השמיכה הקצרה

מעמדן של הסייעות בגני הילדים
פרופסור חוה תובל

 

 ד"ר עינת גוברמן
ד"ר עינת גוברמן

ההכרה בכך ששנות החיים הראשונות הן השנים המכריעות בעיצוב האישיות היא בת כמאה שנים. בעשורים האחרונים התפתחה ההכרה בכך שהאנשים שמטפלים בילדים בשנים הראשונות לחייהם חייבים להיות בעלי התמחות מקצועית. המאפיינים של התמחות מקצועית הם: ידע תיאורטי, תהליך הכשרה ייחודי, סטנדרטים של עשייה מקצועית אשר מבוססים על הידע התיאורטי, אוטונומיה ואתיקה מקצועית. נוסף על כך, התמחות מקצועית צריכה לקבל הכרה ציבורית, שמתבטאת גם בתנאי העבודה והשכר.

בתחום הטיפול בגיל הרך, תפקידה של הגננת, ובמינוח הרווח היום: "מנהלת הגן", זוכה להכרה כהתמחות מקצועית: גננות לומדות ארבע שנים במכללות להכשרת מורים, ההכשרה מעניקה להן תואר אקדמי בחינוך וידע מעשי שנשען על הרקע התיאורטי, הן ממשיכות ללמוד ולהתפתח לאורך הקריירה ולחלק ניכר מהן תואר שני. מנהלות הגן הן הסמכות המקצועית המרכזית בגן, ויש להן אוטונומיה רבה בניהולו.

לעומת הגננות, מקצוע הסייעת לגננת סובל לאורך השנים מסטטוס תעסוקתי נמוך. עבודתן של הגננות נתונה לפיקוח המקצועי של משרד החינוך, ואילו עבודתן של הסייעות לגננות היא באחריותן של הרשויות המקומיות.

קידום מקצועי של הסייעות לגננת עונה על הצרכים של חמישה סוגים של "בעלי עניין": הילדים, ההורים, הגננות, משרד החינוך והסייעות עצמן. מבחינת הילדים, הסייעת היא אדם מבוגר, והם פונים אליה לא פחות מאשר אל הגננת. משום כך, הסייעת צריכה להיות בעלת מיומנויות כדי להיענות לצרכים של הילדים באופן שיעודד את צמיחתם. כאשר הסייעת נשארת עם הילדים לבדה (לדוגמה ביישובים שבהם הקייטנות והצהרונים הם באחריות הסייעות) הדבר חשוב שבעתיים.

להורים חשוב שהדמויות שמטפלות בילדיהן תהיינה בעלות ידע מקצועי ותחושת שליחות וסיפוק מהעבודה, על מנת שתוכלנה להעניק לילדיהם טיפול מיטבי.

מבחינת מנהלות הגן, הסייעת היא האדם הבוגר היחיד בגן שיכול להושיט להן סיוע מיידי ואתו אפשר להתייעץ בכל עת. ככל שהסייעת היא מקצועית יותר, ההתייעצות איתה פורה יותר. מנהלת הגן אחראית לקבוצה של 35 ילדים. כאשר היא עסוקה עם חלק מהקבוצה, הסייעת נשארת עם שאר הילדים, וצריכה לפעול איתם בהתאם להנחיותיה של מנהלת הגן. הסייעת צריכה להבין את ההיגיון החינוכי של הפעילות בגן הילדים, כדי ליישם את ההנחיות של מנהלת הגן באופן מיטבי. בשנים האחרונות מספר המשימות שמוטלות על מנהלות הגן הולך וגדל, והן זקוקות לסיוע מקצועי.

מבחינת משרד החינוך, יש צורך חיוני לנצל את כל כוח האדם שבגן באופן אופטימלי כדי להתמודד עם משימות החינוך בגיל הרך. הרחבתו של החינוך בגיל הרך לגילי 3–4 נסמכת על עבודת הסייעות.

ומה בנוגע לסייעות עצמן? השכלה מקצועית היא כלי להשגת הכרה חברתית והתפתחות אישית לאורך החיים. כיום מוצעת לסייעות תכנית להכשרה מקצועית בת שני שלבים, שנלמדת במכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה.

השלב הראשון של תכנית ההכשרה הוא קורס בן 270 שעות שנלמד פעם בשבוע לאחר שעות העבודה באחת המכללות להוראה. מבחינה אקדמית, תכנית הקורס סובלת מראשיתה מבעיית "השמיכה הקצרה". אף שהסייעת פועלת כמחנכת לצדה של מנהלת הגן ומעורבת בכל הפעילויות שמתקיימות בו, מסגרת השעות המוקצית לשלב הראשון של תכנית ההכשרה אינה מגיעה ל-10% ממסגרת השעות המוקצית להכשרת גננות. מבחינת התלמידות, הן מגיעות עייפות לאחר יום העבודה. חלקן נאלצות להוציא זמן וכסף על הנסיעות, ולעתים – אף על עצם ההשתתפות בתכנית. האימהות נדרשות למצוא פתרון לילדיהן.

בסופו של כל שלב הסייעות זוכות בתעודה, ובחלק מהרשויות המקומיות – גם בגמול כספי. בחלק מהרשויות, ההשתתפות בשלב הראשון של ההכשרה היא תנאי הכרחי לקבלת קביעות בעבודה. במחקר שערכנו בשנת 2006 שאלנו את הסייעות באיזו מידה הן מעוניינות להמשיך ללמוד. קרוב ל- 90% מן הסייעות השיבו שהן מעוניינות להמשיך ללמוד במידה רבה או רבה מאוד. כמחצית מהסייעות ציינו שהשתתפו בהשתלמויות מקצועיות נוספות על תכנית ההכשרה.

למרות כל אלה, תכניות ההכשרה לסייעות הן במידה רבה "מבוי סתום": ההכשרה אינה מקנה לסייעות הכרה מקצועית, אין להן מסלולי קידום לאורך הקריירה והגמול הכספי לעבודתן זעום. משרד החינוך וארגוני המורים, שזקוקים כל כך לעבודתן של הסייעות, אינם נוטלים על עצמם את האחריות לקידומן הכלכלי, החברתי והמקצועי. עתה הזמן לשנות זאת!

*

ד"ר עינת גוברמן היא משנה לראש רשות המחקר במכון מופ"ת, ומרצה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, ובבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. מחקריה עוסקים בהתפתחות קוגניטיבית בגיל הרך. הספר "טקסטים גרפיים: כלים לטיפוח האוריינות בגיל הרך" שיצא לאור בהוצאת מופ"ת בשנת 2013. ע"י פרופ' חוה תובל וד"ר עינת גוברמן תורגם לאנגלית, ספרדית וסינית.

פרופ' חוה תובל היא מרצה אמריטה מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. מחקריה, אשר נערכו בארץ, באירופה ובאמריקה הלטינית, עוסקים בחשיבות המשחק להתפתחותם של ילדים צעירים, ובאינטראקציה של ילדים עם מערכות סמליות ובאמצעותן.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. ההורים עובדים מה שיותר
    מוסרים הילדים למערכת החינוך שמלמדת מה שפחות שעותעם פחות ופחות כ"א
    שההכשרה שלו הולכת ופוחתת
    מה יהיה?

  2. לא נעים להגיד אבל רמת המורים בארץ נמוכה ביוצר ורמת הגננות הרבה פחות ורמת הסייעות מתחת לאפס. הן יכולות להיות נחמדות ומלאות רצון טוב אבל אין להן יכולות וידע. הדורות הבאים ישלמו על כך.

  3. אני לא חושבת שרמת המורים היא נמוכה. כיום כמחצית המורים החדשים מגיעים לאחר שלמדו תואר ראשון באוניברסיטה ועוד שנתיים הוראה. כל המורים ממשיכים ללמוד ולהשתלם בנוסף על עבודתם.
    הבעיה היא תנאי העבודה של המורים, ולא – הכוונה אינה לשכר, אלא לצפיפות הנוראה בכיתות, המחסור בציוד, תנאי הישיבה הבלתי אנושיים (של התלמידים), אין פינות עבודה ושיחה, השירותים מלוכלכים.
    תנסה להעביר שיעור אחד בכיתה של אחד מילדיך – ותבין.
    הצעד הראשון חייב להיות הקטנת הכיתות ל-25 ילדים בכיתה לכל היותר. הצעד השני – לדאוג שכל מורה ילמד בכיתה אחת או שתיים לכל היותר, ולהפסיק את הנוהג המטורף שמורה מלמד שעתיים ב-12 כיתות. זה לא מאפשר חינוך ויחס אישי.

    1. כל אחות וכל מורה היול אקדמאית. אני מכירה מקרוב חלק מהמכללות. לרובן יש אינטרס מתמיד להוריד הרמה ולא לדרוש דבר. רמת המורים והגננות והסייעות היא נמוכה כי משלמים מעט. זה המפתח הראשי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

וידאו לעסקים

מה חשוב לקחת בחשבון בעת צילום?