת ישראל בחיבוק חם ובלחיצת יד ממושכת. הקריין ליווה את המצלמה וסיפר על ההסכמים שעומדים להיחתם בין הודו לישראל במשך ביקור זה. הוא ציין שנוסף להסכמים שייחתמו, כבר שנים אחדות קיימים שיתופי פעולה בין הודו וישראל בתחום התעשיות הביטחוניות. הודו הפכה ללקוח הגדול ביותר של התעשיות הביטחוניות הישראליות. על פי דברי קריין ה-BBC, הודו קונה בישראל ציוד ביטחוני בשווי של מיליארדי דולרים בשנה. עתה הסיוע הישראלי להודו עומד להשתדרג בתחומי החקלאות, פיתוח מקורות מים, טיהור והשבת שפכים, ניצול שיטות דישקייה (Fertigation) מודרניות, הגנת סייבר, שיתוף פעולה אסטרטגי בתחומי ביטחון, מאבק נגד האסלאם הרדיקאלי ועוד.

את הידיעות הללו הקריא קריין רשת הטלוויזיה של ה-BBC, שאינה ידועה כפרו-ישראלית. לעתים מזומנות ה-BBC משקפת בשידוריה קונוטציה אנטי-ישראלית ופרו-ערבית. ייתכן שכך הוא הדבר בשל השפעת פקידי משרד החוץ הבריטי "חובבי הערבים" מקדמת דנא. הפעם הדיווח על ישראל ברשת ה-BBC היה חיובי ביותר.

הודו היא מדינה ענקית. גודלה כ-3.3 מיליון קמ"ר. מתגוררים בה כיום כ-1.3 מיליארד בני אדם. היא נחשבת לדמוקרטיה הגדולה בעולם, הגם שיהיה מי שיעיר שדמוקרטיה זו לוקה בחסרונות. מבחינה פוליטית המשטר בהודו מסודר כרפובליקה פדרלית המורכבת מ-29 מדינות, מלוכדות בברית פדרטיבית שהתגבשה בעת שהודו קיבלה עצמאות מבריטניה. עד 1947 הייתה הודו מושבת כתר בריטית ובראש האדמיניסטרציה המדינית שלה עמד משנה למלך הבריטי. אחרי מלחמת העולם השנייה התחלף השלטון בבריטניה. מפלגת הלייבור, לראשונה בהיסטוריה, הרכיבה את הממשלה והחליטה לפרק את האימפריה. כך התחיל בבריטניה תהליך דה-קולוניזציה בהיקף גלובאלי. בין המדינות הראשונות שקיבלו עצמאות מבריטניה הייתה הודו. כשנה לאחר מכן, גם מדינת ישראל קיבלה עצמאות מבריטניה.

העצמאות לא הביאה את המנוחה והנחלה לתת היבשת האסיאתית הודו. מיד עם הסתלקות הבריטים פרצה בתת היבשת ההודית מלחמת אזרחים שנמשכה כשנתיים. במהלך המלחמה רצח קנאי הינדי את מהטמה גנדי, שהנהיג את הודו לעצמאות מהבריטים. את מקומו כמנהיג הודו תפס ג'ווהרלל נהרו. במלחמת האזרחים התבצע אחד מהטרנספרים הגדולים בתולדות האנושות. יותר מארבעה מיליון בני אדם "החליפו מקומות". מאות אלפים נרצחו במהלך הטרנספר הזה. הינדים זרמו דרומה ומוסלמים זרמו צפונה. כך נוצרו שני אזורים שבכל אחד מהם התרכזה אוכלוסייה מסוימת.

בצפון, באזור שבו התרכזו מוסלמים, הוקמה מיד עם תום מלחמת האזרחים מדינה חדשה בשם פקיסטאן. מכיוון שהאוכלוסייה המוסלמית בצפון הודו הייתה מחולקת לשני מוקדים, פקיסטאן הייתה מחולקת לשתיים: פקיסטאן המערבית ופקיסטאן המזרחית, וביניהן חצצו מאות קילומטרים של שטח שנותר בריבונות הודית. כעבור 22 שנים, ב-1971, נפרדה פקיסטאן המזרחית מהמערבית והוקמה מדינה חדשה – בנגלדש.

כיום השטח שנכלל בתת היבשת ההודית לפני 1947 מחולק לשלוש יחידות פוליטיות: בנגלדש, ששטחה כ-150 אלף קמ"ר ומתגוררים בה כ-160 מיליון בני אדם; פקיסטאן, ששטחה כ-800 אלף קמ"ר ומתגוררים בה יותר מ-200 מיליון בני אדם; והודו עצמה. הסכסוכים בין ההינדים והמוסלמים בתת היבשת ההודית לא פסו. עדיין מתקיים מתח ביטחוני בין הודו לפקיסטאן בגלל חבל ארץ בצפון הודו הנקרא קשמיר. עימות זה בוער בסתר ועלול להתלקח בכל עת.

בחלק מחבל קשמיר שסופח להודו, רוב האוכלוסייה מוסלמית. על כן חלק מהתושבים והשלטון בפקיסטאן דורשים לספח חבל ארץ זה לחלקו השני, שבתוך פקיסטאן. אולם ג'ווהרלל נהרו, שירש את מקומו של מהאטמה גאנדי, הנהיג את מפלגת הקונגרס הלאומי והיה ראש הממשלה הראשון של הודו במשך 17 השנים הראשונות לעצמאותה, היה ממשפחה מיוחסת ובעלת נכסים רבים בחבל קשמיר. מכאן, כנראה, נובעת המדיניות של הודו לשמר חבל ארץ זה בשטחה. לכן התחוללו באזור זה מלחמות אחדות. כיום קיים שם מתח ביטחוני מתמשך. בהערת אגב – הסכסוך בחבל קשמיר מזכיר במידה מסוימת את הסכסוך בין היהודים למוסלמים במזרח התיכון. דמיון זה סייע להתחממות יחסי הודו-ישראל בבוא הזמן.

אמנם הודו וישראל קשרו ביניהן יחסים דיפלומטיים מלאים ב-1992, אולם כבר 27 שנים קודם לכן זכתה הודו ליהנות מהידע ומהניסיון של ישראל בתחום פיתוח החקלאות. הודו הייתה מדינת עולם שלישי ונמנתה עם המדינות שנכללו בתכנית חדשנית שיזם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO – Food and Agriculture Organization) על מנת להתגבר על הפיגור בייצור המזון במדינות הללו. בתכנית נכללו שיטות עיבוד חדשות, מניעת מחלות צמחים, הצגת זנים חדשים של גידולי שדה, טיפול במניעת השחתת יבולים וכיו"ב.

המומחה הבכיר שנבחר להציג ולנהל את התכנית בהודו היה האגרונום דניאל בן אור – דני, כפי שקראנו לו. דני היה מנהל שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות. כאחד המומחים הבכירים בתחום תכנון וניהול הדרכה חקלאית הוא גויס על ידי האו"ם ונשלח להודו בתור המומחה שיקדם את החקלאות ההודית ויצעיד אותה אל עבר המאה ה-20. בעת ההיא, בעלי דרכונים ישראליים לא נהנו מיחס טוב בהודו, על כן צויד דני בדרכון דיפלומטי של האו"ם. הוא שהה בהודו שנים אחדות בתוקף תפקידו. בתום תקופת השירות שלו גדל יבול החיטה ליחידת שטח בהודו ביותר מ-50%.

שיטות השקיה ישראליות נכנסו להודו במסגרת פעילות של חברות פרטיות, שנים רבות לפני שנקשרו יחסים דיפלומטיים מלאים בין שתי הארצות. יש לציין שהמוניטין הישראלי בתחום החקלאות וייצור המזון בכלל הגיע להודו כבר בעשור השני לעצמאות שתי המדינות. למשל ניתן לציין כי כשראש ממשלת הפדרציה ההודית בימינו אלה נרנדרה מודי היה ראש ממשלת מדינת גוג'ראט – אחת מ-29 המדינות המרכיבות את הפדרציה ההודית – הוא דחף בצנעה הכנסת מערכות השקיה ושיטות גידול ישראליות למדינתו. מודי קידם מאוד את המגזר החקלאי בגוג'ראט, ובכך רכש לעצמו מוניטין פוליטי שלאחר מכן סייע לו להיבחר לראש ממשלת הפדרציה ההודית. כמו כן, כך נוצר בסיס לכינון יחסים הדדיים בין הודו לישראל גם בתחומים אחרים. אולם במישור המדיני הרשמי לא חלה כל התפתחות בקשרי שתי המדינות עד לראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת. גישת הודו כלפי ישראל החלה להשתנות כתוצאה מכמה תמורות שהתחוללו בזירה הבין-לאומית ובזירה הפוליטית הפנימית בהודו.

