הרומן הסינגפורי

יובל של שיתוף פעולה מופתי בין סינגפור לישראל
דגל סינגפור תמונה: Antigoni en.wikipedia.org

כיבוש סינגפור בשנת 1942 על ידי הצבא היפני היה ההישג הצבאי הגדול ביותר של יפן במלחמת העולם השנייה. צ'רצ'יל בזמנו אמר שתבוסת הצבא הבריטי בסינגפור הייתה המפלה המשמעותית והכואבת ביותר שספגה האימפריה הבריטית באותה המלחמה. מה ידוע לנו על סינגפור, מה חשיבותה בכלל ומה ערכה למדינת ישראל בפרט?

על פי נתונים שנמסרו ביום עיון שהתקיים באוניברסיטת בר אילן ב-15 בנובמבר 2016 – שטחה של סינגפור הוא בסך הכול כ-650 קמ"ר, לצורך השוואה, שטחה קטן פי 32 משטח מדינת ישראל בגבולות 67'. למעשה סינגפור היא "עיר-מדינה" אולי הצפופה ביותר בעולם. מתגוררים בה מעט יותר מארבעה מיליון תושבים. כמחצית ממספר תושבי ישראל. בישראל צפיפות האוכלוסין בממוצע היא כ-400 בני אדם לקמ"ר. בסינגפור צפיפות האוכלוסין בממוצע היא כ-6000 בני אדם לקמ"ר, פי 15 מאשר במדינת ישראל.

בישראל התל"ג (תפוקה לאומית גולמית) בשנה קלנדרית הוא כ-300 מיליארד דולר, דהיינו כ-37,000 דולר לתושב. בסינגפור התל"ג בשנה הוא כ-400 מיליארד דולר, כלומר כ-87,000 דולר לתושב, פי 2.3 מאשר במדינת ישראל. בעול הכלכלה המצליחה הזו נושאים 3.5 מיליון אזרחים וכחצי מיליון עובדים זרים. אזכיר נתון זה כאשר אדון בבעיות הביטחוניות השוטפות של סינגפור.

שתי המדינות, ישראל וסינגפור, היו בעבר קולוניות בריטיות, ועל כן יש להן כמה מאפיינים משותפים. שתי המדינות הן פולי-אתניות ושוררת בהן רב-תרבותיות משמעותית. בשתי המדינות מתגורר מיעוט אסלאמי גדול יחסית. גם לנתון זה אשוב בהמשך.

סינגפור היא "המצאה בריטית". הבריטים השתלטו על המקום בשנת 1819, הם מצאו חבל ארץ כמעט שומם שסביבו איים רבים. בשל מיקומו הגיאוגרפי המקום התאים מאוד להקמת נמל ימי, שעד מהרה הפך לנמל הימי המרכזי ולמרכז השלטוני החשוב ביותר של האימפריה הבריטית בדרום מזרח אסיה. עם הקמת הנמל והתפתחותו נמשכו למקום, כמחפשי עבודה, פועלים ממדינות האזור כדוגמת סין, הודו, מלזיה, אינדונזיה ועוד. בחלוף הזמן הביאו הפועלים הללו את משפחותיהם. כך החלה להתפתח במקום חברה אזרחית פולי-אתנית אסיאתית. במקביל, השליטים והמנהלים הבריטים בנו לעצמם רבעים סגורים ומפוארים, שבהם הם חיו בהנאה קולוניאלית, כפי שהיה מקובל ברחבי האימפריה שבה השמש לא שקעה לעולם.

בשנת 1965 העניקו הבריטים עצמאות לסינגפור. ישראל כבר הייתה אז בת 17 שנים. שנתיים אחר כך פרצה מלחמת ששת הימים והמוניטין של ישראל בתחום הביטחוני הרקיע לשחקים. הסינגפורים התרשמו מאוד מהניצחון הישראלי במלחמה זו. בנוסף לכך, אנטישמיות לא הייתה מוכרת במדינה בת השנתיים שהחלה להתמודד עם בעיות ביטחון. בתקופה זו ועל רקע זה נוצר קשר בין שתי המדינות שהלך והעמיק עם חלוף הזמן.

הישראלים מצאו בסינגפור מקום נוח לנהל ממנו פעילות רבה ומגוונת בתחומים שונים בכל רחבי דרום מזרח אסיה ואילו הסינגפורים מצאו בישראל מקור מהימן לרכישת ציוד ביטחוני וצבאי, ויתרה מכך גם ידע והדרכה בתחומים הללו. במשך השנים שהו בסינגפור מאות רבות של קציני צבא ואנשי תעשייה ומסחר מישראל. הקשרים האסטרטגיים בין שתי המדינות התפתחו בהתמדה, עד כי כיום לשיתוף הפעולה בין שתי המדינות יש כבר מעין "עומק היסטורי" אשר נשען על שביעות רצון דו-כיוונית.

ב-15 בנובמבר 2016 התקיים במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן מפגש עם משלחת בת חמישה חוקרים בכירים ממרכז מצוינות לחקר האסטרטגיה הלאומית בסינגפור, ה-CENS (Centre of Excellence for National Security).

כל אחד מחמשת החוקרים סקר את תחום התמחותו. הד"ר S. Jayakumar דיבר על בעיות הביטחון הכלליות של סינגפור לקראת העתיד; מר Ang B. דיבר על ענייני אבטחת מערכות הסייבר והאינטרנט בארצו; הד"ר Loo B. דיבר על הצורך המתפתח באבטחת שטח המדינה הנרחב בסינגפור; הד"ר Teo .A.T סקרה את בעיות הביטחון הקיימות בסינגפור כתוצאה מהרב-תרבותיות הקיימת בה, ואילו הד"ר Raska M. דיבר על מגמות התפתחות נוכחותן הצבאית של סין, רוסיה וארה"ב, בתווך שבין ים סין הדרומי לבין האוקיינוס ההודי.

למעשה סינגפור נמצאת במרכז סביבה אסטרטגית של מבוך אינטרסים בין-מעצמתיים. הנמל הענקי שלה מהווה מרכז לעגינת אוניות ומעבר ימי לכל הכיוונים. ככזה, מהווה נמל סינגפור אתר עיקרי לביצוע העברת מטענים (Trans-Shipment) מכל העולם לנמלי דרום מזרח אסיה ומנמלי דרום מזרח אסיה לנמלי כל העולם. לפיכך, אחת הבעיות המעיקות ביותר על השלטונות בסינגפור בתחום הביטחון, היא אבטחת הנמל לשם מניעת כניסתם של מחבלים וחומרי חבלה לנמל ולמכולות המאוחסנות בו, ובאמצעותן יצוא טרור לארצות אחרות.

בעיית ביטחון פנימי חשובה לא פחות, היא ההקצנה הדתית של חלק משמעותי מהציבור המוסלמי המתגורר בסינגפור. עם אלו נמנים גם צאצאי משפחות מוסלמיות אשר מתגוררים כבר דורות אחדים במקום וגם מהגרים חדשים שהגיעו למדינה בעשור האחרון. שלטונות הביטחון בסינגפור מתייחסים בכובד ראש להקצנה המוסלמית בארצם. הם מצאו כי קיימים קשרים בין גורמי אסלאם רדיקלי בסינגפור לבין גופי אסלאם רדיקלי במקומות אחרים בעולם כדוגמת אל קעידה, דאעש (המדינה האסלאמית) והאחים המוסלמים. הדבר מעורר דאגה רבה כיוון שבסינגפור מתגוררים מאות אלפי מוסלמים, רבים מהם נולדו שם ורבים אחרים זכו באזרחות סינגפורית. השלטונות חוששים שהאסלאם הקיצוני יערער את השקט ואת הקִדמה שהם מנת חלקם של תושבי סינגפור כיום.

ישראל, כידוע, סובלת מקיצוניות מוסלמית מיליטנטית. התחושה בקרב רבים היא שישראל, בשל ניסיונה רב השנים בעניין זה, רכשה ידע וניסיון בטיפול, בהצלחה מתקבלת על הדעת, במניעת טרור אסלאמי. טרור זה החל "להרים ראש" גם בסינגפור. מכאן נובע, ללא כל ספק, המניע להעצמת שיתוף הפעולה ההדוק בין שתי המדינות. יש לישראל מה למכור לסינגפור. יש לסינגפור מעט מאוד מה למכור לישראל. לכן המאזן המסחרי בין שתי המדינות נוטה באופן ברור ונמשך לטובת ישראל, ויש להניח שכך יהיה גם להבא.

כי מציון תצא תורה – כבר אמרנו?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. מאמר מענין ביותר שמתאר ענק כלכלי על אי קטו רב תרבותי
    שהפך למוקד בעל ענין לכל סביבתו.קראתי בזמנו ספר מרתק
    על החיים בסינגפור אותו חיבר
    פרופ גבי ויימן ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה
    שהיה בסינגפור בשנת שבתון.

  2. לישראל יש הרבה מה ללמוד מסינגפור. בעיקר בנושאי חריצות וניקיון וגם בחינוך.

  3. לישראל יש הרבה מה ללמוד מסינגפור.במיוחד בהשקעה בחינוך ובפריון עבודה וחריצות.

  4. טוב שלישראל נשארו ידידים.
    נושא מעניין אבל כתוב קצת יבש לטעמי. לא הבנתי גם מדוע שמות הסינגפורים כתובים בלעז.

  5. יצא לי להכיר קצת את המדינה
    לכל מדינה יתרונות וחסרונות
    החיסרון הסינגפורי נעוץ בעיקר בהיותה מדינה לא ממש דמוקרטית
    היא עולה על מדינת ישראל בהרבה תחומים
    אם להזכיר חלק מהם:
    ניקיון והגינה
    חוסר סובלנות לבכירים שסרחו
    אכיפת חוק
    בטחון אישי
    רמת החינוך
    התנהגות אדם לאדם
    מימון המדינה של דיור למרבית האזרחים
    רמת פשיעה
    מהירות פעולת מערכת החוק
    וזו רק תחילת הרשימה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גדעון

פרס ישראל לאן?

בעקבות המחלוקת בעניין הענקת פרס ישראל

צילום של אבי רוזנטל

לא הקלף מלוכלך

על הסרט "קלף מלוכלך" ועל רמאויות בברידג'