זמנכם עבר

בתי הזיקוק במפרץ חיפה הוקמו בשנות ה-30 של המאה הקודמת על ידי הבריטים במטרה לזקק את הנפט שהגיע בצינור מעיראק. פעולתם התרחבה מאוד במהלך מלחמת העולם השנייה כדי לספק מוצרי זיקוק לצבא הבריטי. לאחר תום המנדט הבריטי עברו בתי הזיקוק לידי המדינה, ולידם הוקמו מספר מפעלים שהיו בקשר תפעולי כזה או אחר עם בתי הזיקוק. כך קמה התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. שנים רבות פעלו המפעלים ללא כל בקרה או פיקוח מצד גורם כל שהוא, מקומי או ארצי, משום שהשטח לא היה כפוף לחוקי מדינת ישראל. כמובן הדבר גרם למטרדים קשים, זיהום אוויר כבד, זיהום הקישון, שקיבל את כל השפכים ללא כל טיפול, ריחות קשים, שלא לדבר על העובדה שהתשלובת הזאת לא שילמה מיסים לאף רשות מקומית.

עם הקמת ה"שירות לשמירת איכות הסביבה" בתחילת שנות ה-70, ניסינו להיכנס למפעלים ולהבין מה קורה בשטח. ההתחלה הייתה קשה מאוד. אני זוכר מצבים שאפילו לא נתנו לנו להיכנס או להיפגש עם ההנהלה. המצב השתנה עם חקיקת "החוק למניעת מפגעים" (חוק כנוביץ') והעברת הנושא לאחריות מלאה של שר הפנים. בהתייעצות עם איגוד ערים חיפה הכנו צו אישי כנגד מנכ"ל בתי הזיקוק (ומנכ"ל חברת החשמל). הצו קבע כי הם צריכים לשפר את איכות הדלק שהם שורפים כדי למנוע מצבים קשים של זיהום אוויר שמהם סבלו תושבי האזור.

קמה מהומת אלוהים. מנכ"לי המפעלים נפגשו עם ראש הממשלה, הגישו בג"צ, אך דבר לא עזר להם. איגוד הערים, בתמיכתנו, הטיל על בתי הזיקוק הגבלות שונות, ובמשך השנים ההגבלות הלכו והתרבו. מי שבודק את נתוני הזיהום הנפלט מבתי הזיקוק לאורך השנים רואה כי אכן חלה ירידה ניכרת בכל גורמי הזיהום, וזאת לאחר השקעות גבוהות של המפעל ושל שאר המפעלים במפרץ. ואולם שתי הלבניות, שהיו למעשה מגדלי קירור, היו גורם מאיים על תושבי האזור, שרבים מהם דרשו את סילוק התעשייה מאזור המפרץ. באופן סמלי התמוטטה לאחרונה אחת הלבניות. אולי סימן לבאות.

עד לאחרונה סילוק מפעלי התעשייה מהאזור היה נראה כמו חלום רחוק. אמנם רשות מקרקעי ישראל, בשיתוף עם משרד אדריכלים "יער", החלה להכין תכנית להעברת התעשיה הכימית לנגב והפיכת האזור לאתר מגורים, אולם זה נראה היה כעוד תכנית לטווח ארוך, שלא ידוע מתי תצא לפועל. והנה לפני מספר ימים קיימה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת דיון בנושא. החידוש הפעם היה כי נציג הממשלה והיועץ הכלכלי הבכיר של ראש הממשלה, הפרופסור אבי שמחון, הודיע כי יש לסגור את בתי הזיקוק תוך שנים אחדות. לא להעביר אותם לנגב אלא לסגור אותם. השרה החדשה להגנת הסביבה ח"כ גילה גמליאל הודיעה כי היא עומדת להביא לממשלה הצעת החלטה התומכת ביוזמה הזאת.

זאת היא חדשה מפתיעה ומשמחת. אכן, הגיע הזמן לסגור את בתי הזיקוק, זמנם עבר. אמנם הפרופסור שימחון טען שעם סגירת המפעל יהיה צורך ביבוא תזקיקים – בנזין וסולר, ואליו הצטרפו בטענה זאת גם נציגי העובדים בבתי הזיקוק, אך זאת טענה לא נכונה. כל מי שעוקב אחרי התפתחויות צי הרכב בעולם מבין כי זמנם של כלי הרכב המונעים על ידי מנוע הבעירה הפנימית הולך ואוזל, ובמקומם תבואנה המכוניות החשמליות. כל יצרני הרכב הגדולים הולכים עתה בעקבות חברת "טסלה" ועוברים לייצר מכוניות חשמליות, שמזהמות פחות ואינן גורמות רעש. שר האנרגיה יובל שטייניץ כבר הודיע מספר פעמים כי עד שנת 2030 ייאסר יבוא מכוניות המופעלות בבנזין או בסולר. כך שלרוב מוצרי בתי הזיקוק לא יהיה צורך בארץ, ובוודאי שתושבי מפרץ חיפה לא צריכים לסבול זיהום הנובע מזיקוק נפט כדי לייצר מוצרים ליצוא.

אני קורא לשר האנרגיה, לשרת התחבורה ולשרה להגנת הסביבה להכין בהקדם החלטת ממשלה הקובעת את הגבלת יבוא כלי רכב המונעים בבנזין ובסולר. כבר כיום קיימים מספיק מודלים המציעים דרכים לספק את כל צורכי האוכלוסייה. רק השבוע פרסם המשרד להגנת הסביבה כי בתי הזיקוק, הן בחיפה והן באשדוד, עומדים בראש רשימת המפעלים המזהמים בארץ, והגיע הזמן לשנות את המצב העגום הזה. הממשלה צריכה להעביר מסר ברור לבתי הזיקוק: זמנכם עבר.