קרב בין ירוק לירוק

קשרי הון-שלטון בתחום איכות הסביבה
תמונה של סמי
סמי ארגון

לפני כשלושים שנה הפסקתי את עיסוקי בתחום הפסיכולוגיה ועברתי מטיפול באדם לטיפול באדמה – כלומר לתחום איכות הסביבה. כאשר התחלתי לעסוק בנושא גיליתי שבנושא זה קיים קשר דמוי-גורדי של הון-שלטון, מאבק שכיניתי "קרב בין ירוק לירוק" – בין ירוק-הדולר ונאמניו לבין ירוק-הטבע ושומריו. במאבק זה חשנו תדיר כי אנו נמצאים במגננה או בנסיגה ושבעלי ההון ובעלי השררה עושים יד אחת ורואים בנו חבורת נודניקים הדואגים לפרעוש יותר מאשר לבני-אנוש, בעוד שהם עצמם כובשים חלקה אחר חלקה. אולם למדנו כי אנו חייבים לצרף למחנה הנגדי אזרחים מן השורה ואת תושבי המקום שעל הפרק, ואף עשינו מאמץ להגיע אל מרכזי השלטון המקומי והארצי כדי לאזן השפעות. כשכלו כל הקיצין פנינו גם לערכאות, ואלה לרוב לא הפנו לנו עורף. סיוע רב קיבלנו בעיקר מארגונים ירוקים ואך סיוע מועט הגיע מהמשרד לאיכות הסביבה.

תור הזהב לשירות בתחום היה עם מינויו של השר יוסי שריד, אשר תמך בפרויקטים לשמירת הטבע, אולם מאז חזר המשרד להגנת הסביבה ואיבד מערכו, ושב להיות אימפוטנטי, בלתי-נחשק, משרד שאין רבים עליו. אמנם במשך השנים נחקקו חוקים חשובים, למשל חוק החופים, הפיקדון, הניילון ועוד, אך אלה לא תמיד נאכפו, וממילא בדרך כלל הבעיות האקולוגיות אינן בראש מעייניה של הממשלה, ופתרונותיהן נתונים לחסדי המאבק. המצב ברוב רובו של העולם דומה, במיוחד בעולם השלישי, כי כאשר עומד על הפרק פיתוח למען רווחת האדם ופינוקו ומנגד עומדת שמירת זכויות החי והצומח – לרוב הממשל פוסק לטובת האדם, גם אם זוהי טובה קצרת מועד שבמהרה תהפוך לרעה גדולה עד מאוד.

אחת הדוגמאות הבולטות והמדאיגות ביותר היא כריתת יערות הגשם בברזיל. דאגה זו גברה לאחרונה כשבברזיל נבחר נשיא שהוא איש ימין קיצוני ובלתי ידידותי בעליל, הן לאדם (שבטי ילידים) הן ליערות. כבר בתקופת הבחירות הכריז כי ייסוג ממדיניות סביבתית ויעביר את המשרד להגנת הטבע למשרד החקלאות. כך ייתן אור ירוק להמשך בירוא יערות האמזונס והאורינוקו, לטובת גידול סויה – מזונם של עדרי הבקר העצומים, עבור תאגידי בשר כמקדונלד'ס ודומיו, המספקים את תאבונם הקרבורי של אזרחי מדינות רבות. פגיעה באגן האמזונס היא מעין חנק עולמי איטי, באשר הוא מהווה את אחת מריאות החמצן המרכזיות של הכדור.

זוהי דוגמה למעגליות מטרידה: חברות ענק עושות יד אחת עם משטרים או ממשלות מקומיים לפי דרישת ציבורים רחבים, והעניין מסתכם בכיליונם של כ-40% מעולם החי והצומח וסדר גודל דומה של עתודות קרקע, הכחדת מינים – לרוב בלתי הפיכה – ופגיעה קשה בכדורנו היחיד. לחשכת מצב זה, יש סיכוי רב שנכדי-נכדינו יכירו פיל, ברדלס, נרקיס או באובב רק מספרי זיכרון.

איך ניתן לפצח מעגל אימים זה? יש הצעות רבות: מהסכמי סביבה פעם-פה-פעם-שם, הגבלת ילודה ועידוד צמחונות ועד פיקוח וריסון תאגידים, כולל מיסוי כבד, וחינוך לצמצום צריכה באשר היא. הצעות טובות לעילא, אך פתרון אולטימטיבי טמון ראשית בדעת הקהל ולחציה: במודעות ובשינוי התנהגות וערכים. לביסוס הטענה, אביא דוגמה מקומית: עיר-הימים בנתניה. בראשיתה כללה התכנית בנייה של כמה אלפי יחידות דיור בשטחים פתוחים, שני בתי מלון בחוף פולג ומרינה. הארגונים הירוקים יצאו כנגדה והתפשרו על כמחצית הדירות, ולגובה בלבד. אך תכניות החוף נותרו חלק מהמאבק הקלאסי המדובר. בבחירות האחרונות היו ראשת העיר וחברי מועצה ערים לרחשי הציבור, אותו ציבור שאמור לבחור בהם, והם עמדו לצדו, למגינת ליבם של היזמים.

הלקח המתבקש הוא שיש חשיבות מכרעת לדעת קהל. לרוב הציבור הוא שמוביל מקבלי החלטות, שכן מעטים המנהיגים שבאמת יודעים להוביל, לרוב הוא שמהווה משקל מאזניים מכריע כנגד אינטרסנטים צרי עין ואופק. אולם השינוי מותנה בראש וראשונה בחינוך מגיל צעיר ושכנוע בלתי פוסק. לעניינו של מאמר זה מדובר בחינוך לקיימות, הגברת המודעות לאיכותה של הסביבה והבנה כי זו גם איכותם של החיים ובריאותם. אמן.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. אבל המנהיגים שלנו שמים אותו בתחתית סולם החשיבות. במקום לעסוק בעתיד, הם מבוססים בביצת האינטרסים המידיים. והעם אתם. מוחא כפיים ובטוח שיש לו את המנהיגים הטובים בהסטוריה. לכן אין סיכוי שחוסר ההתייחסות יהיה שונוי.

  2. זה נושא חשוב! מחוקקים חוקים אך מי מקיים אותם? חשוב למדינה יתר הכנסות לכן אין בוחלים בשום אמצעי. חבל! הצבור צריך להיות יותר ערני לגבי שמירת הסביבה . אולי יש צורך לתת עונשים מרתיעים למי שמפר ועושה בנוף כבשלו, יען הכסף יענה על הכל.

  3. הון שלטון ניצח
    מי בכלל חושב על איכות החיים
    ובטח לא על איכות הסביבה

  4. לאלכסנדרה הנכבדה, המאמר הביא לפחות דוגמא אחת שהתמימות ניצחה והתמימים, כלשונך, השיגו לא אחת השגים במאבק הזה. בכל מקרה, אם לא נחשוב ולא נדבר ולא נכתוב על איכות החיים ואיכות הסביבה – הבולדוזרים יעבדו שעות נוספות, ומבלי לחשוב יותר מדי.

  5. אכן, הנושא חשוב מאין כמוהו.
    הפתרון לזה ימצא, לדעתי, (ואולי לא – כי יהיה מאוחר מידי) רק לאחר קטסטרופה רצינית שתפקוד חלקים נרחבים בכדורנו

  6. מהרס כדור הארץ. זה הרי העתיד של הדורות הבאים. אני עוד יכול להבין כשמדובר בארצות עניות ומפגרות. אין להם את הלוקסוס לחשוב על העתיד. אבל בארצות מתקדמות? ובראשם טראמפ.

  7. כל עוד היא דוחקת מפורשות את הנושא לשוליים שום דבר לא יתקדם.

  8. תבורך סמי, ותמשיך לכתוב על הנושא החשוב ביותר וגם ולשלוח את מאמריך לאלה שיושבים למעלה כדי שישכילו וילמדו . אני איתך סמי – חינוך בבתי ספר בכל הגילאים כולל מגיל הגן, דעת קהל ומאבקים. ואיפה תרומתם היום יומית של אמצעי התקשורת? מתי הם יתחילו להקדיש יותר זמן להסברה על מצבו העגמומי והשברירי של כדור הארץ ולהפחית את הזמן שהם מקדישים לתככים ולמאבקי השררה של אלה שיושבים למעלה.

  9. תודות לניצה היקרה והאיכפתית ולכל המגיבות/ים. התקשורת – לפחות עיתון 'הארץ' עסוק תדיר בענייני סביבה ומצוקותיה. העניין הוא, טוענים פסיכולוגי- סביבה למשל, ליפטון, כי רבים מצויים ב'טשטוש-נפשי'. מעין הכחשה למצב הקטסטרופלי כתוצאה מחרדה פנימית. לאנשים נוח להתעלם או לעסוק בעניינים מעט שוליים כמו לדוגמא, איסור עישון. אך 2 מגזרים יכולים להביא לשינוי: הדור הבא שזה עלול להיות מאוחר ומקבלי ההחלטות – שצריכים להזדרז…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

קידום אתרים אורגני וממומן

אתר אינטרנט לעסק זה כבר מזמן לא מהלך שחשוב לעשות כי מצפים מכם. כיום, כאשר לכל המתחרים שלכם יש אתר אינטרנט, העובדה שגם לכם יש

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים