מאתר מסוכן ומוזנח לגן לאומי מזמין ומטופח

בחלקו של משרדנו – גרינשטיין הר-גיל אדריכלות נוף ותכנון סביבתי – נפלה הזכות לתכנן גן לאומי חדש. האם זכינו לתכנן "יש מאין", או אולי כמו שאומרים המקטרגים "למסד, באופן לא כל כך מוצלח, נקודת חן טבעית ומקסימה". במאמר זו אנסה לתאר את התהליך ולהסביר חלק מן המורכבות.

אתחיל בתיאור האתר כפי שהיה בעבר, בטרם החלנו במלאכת התכנון והשיקום בפועל: בכניסה לקיבוץ עין הנצי"ב, הממוקם דרומית לבית-שאן, במכתש נמוך יחסית מהסביבה, הייתה בריכת מעיין זעירה. הבריכה הייתה מוקפת מדרונות קרקע משופעים בתלילות, שהגיעו כמעט עד קו המים ועליהם סבך צמחים, בעיקר צמחים פולשים. במשך שנים רבות, הבריכה הייתה נקודת חן מקסימה ו"סודית" שמיקומה היה ידוע רק למתי מעט מתושבי האזור. אולם האינטרנט והטלפונים הניידים הביאו את דבר קיומה לידיעת כלל הציבור והבריכה "זכתה", בשנים האחרונות, למבקרים רבים.

בשבתות ובחגים הפך אתר הבריכה לצפוף ולא נעים, מאחר שהבריכה הייתה קטנה מאוד ובקרבתה לא היו אזורים שטוחים המתאימים לשהייה ולמנוחה, לקהל הנופשים לא היה מקום לשבת ולכן הצפיפות במים הייתה גדולה מאוד. בקרבת הבריכה לא היה מציל, לא היו מלתחות ולא שירותים ולקהל המבקרים לא מקום להתקלח ולא מקום לעשות את צרכיו. האתר לא יכול היה "לשאת" את כל כמות המבקרים שהגיעה אליו ונוצרו בו מפגעים תברואתיים, סביבתיים ובטיחותיים והפרעה מהותית לתושבי הקיבוץ.

לנוכח מצב הדברים שתואר לעיל, הסכימו, לפני שנים אחדות, נציגי הקיבוץ ונציגי רשות הטבע והגנים (רט"ג), על העברת שטח הבריכה וסביבתה הקרובה לאחריות של רט"ג. הרשות החליטה על שדרוג אתר הבריכה ועל יצירה של גן לאומי, פעיל ומזמין, בשם "עין יהודה". לשמחתנו, נבחרנו – משרד גרינשטיין הר-גיל אדריכלות נוף ותכנון סביבתי – להיות אדריכלי הנוף שיתכננו ויובילו את תכנון וביצוע הגן הלאומי החדש. החזון של הגן הלאומי עין יהודה שגובש ביחד עם נציגי רט"ג, התמקד בתפיסה של גן לאומי עם "הפנים החוצה". כלומר גן לאומי הפונה לשני קהלי יעד – נופשים, המעוניינים לשהות מחוץ למים ולבלות באתר טבע ללא רחצה; ומטיילים ועוברי אורח, המעוניינים לעצור באתר רק לזמן קצר וליהנות ממרכז אזורי למטיילים ובמיוחד לרוכבי אופניים. בהמשך, שונה החזון והוחלט כי באתר תהיה רחצה בבריכה עמוקה.

לאור החזון המעודכן שגובש, הוכנה פרוגרמה לתכנון שכללה, בין היתר, מבנה כניסה בן שתי קומות ובו מזנון, שירותים, מלתחות ומשרד; הסדרה של הבריכה הקיימת; הוספה של בריכת שכשוך נגישה המתאימה גם לילדים; אזורי שהייה וישיבה; דשאים; רחבות מרוצפות סביב הבריכות; קירות ישיבה; אזורי גינון נרחבים ש"יעטפו" את אזורי השהייה; רחבת כניסה נגישה וחניה מסודרת. בהמשך, בהחלטת מנכ"ל, שונה שוב החזון והוחלט כי באתר יבוטלו שטחי הדשא ויצומצמו מהותית אזורי השהייה והישיבה בקרבת המים ואופי האתר יהיה קצת יותר "טבעי".

גם במהלך התכנון חלו, לצערי, שינויים פרוגרמתיים מהותיים, חלקם בשל שינויי תפיסה של המזמין וחלקם בשל בעיות ביצוע. צוות התכנון נדרש, בין היתר, להתמקד בעדכון נושאים שונים הקשורים למים, כמו תכנון מחדש של בריכת המעיין ויצירת אפשרות של זרימה דרך מעבר יותר "אקולוגי" של מים, מהבריכה העמוקה לבריכת השכשוך ומשם באפיק אל מחוץ לאתר. זאת, תוך שמירה על גובה מים אחיד ומבלי לפגוע באיכות חיי הדגים שהיו בבריכה. משימות מאתגרות אלה בוצעו בהצלחה בשיתוף הידרולוג והאקולוגים של רט"ג.

אתגר משמעותי במיוחד בתכנון היה הגישור על הפרשי הגובה הגדולים, בין מפלסי אזור החניה ורחבת הכניסה לבין מפלס הבריכה, הנמוך בכ-7.0 מ' ממפלס הכניסה. כדי לגשר על הפרשי הגבהים האלה תוכנן מערך שבילי הליכה, ביניהם שביל מונגש באופן מלא, ותוכננה מעלית במבנה המבואה.

הכוונה התכנונית שלנו הייתה לשקם את האתר, גם בעזרת צמחייה, וליצור בו תחושה "ירוקה" מאוד, "טבעית" ואינטימית. לכן ברוב שטח הגן הלאומי, נבחרה צמחייה בעלת אופי מקומי שתישתל במקום הצמחים הפולשים שהיו דומיננטיים בכל האתר. סוגי הצמחים נבחרו בתיאום עם האקולוגים של רט"ג. בתכנון הושם דגש על יצירת תנאים להתפתחות מהירה של הצמחייה, על מנת שמהר, ככל האפשר, הגן הלאומי יהפוך ל"ירוק" ו"מנותק" מהעולם הסובב. זאת, גם בהתייחס למגבלות התקציב וליכולות התחזוקה.

משני צידי מבנה המבואה, בחלק הגבוה של הגן הלאומי, תוכננה חורשת עצי צל, עם מערכות ישיבה המיועדות לפיקניקים. לאורך אפיק הזרימה תוכנן אזור "צמחיית נחלים" עם עצים ושיחים, הדומים באופיים לצמחייה שייתכן שגדלה סביב בריכת המעיין ואפיק הזרימה לפני שאלה "נכבשו" על ידי הצמחייה הפולשנית. באזור בריכות המים תוכננו עצים, בפתחים בריצוף, במטרה ליצור אזורי צל לנופשים בקרבת המים. ברחבת הכניסה תוכננו עצי צל פורחים שישוו לה אופי נעים ומכובד וידגישו את הכניסה לאתר, ובאזור החניה תוכננו עצי צל פורחים ושיחים עמידים מאוד שאמורים להצל על המכוניות של המבקרים באתר.

ואיך היה היישום בפועל? במהלך הביצוע חלו שינויים רבים ומהותיים, בנוסף לאלה שכבר חלו במהלך גיבוש החזון ובמהלך התכנון. חלק מן השינויים נבעו מהחלטות פרוגרמתיות של המזמין, חלקם בשל "תגליות" בשטח וחלקם בשל העובדה שהמבצעים לא תמיד "נצמדו" לתוכניות. בין השינויים המהותיים שחלו בתהליך הביצוע: ביטול מבנה המבואה והחלפתו בכמה מבנים טרומיים (לשירותים, למלתחות, למזנון וכו'), מאוחר יותר הוחלט לבטל את המבנים הטרומיים ולהחליפם במבנים ניידים; הפרשי גובה נקודתיים משמעותיים מאוד בתוואי אפיק הזרימה, שלא הופיעו במדידה, התגלו במהלך חשיפת "סבך הקנים", לאור זאת תוכנן מפל חדש; המפל החדש עודד גם יצירה של בריכת שכשוך חדשה שמוקמה בתחתית המפל; משטחי הדשא שהיו דומיננטיים בשלבי התכנון בוטלו; משטחים מרוצפים וקירות ישיבה בקרבת הבריכה צומצמו מהותית. כמו-כן, בוצעו שינויים רבים במערך הגבהים, בכמות ובמיקום של המסלעות ושל קירות התמך; בתוואי מערכת השבילים ובאופי מערכת הצמחייה.

ומה יצא בסוף? למרות שינויים פרוגרמתיים רבים שליוו את הפרויקט בשלבי החזון, התכנון והביצוע, הגן הלאומי החדש הוא אטרקטיבי ונעים, ורוב המבקרים המגיעים לאתר מתרשמים ממנו לטובה ואינם ערים לתסכול המקצועי הרב שהיה כרוך בהקמתו. אנחנו גאים ושמחים מאוד שזכינו להשתתף ביצירתו של גן לאומי חדש ואטרקטיבי.