8 בנובמבר: קלינטון או טראמפ

ניתוח סקרי קדם-בחירות ומשמעותם
תמונה של דונלד טראמפ
דונלד טראמפ צילום:Gage Skidmore commons.wikimedia.org

זקני המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית לא זוכרים בחירות מקדימות (פריימריס) כמו אלו, שבהן זכה מועמד שנוי כל כך במחלוקת במועמדות מפלגתם לנשיאות הפדרציה האמריקנית. מועמד זה הביס חמישה עשר מתחרים בעלי מוניטין מפלגתי רב משלו, בהם ג'ב בוש, בן של- ואח של-, והגברת קרלי פיורינה, המנכ"לית המיתולוגית של חברת היולט פקארד. המועמד דונלד טראמפ עקף את כולם בנונשלנטיות. משהסתיימה ועידת המפלגה הדמוקרטית שבה נבחרה הילרי קלינטון כמועמדת מפלגתה לנשיאות, מצאו השניים את עצמם במהלך של התמודדות שתימשך מעט יותר מחודשיים וחצי.

אם, בשלב די מוקדם, הייתה תחושה שהילרי לוקחת בהליכה, הרי שעתה, עם כניסת המרוץ לבית הלבן לישורת האחרונה, כלל לא ברור מי יהיה המנצח. הסקרים של חודש יולי 2016 מצביעים על כמעט שוויון בין שני המועמדים. הגם שכך, כל ניסיון לחזות על סמך סקרים אלו מי ישב בבית הלבן החל ב-21 בינואר 2017 יהיה בבחינת ספקולציה לא מבוססת.

אני מבקש להזכיר לקוראים כי שבועות אחדים לפני מועד משאל העם הראו הסקרים בבריטניה יתרון אלקטורלי למתנגדים ל"ברקזיט" – הגישה הפוליטית שצידדה ביציאת בריטניה מהקהילייה האירופית. הנשיא אובמה ביקר בבריטניה ושם את כל כובד משקלו, יחד עם ראש הממשלה הבריטי דאז דייויד קמרון, נגד הברקזיט. כשנספרו פתקי ההצבעה בקלפיות הסתבר שתומכי ברקזיט זכו בקולותיהם של רוב המצביעים.

על כן, בריטניה כבר החלה בהכנות לפרישה מהחברות בקהילייה האירופית. כצעד ראשון התפטר ראש הממשלה קמרון, שתמך בהישארות בריטניה בקהילייה, ומיד הוקמה ממשלה חדשה בראשות "גברת ברזל מספר 2" – ראשת הממשלה החדשה תרזה מיי. מיד עם כניסתה לדאונינג 10 היא הצהירה שתפעל במהירות ובנחישות לקיים את רצון הבוחר הבריטי. הסוקרים נכשלו בגדול. נראה שתמיכתו של הנשיא אובמה בראש הממשלה קמרון לא רק שלא עזרה לו ולמתנגדי ברקזיט, אלא הזיקה למהלכו הספקולטיבי של קמרון.

מסתבר שקמרון הסתמך יתר על המידה על סקרים שהראו לו שרוב הציבור הבריטי תומך בהישארות הממלכה בקהילה האירופית. השאלה הגדולה ששואלים את עצמם היום מתנגדי הברקזיט: מה קרה לסקרים? מדוע הם כשלו? או: האם התפרצה לזירה הציבורית תופעה כל שהיא שהעצימה את ההשפעה לטובת הברקזיט, והפכה את מגמת הציבור בעניין לעומת זו שנחזתה בסקרים?

האם גורלם של הסקרים בארה"ב המראים יתרון אלקטורלי מסוים לגברת קלינטון יהיה כמו גורל סקרי הברקזיט בבריטניה? האם מגמת התרחבות היתרון האלקטורלי שנחזתה בסקרים בשבוע השני של אוגוסט 2016 תתעצם או תיסוג? כדי לנסות להשיב לשאלה זו כדאי להתבונן בתוצאות הסקרים ולהשוות לתוצאות הבחירות בבריטניה. יש לבדוק אם אותה תופעה, או דומה לה, שגרמה לסוקרים הבריטים להטעות את ראש הממשלה קמרון, עלולה להתחולל גם בארה"ב במהלך הבחירות העכשוויות לנשיאות.

לפני שאבחן את המתודולוגיה הסטטיסטית שעל פיה מתנהלים סקרי קדם-בחירות, אבקש להצביע על שוני עקרוני בין שיטת הממשל הבריטית לבין זו האמריקנית. בריטניה היא מדינה אוניטארית – תוצאות הבחירות בה, וכל שכן תוצאות משאלי העם, נקבעות ברוב אלקטורלי רגיל. לעומת זאת ארה"ב היא פוליטאה פדראלית. הבחירות בה נערכות בנפרד בכל מדינה. כל מדינה משגרת מספר אלקטורים, הנקבע על פי גודל אוכלוסייתה, לחבר האלקטורים הנבחר, וזה מתכנס פעם אחת בלבד לצורך בחירת הנשיא. אחר כך חבר האלקטורים מתפזר וכל אחד מהם חוזר למדינת מגוריו.

הבעיה בשיטה זו, המעוגנת בחוקה האמריקנית, הוא שבעת בחירת הנשיא כל האלקטורים מאותה מדינה מחויבים להצביע על פי רוב הקולות שהתקבלו בהצבעה במדינתם. על כן יכול להיבחר נשיא שזכה במיעוט הקולות של כלל ציבור הבוחרים. כך קרה, למשל, כאשר הנשיא בוש הבן נבחר לנשיאות בקדנציה הראשונה שלו. המועמד הנגדי אל גור, שכיהן עד אז כסגנו של הנשיא ביל קלינטון, הפסיד במערכה ונדחק הצדה מעל במת ההיסטוריה האמריקנית. נמצא אפוא שהגם שסקרי קדם-הבחירות נערכים על פי אותה מתודולוגיה סטטיסטית, השיטה האמריקנית יוצרת קושי נוסף כאשר ניגשים לנתח סקרים בתקופת טרום בחירות בארה"ב.

מה אירע בבריטניה שבשלו הוכשל קמרון על ידי הסוקרים? ובכן, מסקירת תוצאות משאל העם שהתקיים בבריטניה ב-23 ביוני 2016, מתברר שהתפלגות ההצבעה לפי אזורי הבחירה (בבריטניה קיימות בחירות אזוריות) התאפיינה בשונות משמעותית מנקודת ראות סטטיסטית. בעת עריכת הסקרים בנו המומחים מדגמי אקראי על פי המתודולוגיה הסטטיסטית המקובלת במקצוע זה. על פי המתודולוגיה קיימת סטיית תקן מסוימת שנקבעת על פי שיעור הנשאלים מתוך כלל אוכלוסיית הבוחרים. ככל שהמדגם רחב יותר כך סטיית התקן מצטמצמת. כיוון שעריכת הסקר יקרה מאוד, קיימת נטייה לצמצם את גודל המדגם כדי להוריד את עלות הסקר. כך כמובן מתרחבת סטיית התקן ומצטמצמת המובהקות. כאשר השונות בתוצאות הבחירות במחוזות הבחירה השונים, לעומת תוצאות הסקרים, יותר גדולה מסטיית התקן המחושבת על פי גודל המדגמים, נוצר הפער המאפשר טעויות קריטיות במבחני קדם-הבחירות ובפענוחם.

זה מה שקרה בבריטניה בעת עריכת הסקרים שלפני ה-23 ביוני. כיום מתברר שבסקוטלנד ובלונדון רבתי הצביע הציבור ברוב לא גדול נגד הברקזיט. אולם במרחבי אנגליה, ובעיקר בריכוזי התעשיות המסורתיות, הצביעו המוני העם עבור הברקזיט, כמובן מתוך שיקולים אינטרסנטיים שלהם, וגורל חברות בריטניה בקהילה האירופית נחרץ.

אם נחזור לארה"ב ולמערכת הבחירות לנשיאות הנערכת שם בימים אלו, הרי שתוצאות הסקרים המתפרסמות כמעט בכל יום יוצרות אשליה מתוקה בקרב תומכי המועמד המוביל באותו היום. יש להתייחס לסקרים אלו בספקנות רבה. למשל, בעקבות ועידת המפלגה הדמוקרטית ואחריה, ועקב התבטאויות חמורות של דונלד טראמפ, קלינטון מתחילה לפתוח פער משמעותי בסקרים. אכן, סיכוייה של קלינטון להיבחר לנשיאות בהחלט מעודדים, אולם אין לראות בכך סוף פסוק. המגמה עשויה להתחלף, והתוצאה יכולה לקבל תפנית בשל שיטת בחירת הנשיא באמצעות חבר אלקטורים.

אי אפשר לסיים ניתוח זה ללא אזכור של עניין נוסף אשר ללא כל ספק הביא למפלתו של קמרון בשאלת הברקזיט. כאשר קמרון העביר בפרלמנט את ההחלטה לקיים משאל עם בעניין זה, גל נהירת הפליטים מהמזרח התיכון עדיין לא היה בעיצומו. אחרי קבלת ההחלטה על משאל העם, וללא כל קשר איתה, החל גל הפליטים להתרומם, ובמקביל החלו פיגועי הטרור האסלאמי באירופה. בשלב מתקדם זה, קמרון כבר לא היה יכול לחזור בו מעניין משאל העם. אין כל ספק שלעניין זה הייתה השפעה משמעותית ביותר על הציבור הבריטי. אולי אף השפעה מכרעת שלא יכלה להיקלט אצל הסוקרים.

ולעניין האמריקני – עד כה עניין הגירת הפליטים ואירועי הטרור, הגם ששני אלו קיימים בארה"ב במידה מסוימת, לא השפיעו על הפרופיל האלקטורלי של ההאמריקנים. עד ל-8 בנובמבר יש לפנינו עוד מעט יותר מחודשיים וחצי. אותו פרופיל אלקטרולי עלול להשתנות עקב העצמת נושא ההגירה הבלתי חוקית לארה"ב ואירועי טרור רצחניים אחדים שיתרחשו על אדמת ארה"ב.

על כן הייתי מציע לכולנו לתפוס מרחק מהבחירות באמריקה. הנשיא אובמה, בשל חוסר אסרטיביות ואופי של "מדבר" ולא של "עושה", לא בא חשבון עם בנימין נתניהו בשל תמיכתו במועמד הנגדי בבחירות לקדנציה השנייה של נשיאותו. להערכת רבים הנשיאה קלינטון ועוד יותר הנשיא טראמפ יהיו אסרטיביים הרבה יותר כלפי מי בישראל שיעמיד את עצמו כתומך במועמד נגדי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. מי יזכה. אתה נמנע מלעשות זאת כמו רוב הפרשנים שמצטיינים בהסברים לאחר מעשה. זאת למרות שאני סבורה שאני יודעת מי אתה מאמין ורוצה שיזכה.

    1. פרשן מפרש דברים אחרי התהוותם.
      את מתכוונת שאשים את עצמי כחזאי או בשפת העם כנביא. והרי את יודעת למי נתנה הנבואה אחרי שחרב בית המקדש.
      מטרה עיקרית של המאמר דנן הייתה להזהיר את מי שצריך שלא להזדהות עם מועמד מסוים לפני ה- 8 בנובמבר, בדומה למה שעשה נתניהו בדיוק לפני 4 שנים.
      מטרה נוספת לכתיבת המאמר הייתה להזהיר את מי שצריך להיזהר מסקרים. יש בהם טעויות מתודולוגיות והפלבאים של המפלגות משלמים עבורן כסף רב שתועלתו מוטלת בספק.
      חו"מ מעניין אותי לדעת מי את חושבת שלדעתי אני רוצה שיזכה.
      מוכנה להרים את הכפפה?
      אפילו מבלי להזדהות?

      1. אני לא יודע על מה אתה מהמר
        אני מהמר ובגדול על קלינטון ואני גם חושב שהיא יותר מתאימה

  2. שניהם לא מתאימים.
    אבל אחרי אובמה כנראה הכל הולך.
    עם התמיכה המסיבית בישראל בקרב חוגים רבים ושונים בארה"ב, לא כל כך משנה מי יבחר.
    העיקר שלא נזדהה מראש עם אחד מהם כדי לא לקלקל את היחסים עם השני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך