העתיד הקשה והחם כבר כאן

אחד הדברים החשובים ביותר שעשה ארגון האו"ם לאיכות הסביבה, הוא הקמת קבוצת עבודה לנושא התחממות כדור הארץ. קבוצת עבודה זו נקראת הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (Intergovernmental Panel on Climate Change – IPCC).

הקבוצה, המורכבת מכ-2,000 מדענים מכל העולם, אינה מייצרת מידע חדש. תפקידה לאסוף את כל המידע שנוצר בנושא הזה מכל מכוני המחקר והאוניברסיטאות, לעבד אותו, לאמת את הנתונים ולפרסם אותם. מאז שנת 1988 פרסמה הקבוצה 5 דוחות, המהווים את המילה האחרונה בתחום הבעייתי כל כך, הנתון לפרשנויות, שגם הפך עם השנים לפוליטי מאוד, בעיקר בארצות הברית.

יש לציין שהמומחים המשתתפים בפנל הזה זהירים מאוד. אחת התלונות השכיחות נגדם היא שהם ממעיטים בתיאור חומרת המצב. חוגים אינטרסנטיים, בעיקר בארצות הברית, מממנים כמה מדענים בעלי רקע מפוקפק כדי שיבחנו את כל הדוחות, והללו מפרסמים בשמחה רבה כל טעות המופיעה בדוחות. למרות המאמצים והכסף הרב שהושקעו בשנים האחרונות במסע להכפשת שמם ועבודתם של חברי קבוצת העבודה, רק טעויות מזעריות נמצאו באלפי הנתונים והדוחות שפורסמו.

לאחרונה פורסם הסיכום של הדוח החמישי של הקבוצה (הדוח הקודם פורסם בשנת 2007). לבקיאים בנושא קשה למצוא בדוח זה פרטים חדשים שלא פורסמו עד כה, אבל נראה שבכל זאת השפה שבה משתמשים המדענים נעשתה חריפה יותר. אין ספק כי נעשה כאן מאמץ לתאר בצורה תמציתית את המצב בתחום כפי שהוא כיום, וכן לנסות לחזות את העתיד.

ובכן המצב קשה, ועתיד להיות קשה שבעתיים. חשוב לזכור כי עד היום עלתה הטמפרטורה העולמית הממוצעת ב-0.8 מעלות צלזיוס, אבל אם לא יינקטו צעדים משמעותיים, עלולה הטמפרטורה לעלות ב-3.7 עד 4.8 מעלות צלזיוס. עלייה כזאת ניתן לכנות רק במילה אחת – קטסטרופה.

השינויים שחלים כבר עתה באקלים העולם הם מרחיקי לכת וקיצוניים ביותר, והם נגרמים כתוצאה מהשימוש בדלק מחצבי. אם לא ייעשה מעשה אמתי להפחתת השימוש בדלק זה ואפילו להפסקת השימוש בו לחלוטין, צפויות השפעות רחבות היקף ובלתי הדירות על האוכלוסייה האנושית ועל משאבי הטבע. שלושת העשורים האחרונים היו החמים ביותר שנרשמו אי פעם, כל עשור חם יותר מקודמו. ריכוז גזי החממה באטמוספרה הוא הגבוה ביותר ב-800,000 השנים האחרונות, והתוצאות משפיעות כבר היום על כל היבט מחיינו. חשוב לזכור כי חלק הארי מעוצמות החום נקלט על ידי האוקיאנוסים, והללו הופכים להיות חומציים יותר ויותר. עליית החום בימים היא הסיבה העיקרית לעלייה מתמדת בעוצמת הסופות הפוקדות חלקים ניכרים בעולם. גובה פני המים עולה כתוצאה מהפשרות הקרחונים, וכבר אפשר לראות ירידה משמעותית בכמות הקרח בקוטב.

השינויים באקלים העולם עלולים להביא לתופעות קשות נוספות: ירידה בפעילות הכלכלית; ירידה בכמויות המזון המיוצר; נדידה של אוכלוסיות; קונפליקטים חברתיים על משאבי מים ומזון, בעיקר במדינות המתפתחות; פגיעה חמורה במגוון הביולוגי, שלא יוכל לעמוד בקצב המהיר של עליית הטמפרטורות ומינים רבים עלולים פשוט להיכחד. עבודות רבות מראות פגיעה משמעותית בבריאות האוכלוסייה, וכבר היום יש דיווחים על מאות אלפי בני אדם הנפגעים ישירות ובעקיפין כתוצאה מהתחממות.

המסקנה העיקרית של הדוח היא כי על העולם להפחית בצורה משמעותית את פליטת גזי החממה עד אמצע המאה הנוכחית, ולהפסיק בכלל את הפליטות עד סוף המאה הנוכחית. מחברי הדוח כותבים כי יש בידי האנושות כל הכלים הטכנולוגיים והכלכליים כדי להגיע למטרה הזאת. כל המידע הדרוש כדי להגיע להפחתה משמעותית ואף להפסקה של פליטות גזי החממה – ידוע. הוא מחייב כמובן היערכות חדשה ובעיקר שיתוף פעולה בין-לאומי הדוק להשגת המטרה.

אם נבחן נושא זה על סמך פעולות העבר, נראה כי למרות כל הדיבורים וההצהרות לא חלה כל הפחתה בפליטות. להיפך, חלה עלייה משמעותית. מאז שנת 1992, שבה התקבלו בריו דה ז'ניירו האמנה להגנה על אקלים העולם וההחלטה להפחית את פליטות גזי החממה ביותר מ-5% עד שנת 2012, חלה למעשה עלייה של כמעט 30% בפליטות. בשנה הבאה תתכנס בפריז עוד עצרת או"ם גדולה כדי לנסות להגיע להחלטות. תוצאות הבחירות בארה"ב מצביעות על כך שגם הפעם המשימה לא תעלה יפה. ניצחון המפלגה הרפובליקנית, שעדיין לא מכירה בעובדות החיים ומתעלמת לחלוטין מהבעיה, יגרמו לכך שהמשלחת האמריקנית לא תציב דוגמה לפעילות העולמית הנדרשת. יש רק לקוות שהעולם יתעורר ויתחיל לפעול לפני שיהיה מאוחר מדי.