דוגמה אישית אפופת עשן סיגרים

כל מי שעוסק מעט בנושאי איכות הסביבה, התחממות כדור הארץ ושמירה על המשאבים הטבעיים של העולם, יודע כי מדי יום ביומו נעשות ברחבי העולם פעילויות רבות ומגוונות תוך התעלמות מוחלטת מהמשבר האקולוגי העולמי שעל סִפּו אנו ניצבים, ותוך התעלמות מוחלטת ממה שלמדנו בעשרות השנים האחרונות.

כך למשל ממשיכות להתקיים האולימפיאדות למיניהן. כאילו אנו חיים בימי יוון העתיקה, ממשיכות מדינות המארחות את המשחקים האלה, להשקיע מיליארדים בבניית מתקנים שאין בהם כל תועלת לאחר גמר המשחקים, ולהטיס עשרות אלפי אנשים על פני כדור הארץ תוך בזבוז אנרגיה וזיהום הסביבה. ספורט אמתי, החשוב לבריאותו הגופנית והנפשית של האדם, הוא למעשה הפעילות האישית שכל אחד מאתנו עושה כשהוא רץ, קופץ או הולך בחיי היום-יום. הספורט התחרותי ובמיוחד המקצועי, כרוך במקרים רבים בפגיעה גופנית ונפשית ואין בו כל יתרון או תועלת. הוא מזכיר יותר ויותר את מופעי הגלדיאטורים וזאת תוך גרימת נזקים אמתיים לחברה, לכלכלה ולאקלים כדור הארץ.

נזקים דומים, אם כי בקנה מידה קטן יותר, גורמים מרוצים למיניהם ובמיוחד מרוצי המכוניות, לדוגמה שריפת אנרגיה בכמויות אדירות. קשה מאוד לראות מאות מכוניות נוסעות במהירות מטורפת של מאות קילומטרים בשעה, ללא כל מטרה, ולא לחשוב בה בעת על זיהום האוויר, הרעש והתאונות המיותרות במרוצים האלה.

כל מי שחרד לגורל כדור הארץ צריך לנתח כל אחת ואחת מהפעילויות שאנחנו עושים ולחשוב: האם יש בהן תועלת כל שהיא? מהם הנזקים הכלכליים, החברתיים, והבריאותיים הנגרמים כתוצאה מהמשך הפעילויות הללו, ומה הן החלופות החיוביות שניתן להפיק מהפסקתן. אני יודע שיהיו רבים שיחלקו עליי, ויצביעו על שלל התחרויות למיניהן כעל צורך נפשי או חברתי ויטענו כי הן דומות במהותן להצגות תיאטרון או לקונצרטים, אולם עלינו לחשוב על עתיד כדור הארץ שלנו.

כמו כן, בטוחני כי אין בעולם אדם שיצדיק עישון סיגריות, לבד ממגדלי הטבק ובעיקר בעלי חברות המייצרות את צורכי העישון למיניהם. כל בר דעת יודע, כי כמעט כל המערכות בגוף האדם נפגעות כתוצאה מעישון. כל המחקרים הרפואיים מוכיחים זאת ללא כל צל של ספק. פגיעות אלה גורמות לנזקים גופניים וכלכליים של מאות מיליארדי דולרים בשנה. אם תוסיפו לכך את הנזקים הסביבתיים הנגרמים כתוצאה מגידול הטבק, מהטיפול בו ומהשיווק שלו, הרי ברור שהפגיעות חמורות ביותר. כל משרדי הבריאות בעולם וכן גופים ציבוריים רבים, מפעילים תכניות חינוך והסברה כדי להפחית את סכנת העישון ולמנוע אותה, בעיקר בקרב בני הנוער והצעירים. ואכן בשנים האחרונות נרשמת ירידה קלה במספר המעשנים. ההגבלות שמטילים עליהם במטוסים, במשרדים ובמסעדות, גורמות אט אט לשינוי משמעותי ביחס החברה לאלה שעדיין ממשיכים לעשן.

אחת הדרכים היעילות ביותר להשפיע על הדור הצעיר היא כמובן הדוגמה האישית. סביר מאוד להניח כי צעירים הגדלים בבית שאין בו מעשנים, יימנעו מכך בחייהם הבוגרים. על אחת כמה וכמה נדרשים אנשי ציבור להוות דוגמה אישית לכלל העם. לכן, בעיניי, העיסוק בסיגרים של ראש הממשלה, מחטיא לגמרי את המטרה. אכן יש טעם לפגם בכך שראש הממשלה מקבל מתנות במאות אלפי שקלים, ובכך עסקו כל אמצעי התקשורת בימים האחרונים, אבל איש לא העלה את השאלה, האם זו הדוגמה האישית שאנו מצפים מראש הממשלה? האם הוא צריך לעשן בכלל?

בדו"ח ועדת השופט שמגר שעסק באתיקה של חברי הממשלה, נאמר בין השאר כי "חבר הממשלה ישמש דוגמה אישית בכל אורחותיו…". דו"ח זה שהוגש בשנת 2008 צריך היה לשמש נר לרגליו של ראש הממשלה בכל אורחותיו ובוודאי גם בכל הקשור לעישון.

אני מצפה כי ראש הממשלה, בלי כל קשר לנושאים אחרים הקשורים לעניין המתנות, יודיע כי החל מרגע זה, לא רק שלא ימשיך לקבל מתנות יקרות, אלא כדי לשמש דוגמה לדור הצעיר, הוא יפסיק לעשן בכלל. זאת תהיה תרומה חשובה לחוסן הבריאותי של כולנו.

הערה נוספת לסיום, אני קורא בעיתונים כי שר הבריאות ואנשי משרדו נפגשו עם בעלי חברה המייצרת סיגריות (ממין חדש?). אני מתאר לעצמי שמישהו הטעה את השר ואנשיו. קשה לי לעלות על הדעת שהשר, שכה מקפיד על נושאי בריאות הציבור, מוכן להיפגש עם אנשים המייצרים סיגריות מכל סוג שהוא.