הגיע הזמן לתת גז

התועלות הסביבתיות והציבוריות של הגז הטבעי
צילום:Stephen (danrandom) from UK Flickr he.wikipedia.org

אין ספק שנושא מתווה הגז העסיק את דעת הקהל בחודשים האחרונים באינטנסיביות רבה, וגרם לפעילות ציבורית ברוכה ורחבת היקף יותר מכל נושא אחר. במהלך החודשים האלה נבחן כמעט כל היבט רלוונטי הנוגע לגז, לרבות נושאים הקשורים בביטחון, ביחסי חוץ, בכלכלה, בהנדסה ובפוליטיקה. נושא אחד משמעותי ביותר נעדר מסדר היום המורכב הזה: הקשר של מתווה הגז לאיכות הסביבה ולקיימות, בנושא זה ברצוני לתרום לדיון הציבורי כמה נקודות חשובות.

הגז הטבעי הוא דלק מחצבי. ככזה הוא מכיל פחמן, ובשריפתו נפלט גז חממה, דו-תחמוצת הפחמן. נכון שהשימוש בגז עדיף לאין שיעור על פני השימוש בפחם או בנפט, אבל בסופו של דבר, עקב התחממות כדור הארץ יהיה צורך להגביל גם את השימוש בגז ולעבור לשימוש באנרגיית השמש. עד לאותו מועד, הגז צריך לשמש כדלק העיקרי בתקופת הביניים ולהחליף את הפחם ואת הנפט, הן לייצור חשמל והן לתחבורה.

הגז הטבעי מורכב ברובו מגז מתאן. לגז זה משמעות סביבתית חשובה מאוד, משום שהוא פעיל כמעט פי עשרים מדו-תחמוצת הפחמן כגז חממה. ממחקרים שנערכו בעולם עולה כי לפליטת מתאן מבארות, עלולה להיות השפעה ניכרת על הסביבה. אי לכך יש צורך בפיקוח סביבתי הדוק על המתקנים להפקת הגז הטבעי ועל הטיפול בו, כדי למנוע פליטות שלו לאטמוספירה.

חשוב לזכור כי הגז הטבעי יכול להוות מקור חשוב ליצירת מימן. בכלכלה המבוססת על אנרגיית השמש, יש למימן מקום מרכזי. בעזרתו ניתן להפעיל תאי דלק הן לייצור חשמל והן לתחבורה. המימן בשריפתו אינו גורם לזיהום כל שהוא ולכן אם מייצרים אותו באמצעות קרינת השמש, הוא יכול לשמש כמאגר אנרגיית השמש שניתן להובילה לכל מקום שבו היא נדרשת. כיוון שכך, יהיה זה אך נכון לשמור על מקורות הגז של ישראל לשימוש הן בתקופת הביניים והן כמקור ליצירת מימן.

למחיר הגז הטבעי יש משמעות סביבתית ברורה. קשה להסכין עם מצב שבו מחיר הגז גבוה יותר מדלקים מזהמים כגון פחם או נפט. לא מכבר איים מנכ"ל חברת "פניציה" לסגור את המפעל אם לא יוכל להשתמש בגז טבעי כמקור אנרגיה במפעל. במאמץ מיוחד ובעזרת משרדי הממשלה, הועבר למפעל קו צינור גז והשבתת המפעל נמנעה. והנה לאחרונה מבקש המנכ"ל לחזור ולהשתמש במזוט המזהם, כיוון שמחירו זול יותר מזה של הגז. זוהי תופעה מסוכנת ביותר, שעלולה לגרום לעלייה בשימוש בדלקים מזהמים לעומת השימוש בגז הטבעי.

במשך שנים דיברו אצלנו על החשיבות שיש לעצמאות האנרגטית. כולנו זוכרים את המצב אחרי מלחמת יום כיפור וחרם הנפט. הייתה סכנה ממשית שלא נוכל לייבא נפט ליצירת חשמל. כדי למנוע השפעות שליליות חמורות של מחסור בנפט, הקימה חברת החשמל תחנות כוח המופעלות על ידי פחם. עתה, כשיש לנו סוף סוף מאגרי גז טבעי שיכולים לספק את כל צורכי המשק, הן ליצירת חשמל והן לתחבורה, אנו ממשיכים לייצר חשמל על ידי שימוש בפחם מזהם, לא מעבירים את כל התעשייה לשימוש בגז במקום במזוט, ולא עושים כמעט דבר כדי להסב את התחבורה לשימוש בגז. זוהי מדיניות חסרת אחריות, הן כלכלית והן סביבתית.

כאמור, למחיר הגז יש השלכה סביבתית ברורה. ניתן בהחלט לראות מצב שבו הממשלה מקבלת החלטה לשווק גז במחירים שונים למגזרי המשק השונים. כך, לדוגמה, חשוב לספק גז זול למפעלי התעשייה כדי שיוכלו לעמוד בתחרות עם השווקים הבין-לאומיים, שבהם מחיר הגז עכשיו נמוך בהרבה מזה המקובל בישראל. כמו כן צריך לספק גז זול לתחבורה הציבורית כדי לעודד את השימוש בה, אבל לא בהכרח לתחבורה הפרטית. לכלי רכב פרטיים יש לספק גז שיהיה זול מבנזין, אבל לא זול מדי, כדי למנוע בזבוז ושימוש מופרז. ליצירת חשמל צריך לספק גז במחיר שיעודד העברת המשק לשימוש בחשמל במקום בדלקים מחצביים. מבחינה סביבתית, חשמול המשק והתחבורה הוא הדרך היעילה ביותר להפחתת זיהום האוויר ופליטות גזי החממה.

מכל האמור לעיל, נראה כי דרושה גישה חדשה לנושא מתווה הגז: יש לעשות כל מאמץ כדי להגביר את השימוש בו, לפחות לתקופת הביניים עד להעברת המשק לאנרגיה סולרית, וכמו כן יש לספק אותו במחירים שונים, בהתאם למדיניות המביאה בחשבון את התועלות הסביבתיות והציבוריות של הגז, לעומת השימוש בפחם ובנפט.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. הגיע הזמן שיקדמו את מתווה הגז ולא ישאירו את הגז בים.

  2. על הכל המנהיגים שלנו מתלהמים ונלחמם. אינטרסים וכסף ואגו – אף מילה על איכות הסביבה ואיכות החיים של ילדינו

  3. זה לא הכל או לא כלום
    לריצה קדימה עם הגז תוך ויתור על כל הנושאים החשובים שעומדים שם על הפרק יש לה הרבה מינוסים שמעמידים את הדרך הזאת בספק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך