מי יגן על המים שלנו?

המים – למשרד להגנת הסביבה
צילום: Davide Restivo commons.wikimedia.org

בעקבות החלטותיה האחרונות של רשות המים לתמוך במיזמים לפיתוח מקורות אנרגייה ברמת הגולן ובעדולם, פרויקטים שעלולים לפגוע קשות במי התהום ובכנרת, יש לפעול בדחיפות להעברת האחריות לרשות המים ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגייה והמים למשרד להגנת הסביבה. זוהי דרישה אלמנטרית כיוון שהמים הם משאב לאומי שיש להגן עליו, ורשות המים אינה עושה זאת.

אין זאת דרישה מופרכת. תארו לעצמכם שמסיבה כלשהי משרד התשתיות היה אחראי לאיכות האוויר או משרד התחבורה היה אחראי למניעת זיהום הים. איש לא היה מעלה על דעתו שזה אפשרי. ואכן בשנת 1978 החליטה הממשלה לעביר את נושא מניעת זיהום הים ממשרד התחבורה לשירות לשמירת איכות הסביבה, שהיה אז במשרד הפנים והפך תוך כמה שנים למשרד לאיכות הסביבה. גם נושא זיהום האוויר מכלי רכב היה באחריות משרד התחבורה והועבר למשרד להגנת הסביבה עם חקיקת חוק אוויר נקי.

לאחר הקמת המשרד לאיכות הסביבה בשנת 1989, התנהלו דיונים רבים על היקף תפקידיו וסמכויותיו. נושא האחריות לאיכות המים היה במחלוקת עמוקה. נציבות המים, שהייתה אז באחריות משרד החקלאות, טענה בתוקף שהיא חייבת להמשיך לטפל בנושא בהתאם לחוק המים שהיא הייתה אחראית לו. זאת אף שבמשך שנים רבות לא נקטה הנציבות צעדים כלשהם כדי לאכוף את החוק על מזהמים. חשוב לזכור כי הייתה זאת בעיקר מחלוקת פוליטית: משרד החקלאות היה אז באחריות מפלגת העבודה ואילו השר לאיכות הסביבה היה רוני מילוא מהליכוד.

את נושא איכות המים לא הצלחנו להעביר למשרד לאיכות הסביבה. וכך אנו רואים תופעה מדהימה: זיהום הים נעלם, אין עוד זפת על החופים והים הוחזר לשימוש התושבים; באיכות האוויר חל שיפור מדהים, וכמעט לא נרשמות חריגות מהתקנים; הטיפול בפסולת הביתית ובפסולת הרעילה עבר מהפכה ונעשה על פי כל הכללים הנדרשים; חוק רישוי עסקים נאכף; החוק לחומרים מסוכנים נאכף והרשימה עוד ארוכה. כל אלה הם נושאים שבאחריות המשרד להגנת הסביבה, והדבר נעשה בעזרת אנשי המקצוע המצוינים של המשרד להגנת הסביבה ושל היחידות לאיכות הסביבה ברשויות המקומיות. נושא אחד נשאר מאחור ואינו מטופל כנדרש – מי התהום.

מאות אתרים בארץ ממשיכים לזהם כל הזמן את מי התהום. הדבר נכון בעיקר באזורי תעשייה (קיימים, וכאלה שנסגרו במשך השנים) וכמעט שלא נעשה דבר כדי למנוע את התפשטות הזיהום במי התהום. לאחרונה נערך סקר ארצי לאיתור כל האתרים שעלולים לזהם מי תהום בחומרים מסוכנים, אולם עקב המחלוקות הקיימות בין רשות המים לבין המשרד להגנת הסביבה, נבדקה רק הקרקע המזוהמת אך לא נבדקו מי התהום מתחתיה. המחלוקת הקשה בין שני המשרדים הגיעה בעבר עד ליועץ המשפטי לממשלה ונוצרה כביכול איזושהי הבנה בנוגע לצורך בתיאום, אך מאומה לא קרה.

שיא ההידרדרות חל בשבועות האחרונים. משרד התשתיות הלאומיות, האנרגייה והמים מקדם שתי תכניות של חברות בשם "IEI" ו"אפק נפט וגז" לקדוח באזורים רגישים בעדולם  וברמת הגולן, כדי להפיק משם בדרכים לא קונבנציונליות נפט וגז. כל אנשי הסביבה, התושבים, מדענים מהשורה הראשונה של המדע בישראל, מדעני מִנהלת הכנרת וכמובן המשרד להגנת הסביבה, יצאו בחריפות נגד התכניות האלה. הגוף הממשלתי היחיד שתמך בהן הוא רשות המים, הכפופה כאמור למשרד התשתיות. אין כל צל של ספק שתכניות אלה, יש בהן סכנה אמתית לאיכות מי התהום ולכינרת. יש כאן ניסיון להשתמש בשיטות שאינן מקובלות בשום מקום בעולם, והכול כדי להביא את ישראל ל"עצמאות אנרגטית" כדברי היזמים.

יש לנו חדשות טובות עבורם: כבר היום ישראל עצמאית מבחינת מקורות האנרגייה שלה. יש לנו גז וכמובן שמש, היכולים לספק יחד את כל צורכי המדינה לשנים רבות. אבל משרד התשתיות, בניגוד לכמה החלטות ממשלה על הצורך בפיתוח מקורות אנרגייה חלופיים הן לחשמל והן לתחבורה, פועל כדי לקדם תכניות פיתוח הזויות שיש בהן סכנה אמתית.

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון אישרה את ההצעה למרות ההתנגדויות. עמותת אדם טבע ודין ותושבי הגולן הגישו בג"צ נגד ההחלטה. הוועדה המחוזית בירושלים, ייאמר לזכותה, דחתה ברוב גדול מאוד את ההצעה למרות לחצים כבדים של שרים רבים, על נציגיהם בוועדה. בדיון שהתקיים הגדיל לעשות עו"ד דוד שימרון, המייצג את היזמים, שטען כי המשרד להגנת הסביבה אינו יכול להתנגד להחלטות רשות המים. כלומר, עורך הדין המכובד רוצה לכפות על אנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה עמדות מקצועיות של גוף הנשלט פוליטית. יש לקוות שעורך הדין המכובד יתנצל על דבריו ויודיע כי דבריו אלה הוצאו מהקשרם.

אם אנו רוצים שנושא איכות המים יטופל ברמה הגבוהה ביותר ולא יוזנח כפי שקרה עד עתה, טוב תעשה הממשלה אם תחליט להעביר את רשות המים לאחריות השר להגנת הסביבה. ויפה שעה אחת קודם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. יותר ויותר אני משתכנע כי המנהיגים שלנו לא חושבים לטווח הרחוק
    רק מה שקורה כאן ועכשיו זוכה לתשומת לב
    כל מה שיקבע את איכות החיים בעתיד לא מעסיק אותם יותר מידי

  2. למה אתה חושב שהמשרדים השונים באמת מתעניינים ברווחת האזרח וטובתו ולא פועלים על בסיס אינטרסים פוליטיים ואישיים צרים?
    אני לא כל כך אופטימי.

  3. רשות המים אישרה רק את שלב קידוחי הנסיון ברמת הגולן.
    בקידוחים אלה לא תתבצע כל הפקה
    והנם רק למטרות אקספלורציה !!!

  4. על פי חוק הנפט המיושן אם יימצא נפט באקספלורציה על הזכיין להתחיל להפיק. אם רשות המים נגד הפקת "נפט" ברמת הגולן למה היא צריכה לתמוך באקספלורציה. למה משרד הארגיה והמים היה היחיד שתמך בנושא בוועדה המחוזית ירושלים?

  5. אורי מרינוב מסביר מעולה למה חייבים להעביר את תחום המים למשרד להגנת הסביבה. הגיע הזמן להפסיק להיכנע ללובי של בעלי הון שמנסים להאחז בטכנולוגיות נפט מיושנות, במקום להתקדם להפקת אנרגיה נקייה מרוח ושמש.

  6. האם כעת כשיש יכולות לא מוגבלות של התפלת מים עדיין חשוב לשמור על המים בטבע כל כך?

    1. התפלה היא בהחלט פתרון אבל אסור לשכוח כי התפלה מחייבת השקעת אנרגיה ( בדרך כלל ממקור מחצבי ) וכן גורמת מדה מסוימת של השפעות שליליות אחרות על הסביבה. לכן חשוב להמשיך לחסוך מים, לא לבזבז משאב חשוב זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יאיר

שירה

שיר