בהודו עצמה חל מהפך פוליטי, אולי דומה לזה שחל בישראל ב-1977. מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי, מפלגתם של נהרו ובתו אינדירה גנדי, נחלה תבוסה בבחירות הכלליות שהתקיימו בהודו ב-1989. באותה שנה נפלה חומת ברלין והגוש הסובייטי החל להתפרק. ממשלת הודו של נהרו ואחריו של אינדירה גנדי – ממשלה שהייתה בעלת נטייה סוציאליסטית, מקורבת לברית המועצות ולקוחה עיקרית של נשק סובייטי – מצאה עצמה בחלל פוליטי ריק. מלחמת המפרץ הראשונה, שפרצה כשנה וחצי לאחר מכן, הבליטה את עוצמתה של ארצות הברית ואת חולשת העולם הערבי, שהודו – ש-11% מאוכלוסייתה מוסלמית – הייתה מחוברת אליו. ממשלת הודו החדשה לא השלימה עם תמיכת הערבים בפקיסטאן בעניין הסכסוך בקשמיר. החמרת היחסים עם סין הקומוניסטית גם היא דחפה את ההודים אל המערב.

באווירה הפוליטית שהתפתחה בהודו בעשור האחרון של המאה ה-20 נוצרה הזדמנות פז למדינת ישראל לשדרג את קשריה עם הודו, שבעצם, מתחת לרדאר, כבר הלכו והתעצמו בהדרגתיות. על שיתוף הפעולה החקלאי בין הודו לישראל נוסף גם שיתוף פעולה ביטחוני. עד מהרה הפכה הודו ללקוח הגדול ביותר של התעשיות הביטחוניות של ישראל, מצב שעדיין מתקיים גם בימינו אלה. הקשר בין שתי המדינות התפתח גם לשיתוף פעולה מודיעיני ולפעילות נגד הטרור האסלאמי הבין-לאומי, לשותפות במחקר מדעי ובייצור תעשייתי מסווג ולקיום יחסים דיפלומטיים מלאים.

ביקור ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ביולי 2017 בישראל, שהיה ביקור ראשון של ראש ממשלה הודי בישראל, התנהל בהצלחה יוצאת דופן. נחתמו חוזים חדשים בין שתי המדינות. שני ראשי הממשלה אף נצפו מטיילים ברגליים יחפות על שפת הים התיכון – מחווה החורגת מהפרוטוקול הדיפלומטי, אשר מצביעה על עומק היחסים בין שני האישים ושתי המדינות. מאליו מובן שהמהפך ביחסי הודו וישראל מוסיף נדבך חשוב לצד החיובי במאזן האסטרטגי שבין ישראל לאויביה, ועוד היד נטויה.

בפרק הבא בסדרה זו נעסוק ביחסי מדינת ישראל עם סין. בהרצאה שנשאה אורה נמיר, שהייתה שגרירת ישראל בסין, אחרי שובה ארצה מהשליחות שם, שמעתי שהסינים מעריצים את ישראל. הם טוענים שרק שני עמים שרדו בצורתם האותנטית במשך אלפי שנים: הסינים והיהודים. מעניין מאוד להיוודע למה שהתפתח בין מדינה קטנה במערב אסיה, המונה מעט יותר משישה מיליון יהודים, למדינת ענק במזרח אסיה, שמספר תושביה גדול בערך פי 230 ושטחה גדול בערך פי 150.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

4 תגובות

    1. נכון. הודו היא אחת הצלעות במדינות BRIC (ברזיל,רוסיה,הודו וסין) שעומדות ליטול את המנהיגות העולמית מידי ארה"ב בדור הבא. למזלנו הטוב יש לישראל יחסים טובים עם ארבעת המדינות הללו שעוד הולכים ומשתפרים בעוד שלארבע מדינות אלה יש יחסים בעייתיים מאד עם הערבים ועם מוסלמים בכלל.
      ימין השם עושה חייל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אורית

שינון ולא יותר

הערכת הלמידה בישיבות על פי הטקסונומיה של בלום

תמונה של יגאל

חרקירי מודרני

הדרגים הפוליטי והביטחוני חייבים לקחת אחריות אמיתית

דילוג לתוכן