באר שבע מעדיפה את אורחיה על פני בניה

למה דנילוביץ קורץ דווקא למרכז?
באר שבע צילום: ישי גוריון creative commons

בשנים האחרונות אני עוקבת באדיקות אחר ראש העיר שלי, ובמיוחד בשנה האחרונה, שבה החלטתי להשתקע בבאר-שבע לשנים הבאות. ראיתי בשמחה איך הפך רוביק דנילוביץ את העיר – או ליתר דיוק, אזורים מסוימים בה – לאטרקטיביים ומושכים, לאתרים שבני המקום יכולים להתגאות בהם. מבחינתי דנילוביץ מייצג את מודל ראש העיר האידאלי: בן המקום – ולא שחקן חיצוני, שצמח מלמטה כנגד כל הסיכויים, ביצועיסט ובולדוזר, כזה שמכיר את הבעיות והפתרונות, אחד שמניע שינויים בזמנים קצרים. ועם זאת, הוא חוטא בנקודה הרגישה מכול. המטרות נכונות, אך הביצוע אינו למען התושבים.

במודע או לא, דנילוביץ משתף פעולה עם הכוחות שאחראים לדמותה ולמצבה של הפריפריה. בריאיון לדה-מרקר אמר דנילוביץ שכל זוג שבא לגור בפריפריה ראוי שיקבל מענק של כ-100,000 ש"ח מהמדינה. נשמע מבטיח, אבל אמירה שכזו היא בדיוק הבעיה. מאז הקמתה של אוניברסיטת בן-גוריון והתחלתה של התנועה הסטודנטיאלית ההמונית לשכונות הוותיקות והעניות, נדמה שבאר-שבע, כמו ערי הנגב האחרות, מעדיפה את אורחיה על פני בניה. המערך הכולל של העירייה, האוניברסיטה, החברה האזרחית והממשלה מביע מסר כולל לתושבי הפריפריה באמצעות תכניות שונות של "ערבוב אוכלוסיות". בגדול, המסר הוא: אתם, תושבי הפריפריה, אתם הבעיה. לכן ננייד אנשים חזקים ומוכשרים שיבואו לעזור לכם, כי אתם, מה לעשות, לא מצליחים לעזור לעצמכם.

יש קשת רחבה של תכניות שונות כדי להביא "אוכלוסיות חזקות" למקומות חלשים. עמותת "איילים" היא הדוגמה הטובה ביותר: סטודנטים מקבלים הנחות משמעותיות בשכר לימוד ובשכר דירה בתמורה למגורים במקומות "חלשים" כמו באר-שבע, ירוחם ושדרות ובתמורה לפעילות התנדבותית למען הקהילה. פרויקט דומה הוא "הדירות הפתוחות", שמעניק לסטודנטים (שרבים מהם זקוקים להטבות הללו כדי להתקיים, אין ספק) את האפשרות למגורים מוזלים בשכונות העוני מסביב לאוניברסיטת בן-גוריון, אך גם ממשיך לקעקע ולהפריד בין אוכלוסיות "רצויות" לאלו שזקוקות לא פחות לסיוע.

דוגמה נוספת היא תכנית המלגות בעיר העתיקה בבאר-שבע, שמעניקה הנחה חודשית בשכר דירה לסטודנטים שיעברו לגור שם. גם פה נראה שקבוצה אחת עדיפה, ואילו האחרת, המקומית והביתית, אינה זכאית להטבות. סילבן שלום, השר לפיתוח הנגב, התייחס להחלטה להענקת המלגה הגורפת: "באוניברסיטה ובמכללות בנגב לומדים כיום כ-30 אלף סטודנטים, שמזרימים דם חדש לעיר וליישובים בהם הם מתגוררים."

אבל לאותו "דם חדש" יש גם תפקיד אחר. בפועל, מענקי הדיור הללו יוצרים הנעה של אוכלוסיות חלשות למקום אחר. בשפה האקדמית: ג'נטריפיקציה, במילים פשוטות: כתוצאה ממענקי הדיור לסטודנטים, מחירי הדירות מאמירים מדי שנה, ומי שמשלם את המחיר הם קודם כול התושבים המקומיים שחיים בשכירות, והחלשים מביניהם נאלצים לחפש מקום אחר לגור בו. תוסיפו לזה את חיסול הדיור הציבורי ואי-אכלוס של דירות עמידר בשכונות הישנות של באר-שבע, ותקבלו פינוי המוני של אוכלוסייה חלשה מהשכונות הצמודות לאוניברסיטה. בן-גוריון לא הייתה הראשונה: אוניברסיטת קולומביה בהארלם יצרה בדיוק אותו תהליך עם הקמתה.

שלל הדוגמאות למדיניות הכוללת של העברת אוכלוסיות חזקות לפריפריה מעידות על האופן שבו נתפסת הפריפריה, ובמיוחד תפיסות לגבי האנשים שחיים בה. דוגמה מאלפת לכך היא ריאיון שבו העידו שני בעלי דירות בבאר שבע שחיים במרכז ש"אנחנו דיברנו תל-אביבית ושם דוברים באר שבעית. לקח לנו שנתיים-שלוש רק ללמוד את השפה" (כתבתו של אורי חודי לגלובס, 13.1.2015). העובדה שאנשי המרכז ממעמד הביניים באמת מאמינים שהם דוברי שפה שונה, מעידה על הנתק, הפער והפטרונות שכרוכים ביחסי מרכז-פריפריה.

דוגמה נוספת לכך היא שבמשך שנים הרשו לעצמם הפאבים הסמוכים לאוניברסיטת בן-גוריון למנוע ממקומיים להיכנס למקומות הבילוי של הסטודנטים באמצעות סלקצייה שכרוכה בהצגת כרטיס סטודנט בכניסה. אף אחד לא היה מעלה על דעתו שאורח ירשה לעצמו להתגדר בתוך ביתו של המארח, אלא אם כן כל הסימנים מראים לו שהוא בעל פריווילגיות ומועדף. וכך, בלב השכונות הוותיקות של באר-שבע, הורחקו המקומיים מהמרחב הציבורי הסטודנטיאלי. כי הרי למה לערבב בין תרבות גבוהה לתרבות עמך?

כל אלו מעידים על האופן שבו אנשי המרכז תופסים את הפריפריה, אבל לא על אלו החיים בה. ועם כל זאת, רוביק דנילוביץ משתף פעולה בדיוק עם אותם כוחות שאחראים לשימור מצבה של באר-שבע כבר מעל ל-60 שנים. האמירה שלו מעידה על הבעיה העמוקה והאמתית שעומדת מאחורי מצבה של הפריפריה: כל עוד בניה שלה חושבים שהיא נחשלת, היא תמשיך להיות כזו. כל עוד אלו שגדלו בה מאמינים שהדרך לסייע לה היא לשלב אנשים "איכותיים" יותר ולהעניק להם פריווילגיות על פני המקומיים, הפריפריה לעולם לא תזכה לתכנית שכוללת מדיניות רצינית ומקיפה שתביא לקידומה.

לכן ראוי שראש העיר דנילוביץ ישקול בשנית את אמירותיו ואת האסטרטגיה שבחר בה, ויעצור וישאל את עצמו מדוע השקעה עצומה של משאבים מנותבת דווקא לאלו שאינם תושבי העיר, במקום לתושבי העיר עצמה, אלו שתמיד נשאו במחיר של מצבה. עד שראש העיר והמנהיג הטבעי של הפריפריה לא יבין זאת בעצמו, כנראה הכספים לטובת הפריפריה ימשיכו להגיע לאנשי המרכז; ובניה של באר-שבע ימשיכו להיתפס כגורם האשם בבעיותיה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. אני מאוד מקווה שבאוניברסיטת בן גוריון בודקים היטב את חוזק העובדות של הדוקטורנטים שלהם, אחרת קשה להבין שמאמר שלם שתוקף ראש עיר מוצלח, מבוסס על חצי אמירה- לו חקרה ובדקה כמוני ששאלתי את ראש העיר לפשר הציטוט, הייתה מגלה שדרישתו נועדה לתושבי עירו וגם לתושבע החוץ. כנראה שכל הדוקטורנטים האלה אלופים בביקורת וטוב שיישארו באור הניאונים של האוניברסיטאות

  2. קחי לך דקה או שתיים, שתי כוס מים, והבה נחל בביקורת העצמית העולה מן המאמר. התוכניות המשלבות סטודנטים בתוך אוכלוסייה "מוחלשת" בתמורה לתנאים נוחים וזולים אינם שקר. לכי ובדקי עובדות אלו טרם תסיקי מסקנות. באם יוביל ראש עיריית באר שבעף מר דנילוביץ', תוכנית לשילובם של צעירין מקומיים בתוכניות אלו, אז יעשה חסד עם תושבי הפריפריה ויוביל לצמצום אותם הפערים. באם אמירה כזו או אחרת אותה אמר אינה מעידה או משליכה על פועל שלם של אותו אדם, ניתן ללמוד כיצד מקבלים ביקורת זו ולא לצאת בהצהרות על חוקרים כאלו ואחרים כאילו יצאת לשדה הקרב. יש ללמוד להקשיב וללמוד ביקורת בונה, כי לא לשם הכתרתו של המלך החדש נכתב המאמר אלא לשם למידה, שינוי ויישום. כל הכבוד רנו על שהארת את עינינו ולו במקצת.

  3. לפי הכתוב פה הפתרון הוא לא לתת מלגות ולא לעודד מגורים באזורים נכשלים ולתת להם למות בזוהר ובלכלוך (שגם כיום קיימים שם)
    לגבי הכניסה לפאבים, דרישה לגיטימית לסנן נכנסים, קרו לא מעט מקרים של גניבות ושקיפות של סטודנטים ע"י אוכ' מקומית (ברור שמדובר על עבריינים ולא על הכלל) אבל נראה לי לגיטימי לעשות סלקציה ולא לאפשר לאנשים שבאים ל"צוד" סטודנטיות להכנס, החוק מאפשר לעשות סלקציה על פי 2 קריטריונים בלבד, גיל או השתייכות למועדון חברים מוגדר, והכי קל לסנן לפי תעודת סטודנט.

    1. היי רועי ותודה רבה על התגובה. אכן אולי ראוי שהייתי מחדדת את הטענה. כמובן שעידוד מגורים ומלגות הוא חיובי, אבל כל עוד המענקים אינם מגיעים לאוכלוסייה שבאה מבחוץ בלבד, ולטעמי המצב הוא כזה נכון לעכשיו. אנחנו מסכימים בנקודה שאין לבטל מענקים אלא לפעול אחרת בהקצאה שלהם. בנוגע לסלקציה: ממה שידוע לי הרחקה על סמך כרטיס סטודנט אינה חוקית, ולהיות סטודנט אינו חלק ממועדון סגור. מה עוד, שמדובר במקומות בילוי שנמצאים בבאר שבע עצמה, ובתוך שכונות המגורים שגרים שם קודם כול באר שבעים. ולכן אני מוצאת את המצב הזה בעייתי.
      מעבר לזה גם חשוב לי להדגיש שאמנם יש לי לא מעט ביקורת על רוביק דנילוביץ, אבל אם זאת, וניסיתי להדגיש את זה בפתיחה, לטעמי הוא בוודאי שלא דביל, ויותר מזה, אני באמת מאמינה שהוא איש שמסוגל, רוצה ויכול לשנות תהליכים. ולכן הביקורת – כי יש בי את האמונה שדווקא הוא יכול לעשות דברים אחרת.
      תודה על התגובה שלך

  4. זה יחול או לא יחול על תושבי באר שבע הנוכחיים? יש כאן תגובות הפוכות

  5. זאת השיטה
    הם ממשיכים בדרכם והרוב חושבים שהם טובים ועושים מלאכתם נאמנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך