במקום להיות אור ירוק לגויים

ישראל מקרטעת בדרך לוועידת האקלים בפאריז
האטמוספירה צילום: נאס"א he.wikipedia.org

בסוף החודש תתכנס בפאריז הוועידה הבין-ממשלתית הגדולה ביותר שהתכנסה עד כה לדיון בצעדים המעשיים שיש לנקוט כדי למנוע קטסטרופות אקלימיות על פני כדור הארץ. הייתה לי הזכות, כראש משלחת ישראל לוועידת כדור הארץ שהתקיימה בריו דה ז'ניירו בשנת 1992, לחתום בשם מדינת ישראל על אמנה בין-לאומית למניעת התחממות והפחתת הפליטות של גזי חממה לאטמוספירה. על פי אמנה זאת ופרוטוקול קיוטו שבא בעקבותיה, היה על מדינות העולם להפחית את הפליטות עד שנת 2012 ביותר מ-5% לעומת שנת 1990.

לצערנו הרב, לא רק שהפליטות לא פחתו, אלא שהן גדלו בכמעט 30%. התוצאות היו הרסניות: חלק ניכר מהאירועים האקלימיים שפוקדים את כדור הארץ בשנים האחרונות הם תוצאה ישירה של המשך הפליטות של גזי חממה, בעיקר כתוצאה משימוש בדלק מחצבי המכיל פחמן. סופות השלג בירושלים בשנת 2013; הסופות האחרונות שפגעו בנו לפני שבועיים; אירוע הגשם באשקלון; הקיץ החם שפקד אותנו בשנה שעברה – אלה הן רק כמה דוגמאות לכך.

ובעולם: השרפות באינדונזיה שפלטו יותר גזי חממה מכל התחבורה העולמית; סופת ההוריקן " פטרישיה" לפני כשבועיים, הסופה החזקה ביותר שפקדה את צפון אמריקה אי פעם; הבצורת שנמשכת כמעט חמש שנים בקליפורניה – כל אלה הן רק דוגמיות ממה שקורה בעולם. וזאת רק ההתחלה. במאמר שפורסם לאחרונה בעיתון המדעי החשוב Nature Climate Change נכתב כי במזרח התיכון בעוד כמה שנים אנו צפויים להגיע לטמפרטורות של 60 מעלות צלזיוס בקיץ. לא, זאת לא שגיאת דפוס. שישים מעלות.

נראה אפוא כי מה שקורה לאקלים כדור הארץ מתחיל לחדור למוחותיהם של מנהיגי העולם. לאחרונה קרה אירוע חדשני בהחלט. נשיא ארצות הברית החליט, לאחר לבטים שנמשכו כמעט שבע שנים, שלא לאשר בניית צינור הנקרא קיסטון XL, שהיה אמור להיפרש מקנדה לטקסס, 1900 ק"מ, עבור הובלת דלק מחצבי. ככל הידוע, זאת הפעם הראשונה שמנהיג בקנה מידה של נשיא ארה"ב מונע פיתוח כלכלי מטעמים של שמירה על אקלים כדור הארץ ומניעת ההתחממות. אין ספק שהנשיא אובמה פעל כך מתוך הבנה כי לקראת סוף החודש הוא עומד להופיע בוועידת פאריז ואי אישור התכנית של הנחת הצינור יהווה מסר חשוב מאוד למשתתפים.

לקראת הוועידה התבקשו כל מדינות העולם למסור למארגניה כיצד הן עומדות לפעול כדי להפחית את פליטת גזי החממה. מניתוח הצהרות של כ-140 מדינות מסתבר כי היעד המוצהר של הוועידה – למנוע עליית הטמפרטורה הממוצעת העולמית בלא יותר ממעלה וחצי צלזיוס – לא יושג. עד עתה עלתה הטמפרטורה הממוצעת בכמעט מעלה וקיימת הסכמה בין המדענים כי עלייה של למעלה משתי מעלות עלולה להביא את העולם למצבי קיצון קשים ולתהליכים בלתי הפיכים. כאמור, כרגע לא נראה שמנהיגי העולם מתגייסים למשימה.

יש לזכור כי חלק ניכר מהמדינות המפותחות (וכן חלק קטן מהמתפתחות) שואב סכומי עתק מחברות הדלק הרב לאומיות, שיש להן הכנסות שנתיות של טריליוני דולרים ממכירת דלקים ממקור מחצבי, קרי פחם, נפט וגז. חברות אלה לא ממהרות להסכים לפגיעה ברווחיהן והן עושות כל מאמץ כדי למנוע את הפחתת השימוש בדלקים אלה.

האסטרטגיה הקיימת כדי להתמודד עם תופעות הלוואי של ההתחממות מבוססות על שני כיווני פעולה עיקריים: כיוון אחד הוא ההסתגלות. כלומר, מה צריך לעשות כדי להסתגל למצבים החדשים שנוצרו כתוצאה מפגעי מזג האוויר. כך למשל הוקמה בימים אלה ועדת שאול מרידור, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, כדי לבדוק מה צריך לעשות כדי למנוע את הנזקים הקשים שגרמה הסופה האחרונה. סביר להניח כי הוועדה תחליט כי רצוי להטמין חלק מקווי החשמל באדמה כדי למנוע את קריסתם במהלך הסופה הבאה, שתגיע.

קשה לחזות אם המלצות אלה יבוצעו. אם ללמוד מניסיון העבר, נראה שלא. דרכי הסתגלות נוספות יהיו כנראה בעתיד, למשל הצעות להקמת חומה למניעת הנזקים של עליית פני הים התיכון, שצפויים לעלות כתוצאה מהפשרת הקרחונים. אולי תעלינה גם הצעות לפנות יישובים הקרובים מדי לים, הקמת מובילי ניקוז ענקיים כדי למנוע הצפות וכיוצא באלה הצעות. אין ספק שהצעות אלה תעלינה מיליארדי שקלים, וכאמור הן לא תמנענה את התופעות הקשות, אלא רק תאפשרנה לתושבי הארץ להסתגל אליהן.

כיוון הפעולה השני הוא המניעה, כלומר לפעול כדי להפחית עד כמה שניתן את פליטות גזי החממה, הגורמים להתחממות. למעשה, מה שצריך לעשות הוא להשאיר את הפחם, הנפט והגז באדמה ולעבור במהירות האפשרית לכלכלה המשוחררת מפחמן. כמובן שתרומת ישראל למאמץ עולמי זה שולית, אבל היא חשובה. כמדינה הראשונה בעולם שהחלה להשתמש באנרגיה סולרית היינו צריכים להראות לעולם איך ניתן לעשות זאת. אבל לצערי הרב, הממשלה לא מראה סימנים שהיא מוכנה ללכת בדרך הזאת. התכנית הצנועה להפחתת גזי חממה שהוכנה לקראת ועידת פאריז על ידי המשרד להגנת הסביבה לא אושרה במשרדי האוצר והאנרגיה, ומה שהוגש למארגני ועידת פריז היא תכנית צנועה ובלתי ראויה בעליל – תכנית שלפיה ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בישראל יעמוד על 17% בלבד מסך צריכת החשמל ב-2030.

אין זה נכון שאנרגיית השמש היא יקרה יותר ואנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאמץ אותה. מומלץ מאוד לפקידי האוצר והאנרגיה לבדוק מה קורה בעולם בנושאים אלה. העיר ונקובר שבקנדה כבר היום הגיעה למצב שאמצעים חלופיים מספקים 30% מצורכי האנרגיה שלה, והיא מתכוונת להגיע לכך שבשנת 2050 היא לא תזדקק יותר לדלק מחצבי. דנמרק יצרה בחודש שעבר 140% מצריכת האנרגיה שלה מרוח ומכרה את העודפים לגרמניה. מחקר דני קובע כי כבר בשנה הקרובה מחיר אנרגיית הרוח יהיה כחצי מאנרגיה המיוצרת בפחם או בגז. ייצור האנרגיה החלופית גדל כל שנה – משמש ב-50% ומרוח ב-20%. כאשר עושים את החשבונות האלה חשוב מאוד לזכור כי ייצור האנרגיה מדלק מחצבי מקבל כל שנה סובסידיות בהיקף של כ-600 מיליארד דולר, פי חמש יותר מאשר אנרגיות חלופיות.

ישראל הייתה יכולה להגיע לוועידת פאריז בסוף החודש כמדינה מודרנית, בעלת טכנולוגיות חדישות, המהווה דוגמה לעולםכיצד ניתן לרתום את אנרגיית השמש ליצירת חשמל. במקום זה אנו מגיעים לשם כאחת המדינות המפגרות בנושא, וחבל.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. באמת חבל שהמדינה לא מקצה את המשאבים הנחוצים ודוהרת קדימה בתחום, לדעתי מדינה כמו שלנו שחושבת על הביטחון שלה צריכה להיות מודעת שבעתיד בעקבות החרפת מצב שינוי האקלים יהיו יותר בעיות מים באזורנו, הדבר יכול להוביל לעימותים נוספים שאנו לא מעוניים בהם.
    ולכן רצוי לפועל כבר מעכשיו.

  2. בכמה מדינות מתרצים את הפגיעה בסביבה באילוצי ביטחון. ישראל מובילה עולמית בתירוץ הזה וכך פוטרת עצמה מהמחויבות לגורלו של כדור הארץ שאחרי ישקיעו.

  3. מצד אחד הירוקים מדווחים על גזי חממה וכדומה
    מצד שני אחרים דווחו לפני כמה שבועות כי הקרחונים דוקא גדלו
    איך זה מסתדר

  4. ממה שהוא נאם בוועידה אפשר היה לחשוב שאנחנו הולכים להוביל את הגנת הסביבה.
    עוד דיבורים ללא כיסוי?

  5. בטח לא באיכות לסביבה, אבל גם לא בשום דבר אחר שאני מחשיב אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך