החופש הגדול של הלב

למה תקשורת מקרבת בחינוך? (חלק א)
פזית גלר

עם פרוס השנה החדשה, כשהחופש הגדול כבר נשכח והחגים בעיצומם, זה זמן טוב להזכיר לעצמנו את "החופש הגדול הפנימי" – החופש להיות אותנטי – ובמיוחד במערכת החינוך. זו העת לחשבון נפש ולשאילת שאלות כמו: איך נכניס למערכת הלימודים את החופש לחקור את היצירתיות שלנו, להתוודע לשוני שבנו, לחוזקות ולחולשות שלנו, לאנושיות שבנו? נזכיר לעצמנו כמה אנחנו וכל אדם זקוקים לא רק לחופש להרגיש ולחופש להביע דעה, אלא לחופש לקחת את הזמן. כמה יפה כתב מרק טוויין: "סוד ההצלחה הוא להפוך את מקצועך לחופשה".

כל מי שמעלה על נס את שיפור האקלים בבתי הספר, צריך להבין עד כמה חשוב חופש הבחירה מה ללמד ומה ללמוד. במערכות שבהן אין אמון בעובדים, נאלצים להשקיע הון במערכת שלמה של פיקוח ושל אכיפה כדי להבטיח קונפורמיות. לעומת זאת במקום שבו סומכים על הפרט שיעשה בחירות שיתרמו לחייו ולחיי אחרים בו-זמנית, אפשר לחיות בחופש ובלב שקט, מבלי לבזבז יום-יום אנרגיה על כפייה ועל דרישה מתמדת לצייתנות. המורה כמנהיג יודע שמי שטיפחו בו את תחושת האחריות האישית איננו זקוק לשליטה חיצונית. מצפון פירושו שליטה פנימית בזיקה לאחר. מי שמבקש לחזק את מעמדם של המורים צריך להתחיל עם כבוד להנעה הפנימית שלהם. והנעה פנימית לא תתרחש ללא הנאה.

ד"ר פאסי סלברג, בהרצאתו בסמינר הקיבוצים במאי 2013, סיכם את ניתוח הצלחת מערכת החינוך של פינלנד בעיקרון החשוב מכולם – להיות המערכת הטובה ביותר להתפתחות ולאושר של ילדיה, ולא הרצון להיות המערכת הטובה בעולם. בפינלנד המערכת מבוססת על הורדת התחרותיות ועידוד שיתוף פעולה, על אמון רב בכל חלקי המערכת, על פחות מבחנים וסטנדרטים ועל יותר משחקים ופיתוח החשיבה. נכון, אנחנו עדיין לא פינלנד. אם כן, במגבלות של מדינת ישראל ותקציביה, מה יכול להיות צעד משמעותי בהכשרת הדור הבא לקיום של משמעות, לחיים הרמוניים ולהפחתת אלימות וסבל? אנחנו מאמינים שהמיקוד צריך להיות על בריאות רגשית.

"תקשורת מקרבת" הוא שם מקובל בארץ למודל יישומי שפיתח הפסיכולוג האמריקני ד"ר מארשל רוזנברג, שנפטר השנה. מארשל פיתח כלי לרכישת שפה חדשה של בחירה, שפה שמכוונת את התודעה לקבל אחריות על מחשבותינו, על רגשותינו ועל מעשינו ולפתח אמפתיה לסובבים אותנו מתוך נאמנות לערכינו. בריאות נפשית במערכת החינוך משמעותה מיקוד מתמיד ביצירת יחסים הרמוניים.

לרכוש שפה פנימית שמחוללת חיבור אנושי, אמון ותמיכה הדדית זו אכן משימת חיים. להחליף דיסקט קוראים לזה. כולנו, מראשי המדינה ועד אחרוני האזרחים, נזקקים לכך. חופש ביטוי ואוטונומיה הוא מצב הוויה שקשור מאוד לאמנות, כי אמנות עוסקת באיכויות ולא במדידת כמויות. האמנות מעודדת חופש לאינטרפרטציה אישית. כמה שיותר חופש אישי – טוב יותר, כמה שיותר הפעלה של דקויות הרגש ושל כנפי הדמיון – יפה יותר, מרגש יותר, מחולל יותר השראה.

בבתי הספר שולטת האמונה שבלי ללחוץ, לדרוש, לאיים ולהכריח לא נגיע להישגים. הלחץ של "דעת הקהל" (מפקחים, הורים, מורים, חברים) מופנם היטב. מורים אומרים: אנחנו לחוצים, אנחנו זקוקים לנשימה, לנשמה, לחופש מעולם הלחצים, מהדרישות לדיווח ומהעומס הבירוקרטי. הדרישה הפנימית להישגים נדרשים, לציונים טובים בכל מחיר, לזכות להכרה מה"ממונים" גובה מחירים נפשיים כבדים מכל השותפים למערכת החינוך, כולל ההורים. כגודל הציפיות מעצמך ומאחרים, כן גודל האכזבות האורבות בפתח, ואיתן שלושת השדים: הפחד, האשמה והבושה. אכן חשוב להכשיר את הילדים לחסינות ולעמידה בלחצים, אבל חשוב לא פחות לזכור את האנלוגיה של הביצה והגוזל. לחץ "מלאכותי" מבחוץ על הביצה הורס וחומס את החיים, לחץ "טבעי" מבפנים מוליד ומפריח חיים.

בזוגיות, בהורות, בעבודה – השקעה במערכת היחסים, באיכות הקשר, בחיבור האנרגטי, באמון הדדי היא ההשקעה החשובה ביותר. גם המורה, ולא רק התלמיד, זקוק לתחושה של "אני מובן, אני מכובד, אני אהוב, אכפת ממני". אנחנו מאמינים כי זו האוריינטציה החיונית לא רק למי שמחפש פתרונות לבעיות מערכת החינוך, להעלאת הישגי התלמידים ולצמצום פערים, אלא לכולנו.

בפוסט הבא: "מ-הלחצות ל-הצלחות"

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. בימי הכל עובר חביבי הערצתי אתכם ואותך
    אח"כ נעלמת
    כעת אני מבינה שרק עברת לתחום אחר
    אהבתי את מה שאתה כותב
    מאחלת לך ולפזית הצלחה

  2. התייחסות ערכית ולא כזו שנמדדת בתקציבים, במספרי מורים וכדומה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים