אולי העצים יצילו אותנו

הצמחייה ככלי להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית
תמונה של אילן
אילן ורד

ההתחממות הגלובלית היא אחת הבעיות המרכזיות שעימה מתמודדות מדינות העולם כולו. פליטת גזי החממה (פחמן) לאטמוספרה, שהחלה עוד במאה ה-19 בעקבות המהפכה התעשייתית וצברה תאוצה עד לימינו אנו, כריתת עצים במרחב האורבני בגין הבנייה המואצת וכריתת עצי יער גרמו וגורמים כולם להתחממות הגלובלית. על פי המחקרים, גלי החום ועומס החום יהפכו בשנים הקרובות ליותר ויותר קיצוניים, ממושכים, עוצמתיים ומסוכנים, יפגעו בבריאות הציבור, בכלכלה ובחקלאות ויגדילו את שכיחותן של שריפות יער, עוצמתן והיקפן.

להתחממות הגלובלית יש גם היבט ביטחוני-מדיני מאחר שהיא עלולה להגביר את חוסר היציבות האזורית, להעצים גלי ההגירה, לגרום למלחמות ולסכסוכים אלימים ובמצבי קיצון אף לגרום למחסור במים ובמזון.

במסגרת אמנת האו"ם למאבק במשבר האקלים התחייבה ישראל יחד עם כ-200 מדינות להפחית את פליטות הפחמן. כיום ישנן שלוש גישות עיקריות להפחתת פליטות הפחמן. האחת, מעבר לאנרגיה ירוקה; השנייה, ניצול המערכת הטבעית (נטיעת עצים, שיקום יערות ועוד); הגישה השלישית, הנמצאת עדיין בחיתוליה, מתמקדת בחיפוש דרכים לשאיבת הפחמן או ללכידתו כדי למנוע את חזרתו לאטמוספרה.

במאמר זה אבקש להתמקד בגישה השנייה – ניצול המערכת הטבעית (צמחייה) להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית. המאמר נסמך רובו ככולו על סקרים, מחקרים, ראיונות, כתבות, מאמרים ותחקירים שפורסמו באמצעי התקשורת הכתובים והאלקטרוניים. ההתמקדות מתכתבת עם התזה של הבוטנאי האיטלקי סטפנו מנקוזו, שלפיה העצים יכולים להציל אותנו מאחר שהם תורמים להקטנת גזי החממה.

ראשית אדון בצמחייה במרחב ציבורי: משבר האקלים הואץ בגלל כריתת עצי היער ברחבי העולם, במיוחד ביערות האמזונס ובגלל הגידול בשכיחות שריפות היער, בהיקפן ובעוצמתן. שריפות ענק שהשתוללו בקיץ 2022 ובקיץ 2023 במדינות דרום אירופה, בקנדה, בקליפורניה ובהוואי גרמו לגידול בפליטת גזי החממה. לאחר הבחירות האחרונות בברזיל הוחלט לצמצם משמעותית את כריתת העצים ביערות האמזונס.

גם במרחב הציבורי בישראל מסתמנת מגמה של שינוי: בראשית המאה ה-20 החלה הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) לנטוע עצים בעיקר באזורים הרריים שהיו קרחים מעצים או שלא התאימו לעיבוד חקלאי. התברר שעצי האורן עונים בצורה הטובה ביותר על דרישות מפעל הייעור מאחר שאינם מפונקים, הם גדלים מהר, מסתפקים במעט אדמה ומים וביכולתם לגדול על סוגי קרקע שונים בתנאי אקלים שונים. אולם לאחרונה התברר שעצי האורן (העצים נפוצים באזורים ממוזגים וקרים בחצי הכדור הצפוני) הם פצצה מתקתקת, הם משולים לפח נפט (השרף, המחטים והאצטרובלים של העצים נדלקים ובוערים במהירות). לאור התחזיות לגידול בשריפות היער והסכנות הגלומות בעצי האורן, החלה קק"ל לשנות את תמהיל הנטיעות ולטעת לצד עצי האורן עצים דליקים פחות, כגון עצי חורש ים תיכוני ועצי בוסתן לקטיף פרי. לדעתי, מן הדרוש להאיץ את קצב שינוי התמהיל ויפה שעה אחת קודם.

וכעת אעבור לדון בצמחייה במרחב האורבני: הבנייה המואצת בארץ ובעולם, שבמהלכה נעשה שימוש מוגבר בחומרים שסופחים חום ומקרינים אותו בחזרה (בטון, אספלט וכדומה), גרמה לגידול בכמות העצים שנכרתו ולצמצום השטחים הירוקים. האופן שבו בנוי המרחב האורבני משפיע כבר עתה על העלייה בעומס החום והטמפרטורה. ממחקרים שנעשו בתחום עולה שבשכונות עתירות צמחייה עומס החום והטמפרטורות היו נמוכים בהשוואה לשכונות דלות צמחייה.

כמו כן, בשנים האחרונות החלו הרשויות בארץ ובעולם להפנים שהתכנון האורבני חייב להיות מותאם אקלים וכי ככל שהמרחב האורבני יהפוך לירוק, הטמפרטורות ועומס החום יפחתו בהתאמה. הרשויות הבינו שהתכנון האקלימי במרחב האורבני חייב להיות חלק בלתי נפרד מהתכנון הבסיסי, תוך התייחסות לנתונים האקלימיים המקומיים, ולשם כך יש להגדיר את הצמחייה כתשתיות ציבוריות לכל דבר.

להלן כמה דוגמאות לפעולות שנעשו ונעשות בישראל ובעולם לשימוש בצמחייה ככלי להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית.

בישראל:

בתל אביב גובשה תוכנית לקירוי נתיבי איילון שתכלול גם מרכזי ספורט ופארק מעליהם. התוכנית תובא (בתקווה) לאישור בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה במהלך 2023.

כמו כן, בצמוד למוזיאון ארץ ישראל נחנך בראשית חודש ספטמבר 2023 גן בוטני המשתרע על פני שטח של 90 דונם בקירוב.

בחריש, עיר שתוכננה בצורה אקולוגית, ישנם 60 פארקים, טיילת וגינות חמד שחלקם כבר הוקמו וחלקם נמצאים בשלבי הקמה מתקדמים.

בבאר שבע, העיר המוקפת סביבה מדברית חשופה, ניטעו עצי רחוב, והוקמו גינות עירוניות ופארק עירוני גדול – בכך מיתנה העיר את עומס החום.

ובעולם:

בדרום קוריאה – בסאול הבירה פורקו כבישים, לרבות כביש מהיר, כדי להפוך אותם לפארקים.

בקולומביה – בעיר מדיין יצרו עשרות מסדרונות ירוקים שמאפשרים לתושבים לעבור מרחקים גדולים בצל תמידי.

בהולנד – באמסטרדם הסבו 10,000 מ"ר גגות במבנים ציבוריים לשטחים ירוקים המצננים את הרחובות הסמוכים.

ברחבי העולם (יפן, ארצות הברית, אפריקה, אסיה, דרום אמריקה, רוסיה והמזרח התיכון) נשתלו יערות זעירים.

לסיכום, ולאור הדוגמאות האמורות, כדי למתן את העלייה בטמפרטורות ובעומס החום, נדרשות הרשויות בישראל ובעולם לפעולות הבאות:

  • נטיעת עצים וצמחים בכיכרות ובחצרות של מוסדות ציבור (ממשלתיים ועירוניים).
  • הקמת בוסתנים וגינות כיס.
  • נטיעת צמחייה במדרכות.
  • יצירת יערות עירוניים שיחצו את המרחבים האורבניים.
  • יצירת מסדרונות ירוקים.
  • הקמת גגות ירוקים על מבני ציבור ועל בתים משותפים.
  • נטיעת יערות זעירים באתרי תעשייה, מזבלות, מגרשי חניה, מגרשי גרוטאות, שולי כבישים ועוד.
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

6 תגובות

  1. תומך תומך תומך בכול מילה. כולם יודעים שהיעור הוא בעל תרומה בעלת חשיבות עצומה לבעיית האקלים (אגב- גם הים) אבל יש להודות שאיחרנו ביודעין. ביעור היערות בעולם נמשך ללא הרף ואין אף כוח היכול לעצור זאת. אז לפחות שיהיה קצת צל בארצנו החמה
    וכן- לבלום את הצתת היערות ועקירת העצים בנגב הנעשה ביד מכוון, עקירת פרדסים למען נדלן מניב וכו

  2. כדי שזה יקרה צריך שלשלטון יהיה איכפת. הנושא כלל לא מעניין את המנהיגים שלנו. שבוע זה המקסימום שהם מוכנים לחשוב קדימה

  3. העצים יכולים אולי לעזור
    מי שיכול להציל ממש זה אנחנו
    האם נהיה מספיק חכמים להבין זאת?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של ניצה

חיזבאללה בע"מ

על הקשרים הפיננסיים של חיזבאללה

דילוג לתוכן