האנושות ניצלה?

לא היה נשיא גרוע לסביבה כנשיא ארה"ב היוצא
תמונה של דונלד טראמפ

ה-3 בנובמבר השנה היה ללא ספק יום דרמטי והיסטורי שייזכר לשנים. זה היה יום שבו התבונה הכריעה את הטיפשות, האחריות הכריעה את הטמטום והמחשבה המדעית את הבערות. אני אישית עוקב אחרי הבחירות בארצות הברית מאז העימות בין קנדי לניקסון בסוף שנת 1959. אני מודה כי מעולם לא הייתי מתוח כל כך לקראת תוצאות בחירות כמו שהייתי השנה. כי הפעם עמד למבחן נושא גורלי לעתידה של האנושות: האם יימשך המסע של הנשיא טראמפ להתעלמות מוחלטת מנושא ההתחממות העולמית, או שאולי סוף סוף ייבחר נשיא הגיוני ואמין שינסה לתרום להצלת האנושות.

יום אחד לאחר הבחירות, בסמליות מושלמת, פרשה ארה"ב מהסכם פריז בנושא ההתחממות. טראמפ הודיע על כך כבר מזמן, אבל היציאה נכנסה לתוקף ב-4 בנובמבר. לא היה נשיא גרוע לארה"ב ולעולם כמו הנשיא היוצא. אני יודע שאין זו ההרגשה של רוב הישראלים, שתומכים באיש המוזר הזה שעשה לישראל כמה מחוות חסרות כל משמעות כמו העברת השגרירות לירושלים. אבל כל אדם החרד לשלומה של האנושות ולעתיד הציוויליזציה שלנו, לא יכול שלא לנשום לרווחה עם הסתלקותו של האיש המסוכן הזה. האיש שלא מאמין במדע, האיש שביטל עשרות חוקים ותקנות לשמירת איכות הסביבה, האיש שמינה פוליטיקאים אנטי-סביבתיים לניהול ה-EPA,  המשרד הגדול בעולם לטיפול בנושאי איכות הסביבה, האיש שדרש מסוכנויות ממשלתיות אמריקניות לא לפרסם מחקרים המצביעים על סכנת ההתחממות, האיש הזה היה צריך ללכת הביתה מזמן, וטוב שזה קורה.

ידיד מארה"ב, מדען ואיש סביבה ותיק, כתב לי כי רקד ברחובות בוסטון לאחר ההכרזה על הנשיא החדש, והוא מצפה כי לפחות 200 הצהרות פרו-סביבתיות ייכנסו לתוקף כבר בחודש ינואר הקרוב. הנשיא הנבחר ג'ו ביידן כבר הודיע כי אחד הדברים הראשונים שיעשה יהיה להחזיר את ארה"ב להסכם פריז. צריך להבין – ארה"ב היא המדינה השנייה אחרי סין בכמות גזי החממה הנפלטים ממנה. אם מחשבים את הכמות לתושב, הרי האמריקני הממוצע פולט יותר מכל אדם אחר בעולם. יציאת ארה"ב מהסכם פריז עמדה בניגוד גמור להבנה השוררת עכשיו ברוב מדינות העולם כי אנחנו עומדים בפני עשור מהותי מאוד בכל הקשור בהפחתת הפליטות של גזי החממה. מדינות רבות הכריזו על מטרות משמעותיות מאוד בהיקף ההפחתה של פליטות אלה. גם הנשיא הנכנס ביידן כבר הודיע על מטרה של אפס פליטות בשנת 2050.

אם הכול כל כך טוב, מדוע מופיע סימן שאלה בכותרת המאמר?

התשובה היא שלא מספיק להצטרף לאמנת פריז, ולא מספיק להכריז הכרזות. בעקבותיהן חייבים להגיע מעשים. והמעשים במקרה הזה אינם פשוטים או קלים לביצוע. צריך לגייס את כל הכוחות כדי להכניע גופים כלכליים חזקים ביותר השולטים בתעשיות הפחם הנפט והגז ומרוויחים מיליארדי דולרים בכל שנה, ולהפסיק כמעט כליל את הספקת הדלקים האלה. צריך לשכנע את חברות המכוניות להפסיק את ייצור כלי הרכב בעלי מנוע בעירה פנימית ולעבור לרכבים חשמליים, צריך לשכנע את חברות החשמל להקים מערכות חדשות שיכולות לקלוט את החשמל ממיליוני יצרנים קטנים שייצרו אותו בבית או באמצעות כלי הרכב, בקיצור צריך לשנות את פני הכלכלה האמריקנית. ואין זו משימה פשוטה או קלה. ולכן סימן השאלה בכותרת. האם יהיו לנשיא הנכנס ולסגניתו האומץ, הכוח, הנחישות וההתמדה הנדרשים למשימה כזאת?

כולנו, כל תושבי העולם, צריכים לקוות שאכן יהיו להם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. החדובים לטווח אארוך ולא מסתכל רק על תוצאות הכדורגל ומה אמר ביבי לגנץ וההיפך

  2. תודה על מאמר מרשים ואוטופי. בהחלט נכון שארה"ב היא המדינה הפולטת הכי הרבה גזי חממה. על פי פרוטוקול פאריס מדינה שפולטת גזי חממה מעל מינימום מסוים חייבת להכניס לקופה בפאריס סכומי כסף בהתאם. הכסף אמור להיות מחולק לאותן מדינות שבהן פליטת גזי החממה נמוכה ממינימום מסוים.
    מה שיוצא הוא שארה"ב הייתה חייבת להעביר לקופה בפאריס מיליארדי דולרים בשנה.
    התהליך כבא החל בזמנו. הסתבר שחלק מהכסף נגנב על ידי תרגילי שחיתות של כל מיני מקורבים.
    בא טראמפ ועצר את התהליך וחסך לציבור האמריקני מיליארדים.
    אגב – כך גם בענייני מימון נאט"ו והסדרי הגלובליזציה שמדרדרים את העולם לעוני ומרבים שחיתות.

    1. כאשר התנתק מהסכם פאריז, כאשר ארצו היא מזהמת ראשית, זאת אמירה לא אחראית ועצובה. כלומר בואו נהרוס את עולמם של ילדינו ונריע להורסים הכל כך נבונים.

  3. הלוואי מנהיגינו ואזרחי המדינה והעולם היו מבינים כמה הוא חשוב יותר מכל השטויות עליהן מתנצחים בכל זהירות המדייה

  4. מנהיגים כמו רונלד טראמפ מסכנים את העולם גם מבחינה בריאותית, גל מבחינה חברתית, גם מגדילים סיכוני מלחמות ועוד.

    1. הליכתו של טראמפ מחלישה את ישראל. זה יגביר את סכנת המלחמות.

  5. זה הנושא הכי חשוב לעתיד ובחלק גדול מארצות המובילות הוא מחוק אצל המנהיגים. על ההמונים המצביעים לעורר את הנושא להפכו לשיקול חשוב בהצבעה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

חתימה על חוזה

Nda

חשיבותו של הסכם סודיות