האדמה בוערת והים עולה

בישיבת ממשלה שהתקיימה לאחרונה התקבלה החלטה כמעט היסטורית הנקראת: "תכנית לאומית ליישום הצעדים להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית". כמי שמכיר קצת החלטות ממשלה בנושאי איכות הסביבה וקיימות, אני יכול להעיד כי זאת בוודאי ההחלטה החשובה והמקיפה ביותר שהתקבלה אי פעם בממשלה בנושאים אלה. היא אושרה בעקבות החלטתה הקודמת של הממשלה מחודש ספטמבר האחרון שהעמידה יעדים כלליים להפחתת הפליטות של גזי חממה, וזאת לקראת ועידת האקלים שהתקיימה בפריז בחודש דצמבר האחרון.

כל מי שמתעמק קצת בהחלטה האחרונה של הממשלה, רואה כי נעשה מאמץ גדול להגיע להסכמות בין משרדי הממשלה השונים – סביבה, אנרגיה, אוצר, כלכלה – בדבר המדיניות והיעדים של המדינה בנושא חשוב זה. אין ספק שההחלטה היא פרי פשרה בין עמדת המשרד להגנת הסביבה לבין שאר המשרדים, בעיקר משרדי האוצר והאנרגיה, שעדיין לא אימצו את ההכרה כי העולם עומד בפני קטסטרופות אקלימיות שיהיו להן השלכות כלכליות אדירות וגם עדיין לא הבינו שאנרגיות ממקורות חלופיים, בעיקר מהשמש, אינן יקרות יותר, ולעתים אפילו זולות יותר, מאנרגיה המיוצרת מדלק מחצבי.

כך למשל קובעת ההחלטה כי בשנת 2020, יעד ייצור החשמל ממקורות חלופיים יהיה רק 10% מסך הייצור. זאת בשעה שמדינות רבות בעולם, בעיקר באירופה, כבר הגיעו לרמות גבוהות הרבה יותר של ייצור חשמל ממקורות מתחדשים, והן כידוע לא משופעות בימי שמש כמונו. ככלל ניתן לומר כי מוסדות המדינה למיניהם עשו ועושים כל מאמץ לא כדי לעזור ליצרנים של אנרגיות חלופיות, אלא כדי להפריע להם. זאת הסיבה לכך שמספר החברות העוסקות בנושא ירד דרמטית ובציבור הרחב שורר אי-רצון מובהק להתקין קולטנים על גגות. לכן היה טוב לקרוא בהחלטת הממשלה יותר מעשרה סעיפים שונים המטילים על משרדי ממשלה לבחון כיצד ניתן להסיר או להפחית את החסמים השונים הקיימים היום על יצרנים בפועל ועל יצרנים פוטנציאליים של אנרגיה ממקורות מתחדשים.

מעצבי דעת הקהל ומקבלי ההחלטות צריכים להפנים את העובדות – המשך השימוש בדלק מחצבי גורם להשפעות הרסניות על כל מגזרי המשק. דו"ח חדש מארצות הברית, שפורסם לאחרונה על ידי הבית הלבן והוכן על ידי שמונה סוכנויות ממשל שונות, מצביע על ההשפעות הבריאותיות השליליות של אפקט החממה. בדו"ח מדווחות ההשפעות הקשות של ההתחממות ושל פגעי מזג האוויר על איכות המזון והמים שהציבור צורך, ומדובר על עלייה במספר החולים במחלות המועברות על ידי חיידקים, בקטריות, וירוסים ויתושים, על עלייה במספר החולים כתוצאה מזיהום אוויר מוגבר, בעיקר כתוצאה משריפות, על מצבי לחץ והשפעות פסיכולוגיות קשות של אירועי מזג אוויר חריפים ובעיקר על פגיעה מוגברת באלה החשופים יותר לסכנות – השכבות החלשות מבחינה כלכלית, ילדים וזקנים.

כל העבודות הכלכליות האמתיות הנעשות בידי אנשי מקצוע המכירים את הנושא והמודעים למה שנקרא "השפעות חיצוניות", קרי ההשפעות הנגרמות כתוצאה ממצבי קיצון אלה, מדגימות כי הן מבחינה כלכלית והן מבחינות רבות אחרות צריך להעביר את המשק לצריכת אנרגיה ממקורות מתחדשים. חשבו למשל על הסכנות הביטחוניות של פגיעה במערכת אספקת החשמל: פגיעה באחת מיחידות הכוח הגדולות של חברת החשמל יכולה להביא את המשק לשיתוק כללי לתקופה ארוכה. לעומת זאת חשבו על היתרון שבשבירת המונופול של עובדי חברת החשמל והאיומים התמידיים שלהם על "הורדת השלטר" אם לא יענו לדרישותיהם האין-סופיות. כל אלה לעומת מאות אלפי יצרנים המפוזרים בכל הארץ ואין כל סכנה ביטחונית שיכולה לפגוע בהם.

נא לא לשכוח: שנת 2015 הייתה השנה החמה ביותר שנרשמה אי פעם וכך גם החודשים הראשונים של שנת 2016. הממוצע השנתי העולמי עלה בכמעט מעלה שלמה ועלייה דרמטית כזאת היא כמעט ללא תקדים. מאמרים מדעיים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שהפשרת הקרחונים, הן באנטארקטיקה והן בגרינלנד, קורית בקצב מהיר הרבה יותר ממה שנחזה אך לפני שנים מספר. הפשרה כזאת גורמת לעליית פני המים באוקיאנוסים, תופעה שיש לה השלכות קשות על מאות מיליוני בני אדם הגרים לאורך החופים.

השאלה היא אם כל העובדות האלה ורבות אחרות אכן משפיעות על מקבלי ההחלטות שלנו. כפי שהדבר מתבטא בהחלטות שלהם, הם עדיין מוכיחים העדר מוטיבציה ושבויים בפרדיגמות מיושנות, במקרה הטוב, או בקידום האינטרסים של בעלי עניין, במקרה הפחות טוב.

ספר שפורסם לאחרונה נקרא "אמריקה החשמלית". הוא נכתב על ידי אדם שהיה המנכ"ל של כמה מחברות החשמל הגדולות ביותר של ארצות הברית, הן ציבוריות והן פרטיות. בספר מפורטת תכנית שאפתנית מאוד הקוראת להעביר את כל ייצור החשמל של ארצות הברית, כולל זה המיועד לתעשייה ולתחבורה – כלי רכב פרטיים, מטוסים, רכבות ואניות – למקורות שמש ורוח. על פי תכנית זאת ניתן להגיע למטרה הזאת עד שנת 2050 על ידי הפחתה של 3% בשנה בייצור ובצריכת אנרגיה ממקורות מחצביים, כולל פחם, נפט וגז.

חשוב להדגיש כי הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה כלכלית מדינת ישראל יכולה לעבור לשימוש של קרוב ל-100% באנרגיה מתחדשת, הן לייצור חשמל והן בתחבורה, וזאת תוך שנים אחדות. מובן שכדי להגיע לכך דרושה מהפכה, קודם כול מחשבתית. יש לקוות כי המהפכה המחשבתית הזאת תגיע אלינו עוד לפני שיהיה מאוחר מדי.