לא על הציונים לבדם

דגשים לשיפור אמתי באיכות החינוך
תמונה של ד"ר בן-דרור
ד"ר גדעון בן דרור

בשנים האחרונות עולה מערכת החינוך לדיון ציבורי, בעיקר בנושאי תפוקות ותשומות, הישגים וציונים במבחני המיצ"ב והבגרות ובמבחנים הבין-לאומיים. ציונים והישגים הם אינדיקטור חשוב לבחינת איכות מערכת החינוך בישראל, אולם הוא חלקי בלבד. במדיניות הלאומית בחינוך דרושים גם מרכיבים של גישה אסטרטגית ומערכתית יותר וראייה הוליסטית מקיפה יותר.

הנה המרכיבים המרכזיים שאותם יש להדגיש:

שיעור למידה של 100% – במערכת חסר חזון של 100% שיעורי למידה. בגני הילדים, בבתי הספר היסודיים ובבתי הספר העל-יסודיים עד כתה י"ב, יש לפעול לכך שאף תלמיד לא יישאר מאחור, על ידי הקטנת שיעורי הנשירה.

דרושה התמודדות נמרצת יותר עם בעיית הנשירה במעברים בין שלבי החינוך השונים. יש לעקוב ולבדוק מהו שיעור התלמידים המגיעים לכיתה י"ב, מה שיעור הניגשים לבחינות הבגרות, מה שיעור הזכאים לתעודה ומהי איכות תעודת הבגרות. אציין כי לפי מחקרי "מרכז אדוה" 17% מתוך הזכאים והמחזיקים בתעודת בגרות אינם מתקבלים להשכלה הגבוהה, גם במכללות, בגין תעודות של 2 יחידות ו-3 יחידות באנגלית ובמתמטיקה.

במערכת החינוך מתפארים בממוצע הארצי של הזכאות לבגרות, העומד על כ-50%. אך הישג זה משמעותו בעיקר שכ-50% מבני הנוער אינם זכאים לתעודת בגרות.

הקצאת שעות לימוד – יש לבדוק כמה שעות לימוד הוקצו במערכת במשך ארבע שנים (תש"ע- תשע"ג) ומה השינויים שחלו בהן, וזאת בראייה מערכתית, כדי לבדוק אם נעשתה הקצאה ייעודית ואפקטיבית. לשם כך יש לבחון את ההקצאה לפי התפלגויות שונות: לפי שלבי החינוך – גני ילדים, בתי"ס יסודיים, בתי"ס על-יסודיים, לפי מגזרים יחסית לגודלם היחסי במערכת, לפי מיקום – מרכז ופריפריה ולפי מקצועות הלימוד השונים.

פערי השקעה בחינוך – קיימים פערים משמעותיים מאוד בין רשויות מקומיות שונות בהקצאת משאבים לחינוך. חשוב לבחון את הקשר שבין תשומות (בעיקר שעות לימוד, אך גם מרכיב ההון האנושי, כלומר מנהלי בתי הספר והמורים) לתפוקות (הישגים ותעודות) בהתייחס לפערים אלו.

תפקוד מנהלי בתי הספר – בבתי הספר מתנהל עיקר המעשה החינוכי, לכן ההון האנושי העיקרי במערכת החינוך הוא מנהלי בתי הספר, המהווים את חוד החנית של המערכת החינוכית, והמורים בבתי הספר. הקמת "מכון אבני ראשה" להכשרת מנהלים הוא מעשה נכון ומבורך, וחשוב להתמקד באלמנטים היוצרים אפקטיביות ניהולית ומביאים לשיפור תפקודי לא רק במקצועות "נחשבים" (מתמטיקה, מדעים, אנגלית ושפה) אלא גם במקצועות מדעי הרוח (היסטוריה, תנ"ך וספרות).

תפקוד מנהלי בתי הספר צריך להיבחן גם לפי אינדיקטורים נוספים, למשל התחומים החברתיים: טיפוח אקלים בית ספרי מיטבי, הפחתת אלימות ואף שיעורי הגיוס לצבא או לשירות אזרחי.

מתן עדיפות לפריפריה – מתברר שהפעלת תכניות "אופק חדש" (בבתי הספר יסודיים ובחטיבות הביניים) ו"עוז לתמורה" (בחטיבות העליונות) המבוססות על קבוצות למידה קטנות ולמידה פרטנית הן אפקטיביות מאוד, גם מבחינת הקצאת משאבים מתאימים לקידום התלמידים המצטיינים. לכן יש ליצור העדפה של יישובי פריפריה ושל שכונות חלשות.

צמצום פערים – יש לחזור ולהציב את צמצום הפערים בחינוך כמטרת-על במדיניות החינוך הלאומית וברשויות המקומיות, ולהגדיר תכניות עבודה ממוקדות ומפורטות ליישום והטמעה של צמצום הפערים במעשה החינוכי.

התכנית החדשה במערכת החינוך "ישראל עולה כיתה – למידה משמעותית" החלה רק בשנת הלימודים תשע"ד, ובהמשך ניתן יהיה לראות את מידת האפקטיביות שלה בשיפור מערכת החינוך.

הגיע הזמן להתייצב עם הפנים למאה ה-21 ולהיערך בגישה אסטרטגית ובראייה הוליסטית מערכתית, באמצעות יצירת מהלך של תכנון לאומי לטווח ארוך בחינוך, תוך גיבוש מנופים תכנוניים לעבודה רב-שנתית שתתבסס על מדיניות חדשה ועל חזון חדש.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. ילדים לומדים במערכת החינוך דברים שונים רק בשל העובדה שהם חרדים או חילונים או דתיים. עם בסיס שכזה כל הדברים היפים עליהם כתבת בטלים בשישים.

    1. יצירת שינוי מחייב תכנית אסטרטגית לטווח ארוך,ואולי גם חקיקה, כדי להבטיח מימוש היעדים והמטרות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?