נפט? זיפת!

פרויקטי פצלי שמן מסכנים את הסביבה
פצלי שמן תמונה: Wilson44691 at en.wikipedia

קשה לדעת כמה כסף השקיעה עד עכשיו החברה האמריקאית ג'יני (חברה בת של תאגיד IDT ) בשתי החברות שהקימה בישראל כדי להפוך את ישראל ל"מעצמה אנרגטית עשירה בנפט יותר מערב הסעודית". בעלי המניות של החברה הזאת, שביניהם יועצים וחברים כמו סגן נשיא ארצות הברית לשעבר דיק צ'ייני ואיל העיתונות רופרט מרדוק, לבטח אינם שבעי רצון מהביצועים ומההצלחות של שתי חברות אלה. האחת, IEI (Israel Energy Initiatives), נכשלה השבוע בניסיונה לקבל את אישור הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים לערוך ניסוי להפקת "נפט" בחבל עדולם, או כפי שהחברה בחרה לקרוא לאזור – תרקומיה. השנייה, "אפק גז ונפט", אמנם קיבלה אישור לערוך ניסוי כזה ברמת הגולן, אך עמותת "אדם טבע ודין" וכן תושבים מהגולן הגישו בג"צ נגד ההחלטה כדי למנוע את הניסוי.

חשוב להבהיר כי לא מדובר כאן בניסויים למציאת נפט. ברור לכול שאין נפט לא בעדולם ולא ברמת הגולן. מה שיש שם הם פצלי שמן – סלעים העשירים בחומר הנקרא "קרוגן", שהוא מוצק שיש לכרות אותו ולהשתמש בשיטות שונות כדי להפוך אותו לנפט או לגז. חברות אלה מנסות להפיק את הנפט באמצעות שיטה שלא פועלת בשום מקום אחר בעולם – לחמם את תת-הקרקע במשך תקופה ארוכה (שנים?) כדי להפוך את המוצק לנוזל או לגז, ואז להפיק אותו. כדי לעשות זאת הם פנו למשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ובהתאם לחוק הנפט 1952 קיבלו מהממונה על ענייני נפט במשרד שטר חזקה על שטחים גדולים בשני אזורים אלה. אין צורך לומר כי הממונה לא בדק את ההשלכות הסביבתיות של ההצעה. זאת ועוד, חוק הנפט קובע כי אם מתגלה נפט חייבת החברה להתחיל להפיק אותו בכל שטח החזקה ללא כל צורך באישורים נוספים.

רק בעקבות שני בג"צים שהוגשו נגד החלטת הממונה בנושא חבל עדולם, נוסף לחוק הנפט סעיף ובשנת 2012 פורסמו תקנות המחייבות קבלת אישור ועדה מחוזית לפעולות מסוג זה. אבל משום מה, תקנות אלה לא מאפשרות הגשת ערעור על החלטת הוועדה המחוזית למועצה הארצית. אז מה יש לנו כאן? אנשי עסקים אמריקנים הקשורים היטב למקבלי החלטות רמים ביותר בישראל, הצליחו, על סמך חוק מיושן משנת 1952, לקבל חזקה על שני חבל ארץ גדולים כדי לערוך בהם ניסויים להפקת נפט בשיטה שלא פועלת בשום מקום אחר בעולם ושעלולות להיות לה השלכות הרסניות על הסביבה.

הוועדה המחוזית צפון לא עמדה בלחץ. למרות התנגדויות תקיפות של המשרד להגנת הסביבה וכן של שורה ארוכה של מדענים, ביניהם מדענים מהמעבדה לחקר הכנרת שקבעו כי לניסוי המוצע עלולות להיות השלכות הרסניות אפילו על משק המים, אישרה הוועדה את הבקשה. כאמור, נגד החלטה זאת הוגש בג"צ ובקשה למנוע את תחילת הקידוחים.

הוועדה המחוזית בירושלים כן עמדה בלחץ. הוועדה, בראשות הממונה על המחוז גב' דלית זילבר, קיבלה את עמדת מנהל מחוז ירושלים של המשרד להגנת הסביבה שוני גולדברגר וכן את עמדתם של מדענים לא מעטים, ראשי רשויות מקומיות וחברי ועדה אחרים, ודחתה את הבקשה לערוך ניסויים באזור תרקומיה. אפילו מכתבו הארוך והנרגש של יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, שנזעק לתמוך בפרויקט ההזוי הזה, לא עזר. הדיון בוועדה היה ארוך ועמוס קלישאות. אך קשה שלא להתפעל מהחוצפה של עו"ד דוד שמרון המייצג את חברת IEI. האיש טען כי לדעתו "אסור למשרד להגנת הסביבה להביע עמדה הנוגדת את החלטת רשות המים שהתירה את הקידוחים. לא ראוי שמשרד ממשלתי אחד יסתור ויצא נגד החלטת המדינה". אין לדעת אם ענה מאן דהוא לאיש על עמדתו המשונה. ראוי רק לציין כי לבד מנציג המשרד לתשתיות לאומיות, הכולל את רשות המים, איש מחברי הוועדה, כולל כל נציגי המשרדים, לא תמך בהצעת ההחלטה.

על סמך עמדת רשות המים בשני אירועים אלה, לא נותר אלא לדרוש כי סוף סוף תתקבל החלטה על הוצאת רשות המים ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים והעברתה למשרד להגנת הסביבה, שם מקומה הטבעי ושם באמת תוכל לפעול כדי להגן על מקורות המים של ישראל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

2 תגובות

  1. יש כאן נושא שיכול לקבוע את איכות חיינו
    אם רק פרומיל אחד מהזמן שהקדישו במדיה לחתונה של נינט היו מקדישים לנושא האקולוגי הזה, המצב היה משתפר

  2. מיליוני טוקבקים להופעה של לייד גאגא, תונה של נינט ההריונית וכדומה
    למי בכלל מכך שהורסים את העולם של ילדינו
    כך זה בכל האתרים בכל העולם
    כמה עצוב
    והבעיה שגם המנהיגים מטפלים בבעיות פופולריות ולא בעתיד האמיתי, אפילו לא בהווה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יאיר

שירה

שיר