מי אשם במשבר האקלים?

פתרון ביניים למשבר האקלים ולזיהום כדור הארץ
תמונה של אירה
ד"ר אריה איתמר

מה יכול להיות יותר משעמם ויותר שִגרתי מהשאלה "מי אשם במשבר האקלים"? נדמה שהתשובה לשאלה הזאת משעממת אף יותר! האומנם?

אני מקווה שאצליח להפתיע אתכם. התשובה שלי היא ישירה ובוטה: במשבר האקלים, בהתחממות, בבצורות, ובזיהום האוויר בעולם, אשמים העסקנים הקוראים לעצמם "ירוקים". וכוונתי אינה לאנשים שעיסוקם, עבודתם ומקצועם הם שמירה על הטבע והסביבה, אלא לעסקנים המשתמשים בטבע ובסביבה בצורה דמגוגית ופופוליסטית לקידום אינטרסים פוליטיים ולהם המון מעריצים שטחיים ומוכי עיוורון. להלן אבסס את טענתי.

קרל מרקס האשים את הקפיטליזם בציניות, בניצול ובעיקר בייזום מלחמות, מכיוון שמלחמות מניבות רווחים (תעשיית נשק וכו'). בזמנו, הוא כנראה צדק, לכך נוספו גם ניצול בלתי מבוקר ובלתי מרוסן של אנרגיה מתכלה – פחם, נפט וגז. עם הזמן, הקפיטליסטים התמתנו והבינו שמלחמות עלולות גם להסב נזקים כלכליים, אבל בנושא האנרגיה המתכלה לא חל שינוי מהותי בגישה של בעלי העסקים המשגשגים, בעלי בארות הנפט ומאגרי הגז. קולות המחאה של ארגונים למיניהם נגד בעלי האוצרות הללו, ובמיוחד לנוכח ההוכחות על הנזק שנגרם לכדור הארץ מהשימוש באנרגיה מתכלה, היו לכאורה מוצדקות; לכאורה, כי לצעוק נגד זה לא מספיק.

מהי אם כן האלטרנטיבה? למצדדים בארגוני המחאה הללו לא רק שלא הייתה אלטרנטיבה, אלא דרישותיהם הלכו וגברו ובפועל הם דרשו מהמין האנושי לחזור לתקופת האבן. אך ההתנהלות הזאת, הדמגוגיה הזו – לא היו הדבר הגרוע ביותר. הפשע הגדול של הארגונים הללו היה התנגדותם הצרחנית והפופוליסטית לפתרון הביניים הסביר ביותר – אנרגיה גרעינית.

כבר שנים יודעים מדענים העוסקים באנרגיה ובבעיות זיהום האוויר שהעתיד, בטווח רחוק, טמון בשני פתרונות: האחד, ניצול אנרגיית השמש, כאמצעי עזר; והשני, היתוך גרעיני של מימן. שני האמצעים הללו הם בלתי נדלים, אינם גורמים לזיהום או להצטברות גזי חממה והם פתרון אידאלי לבעיות האנרגיה של המין האנושי. הבעיה היא שעדיין לא נמצאה טכנולוגיה יעילה ומשתלמת לשימוש באמצעים הללו. אומנם מדענים ומהנדסים מרחבי העולם עובדים על פתרונות, אך אלו עדיין רחוקים, ובינתיים, אם אנחנו רוצים להפסיק להשתמש באנרגיה מזהמת עלינו למצוא פתרון ביניים, והוא נמצא באנרגיה הגרעינית, בבניית כורים גרעיניים שיפיקו חשמל, ללא זיהום אוויר וללא גזי חממה.

בשנות השבעים של המאה הקודמת, התחילה לנשב רוח אופטימית בקרב העוסקים באנרגיה: תמיכה חזקה בעולם בשימוש באורניום להקמת כורים להפקת חשמל, גם כדי להפסיק את השימוש באנרגיה מזהמת וגם כדי לתת פסק זמן למדענים ולמהנדסים לפתור את הבעיות בניצול אנרגיית השמש והיתוך המימן. הסכנות הבטיחותיות (שאותן אשווה בהמשך לסכנות אחרות) היו ידועות, אך היה גם ביטחון שניתן להתגבר עליהן עם הזמן. ראיתי אישית את הרוח האופטימית הזו כשנשלחתי מטעם המדינה לקורס בגיאולוגיה של אורניום בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בווינה. תלמידים מארצות מתפתחות יחד עם מדריכינו הקנדים והאירופאים היו בטוחים שאנו עומדים בפני עידן חדש… ואז הגיעו "הירוקים"…

בתעמולת זוועה קיצונית, תוך גיוס המונים חסרי ידע, דרשו להפסיק לבנות כורים ולסגור את הקיימים והלחץ הלך וגבר. בזו אחר זו נכנעו הממשלות בעולם המערבי ללחץ הפופוליסטי. למען הצדק, צריך לציין שאכן בכורי האורניום יש סכנות של דליפה וזיהום רדיואקטיבי סביבתי שעלול לגרום למחלות ולתמותה ואף קרו מקרים שכאלו. אלא שמהנדסי הכורים המשיכו להשקיע כל מאמץ כדי לשפר את הבטיחות בכורים ואכן אלו של היום (שעוד נותרו) בטוחים הרבה יותר.

ובינתיים, בעוד התעמולה של "הירוקים" קוצרת "הצלחה" וכורים נסגרים בזה אחר זה, ובהיעדר אלטרנטיבה – לא נסגרו בארות הנפט, וצינורות גז, לא הופסקו חיפושי הנפט, פליטת גזי חממה, וזיהום האוויר מתגבר אף בצורות איומות שגורמות לרעב ולמוות של מיליונים – פי מיליון מהנפגעים מדליפת כורים, ותוך תלות פוליטית באלו ששולטים באנרגיה הזו וביניהם רודנים שגורמים סבל לעמם ולשכניהם.

שתי דוגמאות קיצוניות יעזרו להבין את גודל האסון: גרמניה מול צרפת. פיק ברכיים אחז בממשלות הגרמניות מול הדמגוגיה "הירוקה" והן סגרו בזה אחר זה את הכורים הגרעיניים ונשארו תלויות בגז של פוטין ובפוטין, שמסובב אותן על האצבע הקטנה שלו. כל העולם רואה לא רק את ההתפתלויות המבישות של הגרמנים בנושא אוקראינה – שכולו תוצאה מאיומיו של פוטין "לסגור את הברז", אלא אף התחילו אצלם ובעוד ארצות במערב לדבר על חידוש של קידוחים והפקה של גז ונפט, כלומר – עוד עלייה בגזי החממה… הכול תודות ל"ירוקים". ולעומת זאת צרפת, שלא נכנעה לפופוליזם ולדמגוגיה, בנתה כורים גרעיניים והיום למעלה מ-80% מייצור האנרגיה שלה הוא בכורים הללו. האוויר בצרפת הוא הנקי ביותר בכל יבשת אירופה וכמובן הצרפתים אינם תלויים בגחמות של רודן כזה או אחר.

לסיכום: אילו הקהילייה הבינלאומית הייתה נוהגת באומץ לב כמו צרפת, מתעלמת מהדמגוגיה חסרת האחריות ומפתחת אנרגיה גרעינית ברחבי העולם, הייני יכולים להיות היום כמו צרפת. לא רק ליהנות מאוויר נקי, לא רק להיות משוחררים מתלות במשטרים רודניים (לדוגמה, ונצואלה), אלא גם לתת למדענים ולמהנדסים לעבוד בשקט ולפתח טכנולוגיות שיהוו פתרון לטווח ארוך. אבל, בגלל ה"פוליטיקו-ירוקים" אנו עומדים היום בפני קטסטרופה וגם אם מדינות העולם יתעשתו ויחזרו לבנות כורים גרעיניים, הרי לבניית כור קטן לייצור חשמל נדרשות לפחות חמש שנים, ומה יהיה עד אז?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

17 תגובות

  1. ד"ר איתמר צודק בניתוח שלו ואני רוצה להרחיב. הפחד מכורים גרעיניים החל מהתקלה בכור בארה"ב, שאחריו הגיע הסרט "סינדרום הסיני", אח"כ האסון הנורא בצ'רנוביל, שנבע מצרוף של לחץ של פוליטיקאים, מבנה לקוי באון אינהרנטי של כורי הכוח הרוסיים וטעויות אנוש וגם התקלה בפוקושימה, שנבעה מטעות בשיקול דעת בתכנון. מספר ההרוגים בכל התקלות האלה יחד קטן בהרבה מהתקלה, למשל, במפעל הכימי בבופל, הודו, אבל את דעת הקהל זה הפחיד מספיק, כדי שכורי כוח יחשבו מפלצת נוראה שאסור לגעת בה. תומכי "הירוקים" בגרמניה פעלו בעיקר מתוך בורות ושטחיות ולא ממש למדו את הנושא. כורי הכוח המודרניים מדור 4 הם מאד בטוחים ויעילים והם פתרון טוב לאנרגיה ירוקה, עד שכורי היתוך יפעלו עוד עשרות שנים, אם בכלל (כבר 40 שנה אומרים שבעוד 50 שנה זה יתממש…).
    עכשיו, כשהמלחמה באוקרקאינה סגרה לאירופים את ברז הגז, לא תהיה להם ברירה, אלא לסבול בחורף הקר וזה יהיה עונש מתאים על ההתנגדות לכורי כוח ומצד שני, בלית ברירה, מתחילה כבר עכשיו בניה מואצת של כורים, מתוך הבנה שזו האלטרנטיבה הריאלית העיקרית.
    לא הייתי שם את הדגש על זה כגורם להתחממות הגלובלית וזיהום אויר ופליטת גזי חממה קיימים גם בצרפת, עתירת האנרגיה הגרעינית, אבל זה סיפור אחר.

    1. היכן התחילו עכשיו בבניה מאצת של כורים?
      אם בצרפת עתירת הכורים יש פליטת גזי חממה והתחממות, אז מה עשינו?
      מדוע בישראל לא מנצלים את הפרשי הגובה של 400 מטרים מפני הים לפני ים המלח להפקת חשמל?

      1. 1.השוק האירופי הכריז על אנרגיה גרעינית כאנרגיה ירוקה ויש כוונה להתחיל בבניה באירופה. לא זוכר פרוט.
        2.כורים גרעיניים לא מונעים זיהום ממכוניות וו פעלים, כל עוד לא הכל מונע ע"י חשמל ולכך עוד יש מרחק גדול.
        3.זה סיפור ארוך. יש מגוון שיקולים. השקעה עצומה, פגיעה בטבע ע" י תעלה ומיהול מי ים המלח. לא בקי בפרטים, אבל נשקל והוחלט לא להשקיע.

        1. כתבת בתגובה לדברי ד"ר איתמר – "באירופה מתחילה כבר עכשיו בניה מואצת של כורים"
          בעקבות הצהרה זו נשאלה שאלה. תגובתך- השוק האירופי הכריז על אנרגיה גרעינית כאנרגיה ירוקה ויש כוונה להתחיל בבניה, לא זוכר איפה. סליחה – אבל אתה מבין שהתשובה סותרת את תגובתך. בנושא כל כך רגיש חייבים לדייק. עוד לא התחילו לבנות כורים באירופה. כרגע האירופים עובדים על קבלת נפט וגז מספקים אחרים. יש השערה שהרוסים יפתחו שוב את הברזים, כמובן תמורת הרבה מאד כסף. אל תשכח שעדיין לא התבררו כל ההשפעות על הגנטיקה של בני האדם כתוצאה מקרינה רדיואקטיבית. מכל מקום קיימת סכנה גדולה מאד למדינה קטנה כמו ישראל מהקמת כור גרעיני להפקת חשמל. עוד לא נגמרו כל מלחמות ישראל. רק הלילה שוב תקפו את האיראנים בסוריה. לא פסו הסיכונים.

  2. מחשבה מעניינת שאותי שיכנעה. נקווה שהיא תיבחן ברצינות.

  3. שמחתי לראות תגובות למאמר שלי ועכשיו בעקבות התגובות, עלי להשיב וגם לעשות השלמות: 1. הטענה שגם בצרפת יש זיהום אוויר, נכונה, כי את השמים אי אפשר לסגור ובכל זאת יש שם פחות מאשר במדינות השכנות. 2. הסיבה שבישראל אין כור גרעיני, אינה בגלל גודלה, אלא כיוון שישראל אינה חתומה על האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני. הסכנה לנו מדליפה גרעינית היא עשרת מונים יותר קטנה מהתקפת טילים שח חיזבאללה. 4. נכון שיש זיהום ממכוניות שנעות על דלק, וזאת הסיבה למעבר המואץ למכוניות חשמליות. כור גרעיני + מכוניות חשמליות = 0 זיהום. 5. בעקבות ההתפלשות וההתבזות של גרמניה ומדינות אירופאיות אחרות, מול פוטין, בגלל הגז, מדינות אירופה, ברצון או באי רצון, יתחילו לבנות כורים גרעיניים וכמו שכתבתי – מאוד מאוחר בגלל הדמגוגיה של הירוקים. ועכשיו השלמות: אינטרסנטים העוסקים באנרגיה, מנצלים תופעות טבע להצדיק את פעילותם – זו כמובן מניפולציה; אבל למען ההגינות והיושר צריך לומר שלא כל הזיהום ולא כל ההתחממות היא מעשה ידי אדם: 1.בגלל היובש נחשפו אתרים ארכיאולוגיים רבים, משמע היה יובש בעבר לפני הטכנולוגיה, כי היו תקופות קרח ותקופות יבשות ואפילו לפני היות האדם. 2. הרי געש בעולם פולטים אם באופן קבוע או בצורה ספוראדית, לא רק לבה, אלא גם גזים, כולל גזים רעילים. כמובן, זה לא מסיר אחריות מאתנו, עלינו לעשות הכל (כפי שכתבתי במאמר) כדי לצמצם מפגעים, אך לא הכל תלוי בנו.

    1. לד"ר איתמר: 1. חזון אחרית הימים של כורים+מכוניות חשמליות= אפס זיהום עדיין רחוק, כי גם חימום בתים ועוד כמה דברים אינם חשמליים ב-100%, אבל זה בהחלט הכגיוון הנכון. נכון שתחילת בניית כורים באירופה היא באחור, אבל מוטב מאוחר מאף פעם.
      2. למיטב ידיעתי, את אי החתימה של ישראל על האמנה אפשר לעקוף והיתה כבר תחילת משא ומתן בין ישראל לבין חברות המקימות כורי כוח. בסופו של דבר, ההחלטה לא להקים הייתה (שוב, למיטב ידיעתי, כי אני לא מעודכן) משיקולי בטחון וכלכלה. המקום המיועד, חולות חלוצה, הוא בטווח הטילים מעזה וצריך להביא בחשבון גם טילים עתידיים כבדים יותר. דבר זה חייב, אם בכלל, מבנה כור תת-קרקעי, מה שהפך את העסק ללא משתלם כלכלית, ומכאן ההחלטה.

  4. הרעיון ממש מעניין וחשוב. השאלה אם ינצלו את הזמן ביעילות ובהקדם יפטרו גם מהאנרגיה הגרעינית.

  5. ליעקב גפן: כלומר, "הירוקים" שבלמו בניית כורים גרעיניים, וכן טראמפ והאינטרסנטים מכחישי הבעיה, חברו יחד והביאו אותנו עד הלום

    1. מה כולכם התלבשתם על טראמפ. הוא החל להיות נשיא בערך לפני חמש וחצי שנים וכיהן בסך הכל 4 שנים. הוא אשם בהתחממות הסביבה? זה התחיל כבר לפני עשרות שנים. הירוקים הפריעו לבניית כורי חשמל עוד בזמן באדר-מיינהוף. תטפסו על העץ האמתי לא על הפייק-עץ.

      1. טראמפ ודאי לא אשם בזיהום הסביבה. האשמה שלו היא במניעה מוחלטת של כל פעולה לצמצם את הנזק וביטול של כל הצעדים שעשה אובמה בכיוון הזה (רק בגלל שזה אובמה). הוא מכחיש ההתחממות הגלובאלית ואם יחזור לשלטון, הוא יחמיר את המצב.

      2. איני יודע מי אתה ולמה אינך מזדהה ואני גם לא מבין למה אתה מתנפל עלי. במאמר שלי לא הזכרתי את טראמפ, רק הגבתי למישהו שהזכיר אותו וגם באירוניה – טראמפ "חובר" לירוקים.

  6. ושמתם לב איפה ישראל נמצאת בתחום האנרגיות הנקיות?
    מאחור

  7. אסור שמלחמות, פוליטיקה, אגו, וכדומה יעכבו את פילות קברניטי העולם לפעול לשיפור מהיר של איכות הסביבה

  8. שרק לא יקח יותר מידי זמן להתארגן אחרת נשלם ביוקר

  9. יש רבים שבמישרין ובעקיפין מאשימים תמיד את המנהיגים. אבל מי בוחר אותם? אנחנו. ומי מאיתנו בכלל מתווכח בבחירות על איכות הסביבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך