הבשורה על פי טראמפ

ב-22 באפריל שנת 1970 צוין בארצות הברית יום כדור הארץ (Earth Day). מיליוני מפגינים יצאו לרחובות הערים הראשיות של המדינה במחאה על ההידרדרות שחלה באיכות הסביבה שלהם: האוויר המזוהם, המים, האגמים והים. הייתה זאת ההפגנה הראשונה אי פעם בנושאי הסביבה. הנשיא הרפובליקני ריצ'רד ניקסון הבין את הרמז. הוא החליט להקים את הסוכנות להגנת הסביבה – ה-EPA, ובמשך הזמן הפכה הסוכנות לגוף הממשלתי הגדול ביותר בעולם בנושאי סביבה. בשנה האחרונה עבדו בה יותר מ-15,000 עובדים. במהלך השנים עברה הסוכנות שינויים רבים, אך אף אחד מהנשיאים ששירתו מאז בבית הלבן לא פגע בה בצורה אנושה. הדמוקרטים תמכו בדרך כלל ואילו הנשיאים הרפובליקנים לא היו נלהבים אך נתנו לסוכנות תמיכה ראויה ובוודאי לא התנכלו לה.

בשנות כהונתי בתפקידי בממשלה נהגתי לפגוש את ראשי הסוכנות וחלק מהמדענים הבכירים שפעלו בה. תמיד הערכתי מאוד את המקצועיות וההתמדה של בכירי הסוכנות. הם הצליחו במשך זמן קצר יחסית לחוקק שורה ארוכה של חוקים בכמעט כל נושאי איכות הסביבה. ה-EPA הייתה מובילת הדרך בפעילות הממשלתית בעולם, קבעה את דפוסי הפעולה ואספה את עיקר המידע שנמצא היום בידי אנשי הסביבה. פעילותה של הסוכנות הביאה לשיפור ניכר ומשמעותי באיכות החיים של תושבי ארצות הברית: איכות האוויר במרכזי הערים השתפרה, הסכנה שריחפה מעל נהרות ואגמים חלפה, החל טיפול בעשרות אלפי האתרים המזוהמים בחומרים מסוכנים ונעשו צעדים ממשיים בנושאי המחקר, הפיתוח והחינוך הסביבתי.

עד שנת 2008 היה נושא אחד חשוב ועיקרי שאותו לא הצליח הארגון לשפר: הפליטות של גזי החממה. הקונגרס האמריקני על שני בתיו התנגד בקביעות לכל הצעה לדרוש את הפחתת פליטות גזי החממה מהיצרנים, בעיקר מתחנות כוח. ארצות הברית לא אשררה את אמנת ריו דה ג'נירו משנת 1992 ואת פרוטוקול קיוטו שבא בעקבותיה.

עם בחירתו של ברק אובמה לנשיאות השתנתה התמונה. הנשיא אובמה הצליח ליצור קשר טוב עם נשיא סין, ויחד הם הביאו לאישור הסכם פריז בשנת 2015. זהו הסכם היסטורי הנושא מעט תקווה שאם ייושם אולי עוד נצליח להציל את הציוויליזציה שלנו מהשמדה. הנשיא אובמה גם הצליח, למרות התנגדות הקונגרס, לפרסם תקנות על הגבלת גזי הפליטה מתחנות כוח, ולאט לאט החלו להיסגר תחנות הכוח המופעלות בפחם. ואז בא דונלד טראמפ.

אחת הפעולות הראשונות של הנשיא הנבחר הייתה למנות את סקוט פרואיט לראש ה-EPA. תפקידו הקודם של פרואיט היה התובע הראשי של מדינת אוקלהומה. בתפקידו זה הוא הגיש לפחות 13 תביעות כנגד ה-EPA, בעיקר בנושאי הפליטות של תחנות כוח ומפעלי אנרגיה. המינוי שלו עבר בקושי את אישור הסנאט ובמהלך השימוע שנערך לו שם הוא הואשם בשימוש לא ראוי במסמכים שהוכנו על ידי חברות אנרגיה שונות. בארצות הברית פורסמו ידיעות על אלפי הודעות דואר אלקטרוני שהוחלפו בינו לבין בעלי ומנהלי חברות אנרגיה שונות במהלך עבודתו באוקלהומה. כלומר הנשיא טראמפ מינה לתפקיד ראש ה-EPA אדם שבמשך שנים פעל בכל הדרכים כנגד הארגון.

מיד לאחר כניסת פרואיט לתפקידו הודיע ה-EPA שהוא בוחן מחדש את מדיניות הארגון בכל הקשור לפליטות גזי חממה מתחנות כוח וממפעלי אנרגיה. כמו כן התקבלה הנחיה מהבית הלבן לבחון כיצד יכולה ארצות הברית לפרוש מהסכמי פריז. כלומר המדינה הנמצאת במקום השני בעולם (אחרי סין) בכמות גזי החממה שהיא פולטת, מחפשת דרך כיצד לפרוש מההסכמים שהיא עצמה הרימה תרומה מכרעת להשגתם.

ידיעות מוושינגטון מצביעות על כך שהמשטר החדש מתכוון לקצץ כ-25% מתקציב ה-EPA ולפטר כחמישית מהצוות. תקציב הארגון בשנה האחרונה היה 8.2 מיליארד דולר – רק 0.2% מתקציב הממשלה הפדרלית. אין ספק שדונלד טראמפ רואה בחברות האנרגיה, ולא באזרחי ארצות הברית, את קהל היעד שלו.

הסובלים העיקריים מצעדים אלה יהיו השכבות החלשות. רק לאחרונה התפרסם בארצות הברית סקר הקובע כי תלמידי 8,000 בתי ספר ציבוריים (כמעט 10% מכל תלמידי בתי הספר) לומדים בכיתות קרובות מאוד לנתיבי תחבורה ראשיים והם נושמים אוויר מזוהם.

הן תושבי ארצות הברית הן תושבי כדור הארץ כולו צריכים להיות מודאגים מאוד מהצעדים שנוקט הנשיא הנבחר של המדינה העשירה ביותר בתבל. החלטותיו הנוגעות לאיכות הסביבה של ארצו והצעדים שהוא מתכוון לנקוט בנושאי שינויי האקלים העולמי הם סכנה אמתית לשלומם של תושבי כל העולם. אני מקווה מאוד כי ביום כדור הארץ הקרוב, בחודש אפריל, יצאו לרחובות מיליוני תושבים כדי להפגין ולמחות כנגד הכוונה לפגוע בבריאותם ובעתידם.