ריבית מנקודת מבט שונה

על יתרונותיה וחסרונותיה של הריבית האפסית
תמונה של רונאל
רונאל שורץ

כיום, הריבית הבנקאית בישראל, בארצות הברית, ובמדינות נוספות רבות ברחבי העולם עומדת על שיעור כמעט אפסי.

בחלק מהמדינות יש אף מונח שנקרא "ריבית שלילית" – אחוז הריבית נמוך מאוד, האינפלציה בפועל עולה על גובה הריבית, וכך נוצר מצב שבאופן ריאלי (במונחי סחורות) כוח הקנייה של הכסף שנצבר באותו פיקדון קטן.

הריבית היא בעצם מחיר הכסף. ביתר פירוט, מדובר על סכום הכסף הנוסף המשולם על ידי לווה למלווה תמורת הזכות להשתמש בקרן ההלוואה למשך תקופה מסוימת. בתורת המימון, שיעור הריבית מהווה את המחיר של העברת הכסף מהעתיד להווה לצורך בדיקת ערכו הנוכחי. לדוגמה, אם נניח ששיעור הריבית הוא 10% ונאמר לי שאקבל בעוד שנה 110 שקלים, אזי ה-110 שקלים שווים היום 100 שקלים. החישוב: 100=(1+10%):110

המונח ריבית אפסית משמעו למעשה שלכסף "אין מחיר". נוסיף לכך את העובדה שעקב משבר הקורונה בנקים מרכזיים רבים, דוגמת הפדרל ריזרב, נוקטים מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד (הדפסת כמות כסף עצומה והזרמתה אל השוק) ונקבל תוצאה מאוד ברורה – ערכו של הכסף נשחק, ובמהירות. שחיקת ערך הכסף מובילה לתהליך שנקרא אינפלציה, או בעברית עליית מחירים.

לריבית אפסית ישנם מגוון יתרונות:

ראשית, הריבית הנמוכה מגבירה את הצורך של משקיעים במדינות ברחבי העולם להשקיע בפיתוח של פרויקטים, תשתיות, מתקנים, מפעלים וכדומה, מכיוון שאין אלטרנטיבה בנקאית ראויה. השקעות אלו הן אחד ממדדיו של התוצר המקומי הגולמי – מה שמוביל לכך שכאשר הריבית נמוכה, התמ"ג עולה וכך חוסנה הכלכלי של המדינה מתעצם. בהמשך ישיר, עליית התמ"ג עצמה מובילה לעלייה בהכנסה הפנויה של הפרטים במשק, מה שמוביל לעלייה בצריכה הפרטית, דבר שבעצמו שוב מעלה את התמ"ג.

שנית, הריבית האפסית מעצימה את כמות ההשקעות בשוק ההון, שוב, מכיוון שהמשקיעים לא רואים בריבית הבנקאית כאלטרנטיבה להשקעה – הם נאלצים להשקיע את כספם בשוק ההון דרך מכשירים פיננסיים מגוונים, דבר אשר מעלה את התשואות, בעיקר בענף המניות. לראיה, מדד הS&P 500- עלה משנת 2019 (השנה שבה הריבית בארצות הברית כמעט התאפסה) בלמעלה מ-60%, נתון מדהים בטווח זמן של פחות משלוש שנים.

אם כך, לריבית אפסית יש יתרונות רבים: היא יכולה להוביל לצמיחה במשק, לשגשוג של חברות ציבוריות ופרטיות כאחד, לפריחת השוק הפיננסי, להורדת שיעור האבטלה ועוד.

אך לצד היתרונות שהוזכרו לעיל לריבית האפסית יש גם חסרונות.

החיסרון הגדול ביותר, לטעמי, ובו אתמקד במאמר זה, יכול להוות שאלת מחקר מעניינת לאקדמאים בעולם הכלכלה – האם הריבית האפסית מעלה את זיהום האוויר בכדור הארץ?

ההנחה, כמו שצוין מעלה, היא שהריבית מעלה את ההשקעות במשק וגם את הצריכה הפרטית. צריכה מוגברת משמעה תחזוק והקמת עוד ועוד מפעלים שצריכים לעבוד כדי לעמוד בסך הביקושים הגוברים. המפעלים יובילו לעוד זיהום ופליטת גזים. אם נוסיף לכך את שיעור הילודה שרק הולך ועולה, נקבל מצב שבו שגשוגן הכלכלי של המדינות עלול להוביל בסופו של דבר להכחדתן.

מיותר לציין שגם השקעה בהקמת תשתיות, בבנייה וכו' משמעה עוד שימוש בחומרים מזהמים, בדלקים מאובנים ובחומרי גלם שגורמים נזק רב לכדור הארץ.

משבר האקלים הולך ומחריף. אם מנהיגי המדינות, התאגידים הגדולים ומשפיעי דעת הקהל ברחבי העולם לא ינקטו עמדה ברורה בנושא ויקבעו מדיניות שתכלול תקנות, רגולציות ואכיפה, נראה שכבר בעתיד הקרוב נוכל לשכוח מהחיים כפי שהיו טרם משבר האקלים. שורה של מדענים בכירים ברחבי העולם מתריעים במאמריהם: עד סוף המאה ה-21 כבר לא נוכל להתקיים ללא מיזוג אוויר בכל מקום. ניתן רק לדמיין איזו צורת חיים בעייתית זו תהיה.

בכלכלה יש מונח שנקרא "השפעות חיצוניות", הכוונה להשפעה שגורמת פעולה כלכלית של גורם מסוים, גדול כקטן, על כלל החברה.

הייתי מצפה מחברי הפד, בנק ישראל ושאר הבנקים המרכזיים, להתייחס בכובד ראש להשפעות החיצוניות הפוטנציאליות של ההחלטות שהם מקבלים, ביניהן גם מדיניות הריבית האפסית.

ומה דעתכם? האם העלאת שיעור הריבית יכולה לשמור, ולו במקצת, על הסביבה שבה אנו חיים? מוזמנים להגיב ולהביע את דעתכם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. אין ספק שכסף זול מגביר צריכה . וצריכה מגבירה את תהליכי היצור אשר מזהמים את כדור הארץ .
    האם ניתן להפחית את זיהום הכדור על ידי מיתון הצריכה, כנראה שכן .
    אבל כנראה שמקבלי ההחלטות דואגים להיום ומשאירים את דאגות העתיד למישהו אחר

  2. טוב שיש גם מי שחושבים גם על איכות הסביבה והחיים ולא רק על כסף וטכנולוגיה.

  3. יש רק אופציה אמיתית אחת לפתרון הבעיה של הסביבה = אנרגיה ירוקה

  4. כל התאוריות הכלכליות האלה מוכרות. ועובדה שיש כאלה שחושבים כמוך ויש כאלה שחושבים הפוך. ודעתי היא שיש למנהיגים חובה לנטרל את המיתוסים ולחזק את הפלוסים.

  5. עד לפני זמן קצר כולם זילזלו בנושא איכות הסביבה, לא מעט בגלל מנהיגים כמו טראמפ שהמציאו תיאוריות הפוכות. כעת כל יום אנחנו רואים את התוצאות הקשות. נקווה שכעת כולם יתחילו לשנות את כיוון המחשבה ויתנו עדיפות לאיכות הסביבה שזה העתיד של כולנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך