השדרוג ביחסי ישראל-אפריקה נמשך ומתעצם

קשרי ישראל עם מדינות ECOWAS עולים מדרגה
צילום של נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: US Military

ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא לביקור ממלכתי במערב אפריקה. הוא נחת במונרוביה, בירת ליבריה, והתקבל שם לא רק על ידי ראשי השלטון בליבריה אלא גם בכינוס מיוחד של ראשי ארגון 15 מדינות מערב אפריקה (ECOWAS – Economic Community Of West African States). ראש הממשלה צפוי לחתום על שורה של הסכמים לשיתוף פעולה של ישראל עם מדינות אלה בתחומי החקלאות, פיתוח מקורות מים, בריאות, תחבורה וביטחון. משמעותם של הסכמים אלה היא פתיחת שעריהן של מדינות ECOWAS ליבוא סחורות, הדרכה, ייעוץ ותכנון ממדינת ישראל והעשרת קופת המט"ח של המדינה.

מאמר זה הוא הרביעי בהקשר האפריקני שכותב שורות אלה מפרסם בג'וקופוסט. קדמו לו שלושה. ב- 15 בפברואר 2016 פורסם באתר זה מאמר בשם "סימנים: מהפך ביחסי ישראל אפריקה". לוז המאמר הייתה החלטה אנטי-ישראלית במועצת הביטחון שסוכלה בעזרתן של שתי מדינות אפריקניות: רואנדה וניגריה. ב-9 ביולי 2016 פורסם מאמר בשם "יום עצמאות שמח, דרום סודן". המאמר עוסק ביחסים המיוחדים שנרקמו, החל מ- 1969, בין מדינת ישראל למורדים נוצרים בדרום סודן. כאשר המורדים הללו פרשו מסודאן והקימו מדינה עצמאית הוזמנה ישראל לקשור יחסים דיפלומטיים עם מדינה מזרח אפריקנית זו. המאמר השלישי נכתב ב-17 בינואר 2017 ועסק בביקור של כארבעים נציגים של מדינות ECOWAS בישראל.

בשל התמחותי בלימודים אפריקניים והיכרותי עם היבשת הוזמנתי להרצות בפני האורחים ממערב אפריקה. דיברתי בעיקר על פיתוח מקורות מים, דישקייה, הזנת בעלי חיים ופרויקטים אגרו-תעשייתיים. בשיחה שהתפתחה אחרי הרצאתי התברר לי שתחומים אלו הם עניינם העיקרי של המבקרים, שרובם היו שרי חקלאות או פקידים בכירים במשרדי החקלאות בארצותיהם. ישראל, והם יודעים זאת, היא המדינה המתאימה ביותר להתקשר עמה על מנת לקדם את החקלאות במדינות מערב אפריקה.

רוב מדינות מערב אפריקה הן מדינות מוסלמיות שהיו בזמנו קולוניות צרפתיות. בשל לחץ פוליטי (ו"שכנוע" אינטרסנטי של מנהיגיהן) הן לא יצרו קשרים עם מדינת ישראל גם בתקופה שקדמה למלחמת יום כיפור. יש לראות בהקמת הקשרים עם מדינות אלו הישג ראוי לציון של הדיפלומטיה הישראלית בתקופה האחרונה.

באשר לסיבות שהביאו להתפתחות חשובה זו הייתי מציין בייחוד את "התחום הווירטואלי" בסביבה האסטרטגית של מדינת ישראל. לישראל יש ארבעה תחומים המוגדרים באמצעות גבולות גיאוגרפיים, ונוסף לכך תחום וירטואלי חסר טריטוריה. עוצמתו מקנה למדינת ישראל מוניטין, עוצמה כלכלית ותדמית שיש להן ערך אסטרטגי שאינו נופל מערכה של טריטוריה. כוונתי כמובן למצוינות בתחומי מדע וטכנולוגיה.

העניין של מנהיגי ECOWAS שהגיעו בחודש ינואר 2017 לראשונה לביקור בישראל, אינו דווקא בתחום ציוד צבאי – אף שישראל נחשבת למדינה מובילה בעולם בתחום זה – אלא גם, ואולי בעיקר, בתחומים אזרחיים דוגמת חקלאות, בריאות, השכלה, אוריינות וכיוצא באלו. מאות חברות ישראליות שהתמחו ביצוא טכנולוגיות מתקדמות מישראל כמעט לכל העולם מהוות אבן שואבת למתעניינים ממדינות אחרות החפצים ליהנות מהיכולות שלנו ותוקעות מקלות בגלגלי מכונות תעשיית הדכדוך הישראלית.

כי מציון תצא תורה – כבר אמרנו?

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

    1. "תעשיית הדכדוך" בישראל חיה ובועטת. על כן ישראלים טובים מתקשים להפנים מצבים חדשים וכתוצאה מכך נולד חוסר פרגון. אנא קראי את תגובתה של דינה שגב. זה מעט המחזיק את המרובה. זוהי הפרופורציה האמתית. מדוע קשה לך להכיר בכך?

  1. יחסי החוץ של ישראל באפריקה, במזרח הרחוק, בארה"ב ובעוד ארצות משתפרים והולכים.

    1. ראשית – את צודקת. יש שיפור כללי ביחסי ישראל עם מדינות העולם.
      עם אירופה יש יחסים טובים בתחומי כלכלה, מדע ועוד. אין זה אומר שאין ויכוחים אתם לפעמים.
      החשוב באפריקה הוא הקמת יחסים עם מדינות מוסלמיות שבעבר היו בהשפעת הערבים.
      אגב, גם בדרום אמריקה וגם במזרח אסיה יש התקדמות מרשימה. אכתוב על כך בהמשך, כאשר הסכמי סחר שכעת נמצאים בשלבי משא ומתן ייחתמו.

  2. אבת מדינות הרבה יותר חשובות לנו מתחילות להתיאש ממדינת ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן