בריטניה הקטנה

השלכות עזיבתה של בריטניה את האיחוד האירופי
צילום: אבי גולדברג

בשנת 1986 התגלתה בַּבָּקָר הגדל בבריטניה מחלת "הפרה המשוגעת". המחלה התפשטה גם למדינות אחרות באירופה. זמן דגירת המחלה ארוך מאוד ויכול להימשך שנים. מסתבר שההתפרצות הגדולה הגיעה רק עתה.

העולם כמרקחה. אזרחי בריטניה הגדולה (פעם) החליטו שטוב לחיות בבדידות מזהרת באי, ששחיינים טובים חוצים את מעבר המים אליו מאירופה בתוך שעות, ורכבת חולפת מתחת לתעלה הצרה המפרידה בינו לאירופה בתוך דקות.

לאחר עשרות שנים של שגשוג כלכלי, פריחה תרבותית והתערות ביבשת אירופה, בחרו תושבי בריטניה, הממלכה המאוחדת, לסיים את ההסדרים הקיימים בינם לבין שכניהם. מיליוני אזרחים בריטים מוצאים ביבשת את פרנסתם, ונהנים מהקלות המכס והמעבר החופשי אליה. מיליוני בריטים שוזפים את עורם החיוור בחופי ספרד, פורטוגל וקפריסין שטופי השמש. מיליוני צרפתים, בלגים ואיטלקים גרים בבריטניה, נשואים לבני זוג מקומיים, נהנים ממעמדם כאזרחי אירופה המאוחדת ומעניקים לאיחוד את משמעותו האנושית.

הבנקים של לונדון ושוק ההון התוסס שלה מנהלים מיליארדי יורו, דולרים ושטרלינגים, בין היתר, כתוצאה מגישה חופשית ליבשת אירופה ולחמש מאות מיליון תושביה. לונדון הפכה למרכז הפיננסי הגדול בעולם, אבל גם למקלט המס הגדול בעולם, והיא משכנת בקרבה מיליארדרים מכל העולם. גדולי הנצלנים, שודדי הכלכלה הרוסית והאפריקנית קונים לעצמם מעמד חוקי לשהייה בלונדון ומלבינים את הונם בסיוע הבריטים. הבריטים מקיימים את תעשיית "האוף שור" ומתירים לטייקונים "להחנות" את כספם באיים הקטנים שבשליטתם: מאן, גיברלטר, ג'רסי, וגרנסי ובאיי הבתולה הבריטיים.

השותפים לאיחוד – הצרפתים, הגרמנים וההולנדים – חושקים שפתיים ושותקים, הם מוותרים לבריטים כפי שאינם מוותרים לשווייצרים שאינם חברים באיחוד האירופי.

אפשר לומר, אם כן, כי האי, שאיבד את האימפריה שלו, את תעשיית הספנות ואת הצי המפואר שלו, אי שעדיין נוהגים בו בצד הלא נכון של הכביש, שמזג האוויר בו אפור ותושביו משתוקקים להגיע למחוזות שבהם השמש לא שוקעת, אי שהבירה בו פושרת וארוחות הבוקר עדיין תקועות במאה ה-19, ואת היין צריך לייבא מצרפת מספרד ומאיטליה, אי כזה – ראוי שתהיינה בו קצת צניעות ושמירה על אחדות עם השכנים מהיבשת, המוכנים לסבול את ההתנשאות המלכותית ואת הכובעים המצחיקים של נשות האריסטוקרטיה המרוששת.

בעבר שלטו הבריטים בעולם החדש. תושבי הקולוניות ניסו להגיע להסדרי ייצוג בפרלמנט עם הממלכה שהם היו נתיניה, אבל התנגשו במלך ג'ורג' השלישי המשוגע והיום הם אזרחים חופשיים של ארה"ב וקנדה.

השיגעון שוב חוזר לממלכה. העם אינו יודע להעריך את השלום, את הרווחה הכלכלית היחסית ואת חיי השגרה. הנהייה אחרי מנהיגים אקסצנטרים המבטיחים להקים חומה בין ארה"ב למקסיקו או לנתק את בריטניה מאירופה תוביל בהכרח לאסון.

הרשת האירופית שנטוותה בעמל רב במשך עשרות שנים, לאחר החורבן הגדול של שתי מלחמות עולם, נועדה לרקום מציאות שתמנע את חזרת עידן הרודנים של שנות ה-30 במאה שעברה: מוסוליני, היטלר, סלאזר ופרנקו. שליטים שנישאו על גלי הפופולאריות הדמגוגית, והרסו את אירופה יותר מהברברים שפלשו אליה במאות שחלפו : הוונדלים, ההונים והטטרים.

וכל כך על שום מה? על שום הפחד מפני גלי ההגירה. כפי שטוענים תומכי ה-Brexit: "יש לנתק את האי הבריטי מאירופה כדי לעצור את גלי ההגירה מהמזרח התיכון". אם כן, כדי למנוע את ההגירה אליהם, מנתקים עצמם הבריטים מאירופה, במקום לפעול להסדרת נושא ההגירה בתוך מוסדות האיחוד.

כשהבריטים הפיצו את וירוס הפרה המשוגעת באמצעות הבקר הנגוע, לא קראו חברי הקהילה האירופית לסלק את בריטניה מאירופה. כשבריטניה מייצאת חוליגנים ההורסים כל מפגש כדורגל טוב, איש אינו חושב שיש מקום לגרשם מהאיחוד.

בריטניה רוויה באזרחים שמוצאם מפקיסטאן, מהודו ומאזורים אחרים בעולם שהיו פעם חלק מהאימפריה הבריטית הגדולה. בריטניה קלטה מהגרים מוסלמים בהמוניהם במהלך 60 השנים האחרונות, והתירה הקמת מסגדים בלבה, מסגדים המטיפים שנאה לכופרים הנוצרים. יש לסייג ולציין כי רבים מהמוסלמים שנקלטו בה הם מתונים ופרגמטים והשתלבו בחיי הממלכה, ואחד מהם הוא כיום ראש העיר לונדון.

אולם רק עתה, עקב גל ההגירה החדש, שמרביתו מגיע ממדינות "האביב הערבי", התעוררה הזעקה המרה, ההתנגדות להגירה הפכה להתנגדות לחיים משותפים בחיק היקום האירופי, הנאבק לשמור על מכנה משותף ולו הצר ביותר, כדי לא לדרדר את היבשת המנומרת בעשרות קהילות אתניות, מדינות ולאומים, למקום שבו הייתה ערב מלחמת העולם השנייה.

נטישת הסולידריות האירופית, והליכת מדינות נוספות בעקבות בריטניה, כולל האוויל זהוב הבלורית, טראמפ, הקורא לצמצום מענקי ארה"ב לנאטו, תביא בהכרח לתוצאות הנוראות של תזוזת כוחות הצבא של רוסיה הפוטינית לאזורים שהיו תחת הס.ס.ס.ר: המדינות הבלטיות פולין ובולגריה. אוקראינה כבר נמצאת על הכוונת הרוסית.

ערעור הסטטוס קוו ממערב לגרמניה וממזרחה יביא לדרישה לגיטימית של הגרמנים לחמש את עצמם. כיום גרמניה היא מעצמה כלכלית המגנה על האינטרסים שלה באקדח מיושן, ענק מנמנם, אבל אם הרוסים ימשיכו בהכנותיהם להשיב לעצמם טריטוריות אבודות ממזרח לגרמניה והבריטים יבצרו עצמם על האי האפרורי שלהם – תוכל התעשייה הגרמנית למצוא תחליף לשווקי היצוא שלה שיקרסו בגלל נטישת מדינות את אירופה המאוחדת. גרמניה תקים מערך חדש של תעשיות צבאיות, כפי שעשה היטלר שהרג שתי ציפורים בתותח אחד – שיקם את הכלכלה וחימש את גרמניה.

בטווח הקצר נראה שההחלטה על התנתקות מספינת האם אירופה תביא לפירוק נוסף של האי עצמו. בריטניה, הממלכה המאוחדת, תקרוס גם היא ותתפורר למרכיביה, כבר עתה היא ניצבת בפני סכנת התפוררות לוולש, צפון אירלנד וסקוטלנד.

אם כן, כך זה כשהמחלה מתפרצת לאחר שנים: ההמונים תופסים טרמפ על אביב אירופי, על טראמפ, על בוריס ג'והנסון על לה פן לדורותיו (האב ובתו) ושאר מחרחרי פירוד, מדון ושנאה שיביאו את העולם השברירי להתייצב על עברי פי פחת.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. מחלת הפרה המשוגעת נופחה ונוצלה על ידי הממשלה הבריטית להקטנת עדר הבקר שם ב- 50% בגלל עודף עצום במוצרי הרפת וזיהום הסביבה.
    איפה מחלת הפרה המשוגעת היום? לאן היא נעלמה?
    וחוץ מהדוגמה הלא מוצלחת שלעיל דע לך שבריטניה הצילה את עצמה מעונשה של הקהילה האירופית. בריטניה תתאושש מהר, היא כבר מתאוששת. אירופה ממשיכה לשקוע, עוד פעם יוון, בדרך פורטוגל, אחריה ספרד, עוד קצת פולין והבלטיות ידרשו שוויון – מה אנגליה צריכה את כל זה?

  2. רוב הבריטים שמצויים הרי בפרטים יותר מאיתנו, החליטו מה שהחליטו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אריה

הקרב על הדמוקרטיה

כיצד נתנגד למהלכים האנטי-דמוקרטיים שמתגבשים בישראל